אבק כוכבים: חוגגים 40 שנה לזיגי סטארדסט
אחד האלבומים החשובים והמעולים בתולדות הרוק נחת אל חיינו בדיוק לפני 40 שנה. לציון יום הולדתו, אנחנו חוגגים עם מיטב המחוות לאלבום הקלאסי
The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders From Mars, (או Ziggy Stardust בקיצור) הוא אלבום קונספט המגולל סיפור בדיוני שבו הכוכב המרכזי הוא האלטר אגו המפורסם. בואי זיהה את הדקדנס של רוק שנות השישים ודור הפרחים ושחרר אלבום שנתן תשובה לעולם שהתפכח מהחלום תוך יציקת היסודות לז'אנר הגלאם-רוק העתיד לבוא.
באופן מפתיע למדי, כמות הקאברים של אמני מיינסטרים לאלבום המוערך לא גדולה, ואם כבר נעשו, נוגנו בעיקר בהופעות חיות ומתועדות באיכות ירודה. להקות קטנות ודי.ג'יי מקומיים דווקא ששו למחוות, אבל כנראה שלהקות בסדר גודל בינלאומי לא הרגישו מוכנות לעסוק בקלאסיקה הזו. את הסיבה לכך אפשר אולי לנעוץ בכך שלא קל לגעת באלבומי קונספט, שמטבעם מכילים שירים שקשה להפריד בינהם. ובכל זאת, הצלחנו לאסוף לכבוד האירוע כמה מהמחוות המעניינות ביותר לשירי האלבום האלמותי:
בשיר הפותח, Five Years, מתחיל זיגי את המסע של האלבום באזהרה כי נותרו לכדור הארץ חמש שנים לפני שייהרס. על פי השמועות, בואי כתב את השיר בעקבות חלום מצמרר שבו אביו המנוח סיפר לו כי אסור לו לטוס יותר ועוד חמש הוא צפוי למות. למזלנו, כדור הארץ המשיך להסתובב ועליו גם בואי, שתרגם את החרדה הזו לשיר נהדר אותו ביצע פה עם Arcade Fire בניו יורק ב-2005.
בביצוע הבא, בריאן מולקו, סולן להקת פלסיבו ואנדרוגני לא פחות מזיגי בעצמו, מבצע את אותו השיר בהופעה מצמררת ברשת France2 בשנת 2004, והופך את ההמנון הקודר לשיר אינטימי ומרגש.
Soul Love הוא הדבר הכי קרוב לשיר אהבה פשוט שבואי יכול היה לספר באותה תקופה. הוא צופה באהבה של אם לבנה החייל שנהרג בקרב, אהבה ראשונה בין שני ילדים ואהבה בין כומר לאלוהיו. אבל זיגי החייזר לא ממש מזהה את האהבה הזו שדוחפת את כולם קדימה. הגיטריסט\מפיק של בואי, מיק רונסון המנוח, שאחראי לדיסטורשן המפורסם של האלבום, מקפיץ את הקצב בגרסה המעט יותר עליזה הזאת, ומשנה את השם של השיר ל-Stone Love באלבום הסולו שלו, שיצא שלוש שנים אחרי שחרור השיר המקורי.
רד הוט צ'ילי פפרס, שנכנסו השנה להיכל התהילה של הרוק'נרול, החליטו לערוך מחווה לשישה אמנים ותיקים מהם שנכנסו להיכל, ובינהם דיוויד בואי. באפריל האחרון שחררו אי-פי עם קאברים ללהקות המשפיעות עליהם ובו ביצוע ל-Sufferagette City בהופעה חיה.
ב-2005 החליט הזמר הברזילאי סאו ז'ורז' (המוכר מחוץ לברזיל יותר כמאנה גלינחה מהסרט "עיר האלוהים") להקליט אלבום מחווה לשירי דיוויד בואי כשהוא שומר על הלחן והמלודיה אבל שר בפורטוגזית. כאן אנחנו תופסים אותו בביצוע אינטימי ל-Lady Stardust, מהשירים הפחות בולטים באלבום. בואי עצמו התייחס לזמר הברזילאי ואמר: "אם הוא לא היה מקליט בפורטוגזית, לעולם לא הייתי מצליח לשמוע את הדרגה החדשה של יופי שהוא הקנה לשירים".
בשנת 2008 התאסף פאנל של מוזיקאים משפיעים מהקהילה הגאה (במקרה כולם פליטי אייטיז מובהקים) בהם סינדי לאופר, רופוס וויינרייט ובוי ג'ורג' כדי לבחור באלבומים ה"גאים" ביותר שהיטיבו עם הקהילה ובחרו בזיגי סטארדאסט במקום הראשון, בטענה ש"לא רק הוקלט על ידי מוזיקאים קווירים, אלא גם רלוונטי למצביעים", ולבטח התכוונו לביצוע של בוי ג'ורג' ו-Culture Club לשיר הקליט ביותר באלבום - Starman.
Arnold Corns הייתה להקה צדדית של בואי. למרות שבאותה התקופה הוא כבר היה מוזיקאי מוערך בארץ מולדתו, עם הפרויקט הזה הוא לא הצליח להשתחל לפלייליסט של הרדיו הבריטי. מהלהקה (שקרויה על שם השיר "ארנולד ליין" של פינק פלויד) יצאו לפחות שני שירים שימשיכו לאלבום של זיגי סטארדסט. את השיר Moonage Daydream מבצעים כמעט אותם הנגנים ואפילו מעצב התחפושות של בואי כסולן, אבל הפעם בלי משפט הפתיחה האלמותי, מאחד הגדולים בתולדות הרוק - "I'm an alligator, I'm a mama-papa coming for you".
אותו השיר קיבל גם גרסה מקומית מאיפה הילד, שנהגו לבצע אותו בהופעות ובסופו של דבר כללו גרסה מוקלטת שלו באלבום האוסף שלהם. כאן הם מבצעים אותו בבארבי תל אביב רק לפני חודשיים.
Rock'n'roll Suicide היא הרצועה הסוגרת של האלבום שמסיימת את המסע הקונספטואלי של זיגי סטארדסט בשיר שמתחיל כקינה איטית ומהורהרת שבו מתרסק המסע הקסום של החייזר, ונגמר בקריאה לתקווה שהופכת לשיר המנון.
ב-2006 להקת OK Go, הידועים יותר בנטייה לצלם קליפים מקוריים, ביצעו גרסה נהדרת לשיר ביחד עם "בונראמה", להקת כלי נשיפה מניו אורלינס, למען נפגעי הוריקן קתרינה. ואם עוסקים בקינה ותקווה באותה הנשימה, נדמה אין מתאימים יותר מהמוזיקאים של ניו אורלינס כדי לבצע את השיר הזה.
את השיר האחרון - Ziggy Stardust, נקדיש לאיש היחיד שיכול באמת לשיר אותו - דיוויד בואי בכבודו ובעצמו בהופעה חיה שתועדה לסרט שעקב אחרי מסע ההופעות הגדול באותן השנים. הקהל בהופעה עדיין לא ידע, אבל בשיר האחרון במופע הכריז בואי שזוהי הפעם האחרונה בה יראו את זיגי סטארדסט ולמעשה גם את העכבישים ממאדים שליוו אותו עד כה. העיתונים בממלכה סערו למחרת כשחשבו שבואי החליט לפרוש מעולם המוזיקה לנצח, אך כוונתו הייתה רק לסיים את הסאגה החוצנית בדרך שבה גם התגוללה העלילה באלבום - זיגי צפוי למצוא את מותו במהלך הופעה ולהיגזר לחתיכות במהלך השיר Rock'n'roll Suicide.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם