כריש של נייר: רק הטכנולוגיה תציל את שוק הספרים הישראלי הגוסס
אחרי שסטימצקי וצומת ספרים הרסו את שוק הספרים, אפילו החוק הצרפתי לא יצליח להושיע אותו. אמיר דורון, מו"ל לשעבר שהרים ידיים, מאמין שהמוצא היחיד הוא בעולם הדיגיטלי
היה לו מנהג קבוע לערי סטימצקי, הבעלים (לשעבר) של רשת הספרים המובילה (לשעבר) בישראל: להסתובב בין דוכני המו"לים, גדולים כקטנים, מיד עם פתיחת שבוע הספר העברי בתל אביב, ללחוץ ידיים ולברכם ב"חג ספר שמח".
>> לקראת שבוע הספר, מלחמת ההנחות מעלה הילוך
>> מה חושבת הלית ישורון על המלחמה הזאת?
ליבנו דפק כשזיהינו שהזקן מתקרב לדוכן שלנו, מעניק לנו כמה שניות של חסד ותשומת לב. בהתרגשות הושטנו אליו את ידינו מחייכים כנערה המסמיקה בפני מחזר מבוקש, מסבירי פנים ככל שניתן - מקווים שאולי הצלחנו לקדם במעט את סיכויינו למכור ברשת הספרים שבבעלותו עוד כמה כותרים.
כשהתרחק מעט בדרכו לקורבן, סליחה, לדוכן הבא, סיננו קללה חרישית, נזכרים באחוזי ההנחה העצומים אליהם נדרשנו על ידי אותו מר סטימצקי, על מנת שזה יתכבד וימכור את ספרינו ופנינו לסדר את הדוכן לקראת הקונים שהחלו לפקוד את המקום.
זה היה בתחילת שנות האלפיים. סטימצקי היתה אז ה-רשת - רשת הספרים הגדולה ולמעשה היחידה בשוק. היא שקבעה כמה ספרים ימכרו מכותר מסוים, ועל פיה יישק באיזו הנחה ולאיזו תצוגה יזכה הספר אותו זה עתה הוצאת לאור. וכשליטה הבלתי מעורערת בשוק, נוצרו לה ולעומד בראשה שונאים רבים שקיוו לראות בנפילתה.
והנס אמנם קרה - רשת חדשה קמה. מספר חנויות ירושלמיות קטנות, שפעלו תחת המותג "יריד הספרים", ומחסן ספרים בבעלות כמה הוצאות גדולות - חברו יחדיו. "צומת ספרים", שמה של הרשת החדשה, הלכה וגדלה, פתחה עוד ועוד סניפים, צברה נתח שוק ואיימה לשבור את ההגמוניה של האימפריה הירוקה. בתמימותנו, שמחנו על התחרות שהתפתחה בשוק המנומנם שלנו והסכמנו ברצון להשוות את ההנחות הנדיבות שנאלצנו לתת לרשת הוותיקה - גם לרשת הצעירה והחצופה שצצה לה משום מקום - ואפילו בתנאי תשלום נוחים יותר. האמנו שהתחרות תהיה טובה לכולנו, וששוק משוכלל יותר ייצר מצב בריא ומאוזן יותר בשוק, כזה שייטיב את מצב השחקנים הקטנים בו.
אבל עד מהרה התברר כי טעינו טעות מרה. ההמשך ידוע וסופר רבות בעיתונות הספרותית והכלכלית. "צומת ספרים" שהלכה והתחזקה תפסה עד מהרה את מקומה של סטימצקי כמובילת שוק ויצרה שוק של מבצעים שנשלט על ידי שתי ענקיות. אלו התחרו זו בזו באמצעות מבצעים אגרסיביים שעלותם גולגלה לפתחם של המו"לים העניים. תוך זמן קצר עלו מחירי ההנחה אליהם נדרשנו במבצעים לשישים וחמישה, ומשם שבעים אחוז, שבעים וחמישה אחוז ואפילו שמונים אחוזים ולמעלה מכך במבצעים הגדולים ביותר - שכמותם ותכיפותם רק הלכה וגדלה.
הברירה שלנו כמוציאים לאור היתה לבחירה כואבת בין דבר לכולירה: מי שסירב להשתתף במבצע לא מכר, ומי שהשתתף - מכר והפסיד.
חרקנו שינים וניסינו להמשיך. על אף בחירות מו"ליות מוצלחות ועליה מתמדת בגרף המכירות של הוצאת הספרים הקטנה שלנו, גילינו כי אנחנו לא מצליחים להרוויח. למעשה, האנומליה היתה כזו שככל שמכרנו יותר גם הפסדנו יותר. בשבוע הספר 2007 פרשתי מהוצאת הספרים שהקמתי כשאני מודיע למי שהיה שותפי וחברי עד אז - שממש כמו מנחם בגין בזמנו - גם אני אינני יכול עוד. החיידק לא הרפה ממני לגמרי וכעבור זמן קצר שבתי לפעול בשוק כסופר וגם כמוציא לאור עצמאי של ספריו שלו - אבל החלטתי שלעולם לא אעבוד עוד כמו"ל שזהו משלח ידו העיקרי.
והנה, בשנתיים האחרונות, קמה לקולגות שלי תקווה חדשה שתגאל אותם מייסוריהם - החוק הצרפתי - והם נאבקים עתה במלוא כוחם הדל על החלת חוק, השאול מספר החוקים בצרפת. תכליתו של הרעיון: לאסור מבצעים אגרסיביים על ספר בשנה הראשונה ממועד יציאתו לאור.
החוק הוא אולי ראוי ואפילו חשוב מבחינה עקרונית ומוסרית אבל לטעמי, חבריי נלחמים במלחמה שנסתיימה זה מכבר. אני מציע להם מכאן, שבמקום להשקיע אנרגיות מיותרות בחקיקת חוק, שספק אם ניתן יהיה להעביר וספק גדול עוד יותר אם ניתן יהיה ליישם ולאכוף - יקדימו וישתמשו בטכנולוגיה - ולא במחוקק או הרגולטור - כדי להציל את עורם.
במקרה של שוק הספרים החולה, בניגוד לשוק הסלולר - לא כחלון - כי אם האייפון הוא שיבריא את השוק. הטכנולוגיה ולא החוק הצרפתי היא שצריכה לשמש כסוס הלבן עליו ירכבו לעבר עתיד ורוד יותר. העידן הדיגיטלי מביא עימו אמנם איומים מסויימים על הוצאות הספרים המסורתיות אבל גם הזדמנויות רבות. ובמצב שנוצר בשוק - ההזדמנויות גדולות לאין ערוך מהאיומים. אם ישכילו
הם בסך הכל צריכים להפסיק לפחד. המו"לים אמנם התרגלו לחיות כעבדים לשיטה, ותחת משטר סדיסטי ורודני של דואופול דורסני שלא כיבד אותם ואת מרכולתם, אבל מעתה, אם ישכילו לכלכל צעדיהם בתבונה ישמרו, לראשונה זה שנים רבות את מרבית העוגה לעצמם.
מי מהם שישכיל לעשות זאת ישרוד ויהפוך ממו"ל לחברת תוכן גלובלי עם מודל עסקי חדש ואינספור ערוצי שיווק והזדמנויות. והשאר? אלו ישארו לא רלוונטיות וימותו מהר או סתם יגוועו לאיטם - אבל יוכלו אולי למצוא נחמה מסויימת בכך שיעשו זאת בסירה אחת מפוארת וגדולה - יחד עם שתי רשתות הספרים שהתעמרו בהן כל כך.
הכותב היה בעבר אחד המו"לים של הוצאת גלורי
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם