הוורוד החדש: מה הקשר בין היפ הופ לקהילה הגאה?
התמיכה הנדירה של ג'יי זי בקהילה הגאה חושפת סוגיה רוחשת בהיפ הופ האמריקאי, והיא שהגיע הזמן להתקדם עם הזמנים ולוותר על ההומופוביה שמלווה את הז'אנר כבר שנים רבות. שבוע הגאווה
ההיסטוריה של ההומופוביה בהיפ הופ ארוכה כמעט כמו ההיסטוריה של הז'אנר עצמו. בז'אנר מאצ'ואיסטי שמקורותיו באזורים מעוטי יכולת, ההומופוביה היא אינהרנטית. שמועות והאשמות בהומוסקסואליות היו עניין שבשגרה בין ראפרים וזריקת קללות פוגעניות הפכה לגישה שלמה. בשלב מסוים אפילו נוצרה תנועה בלתי מוצהרת בהיפ הופ שהשרישה את הביטוי "No Homo".
הביטוי המטופש הזה נועד לשמש כסימן פיסוק סוגר לרגעים הקטנים בחיים שבהם נפלט משפט שעשוי להתפרש כהכרזה גאה (לדוגמה - "אני ממש אוהב מטריות קטנות בקוקטיילים שלי. No Homo"). כסלנג שהתחיל במזרח הארלם באמצע שנות ה-90, ה-"No Homo" הושרש בתרבות עד שהגיע לבמה המרכזית של MTV. באופן אירוני, הדוגמה הטובה ביותר לשימוש במונח היא דווקא משיר של ג'יי זי, Run This Town, שמארח את ריהאנה ואת קניה ווסט. האחרון פותח את הבית שלו במשפט המקסים "everybody on your dick - no homo". אכן, הראפר רגיש.
"No Homo" זה רק קצה הקרחון, החרא שצף מעלה כשיתר הלכלוך נשאר למטה. עולם ההיפ הופ רוחש שמועות משנות ה-80 ועד היום על ראפרים עליזים לכאורה, שנשארים בארון משובץ יהלומים. הזהות הכפולה שמחזיקים אנשי תעשייה רבים, מפיקים, מנהלי חברות תקליטים, די ג'ייז וכמובן ראפרים, כבר זכתה לביטוי "On The Down Low" - להישאר קשוח על פני השטח ולהחביא את הזהות המינית.
זה קשה. בז'אנר כל כך גברי ואגרסיבי קל מאוד ליפול לקלישאות הומו-ארוטיות: התהדרות בבטן מעוצבת להחריד בקליפים, ריסוס שמפניה לכל כיוון וכמובן הצהרות הומופוביות שרק גורמות לתהות על הזהות המינית של הדובר האגרסיבי. בסדרה המצוירת הפנטסטית "הבונדוקס", שהחלה כסטריפ קומיקס של אהרון מקגרודר, התייחסו לעניין ההומופוביה וההומוסקסואליות הנסתרת של עולם ההיפ הופ. מקגרודר פירק באופן מבריק וביקורתי את הנושא עם דמות של ארכיטיפ גנגסטה-ראפר בסגנון פיפטי סנט בשם גנגסטרלישיס, שמחזיק בלהיט I Got That Thuggin' Love.
עד סוף הפרק הוא כבר ייקח חלק בנשיקה אירוטית ארוכה עם למי שניסה להרוג אותו. כן, מלחמת הגנגסטרים בכלל היתה סכסוך אוהבים. הוא מתגלה, לאכזבתו הרבה של הילד המעריץ ריילי, כזיוף מוחלט ויותר גרוע - כהומו בארון. העובדה שמי שתרם את קולו לגנגסטרלישס ב-2005 הוא יאסין ביי (אז עוד מוס דף) הראתה שמתחיל שינוי גישה קל בז'אנר כלפי הקהילה הגאה ושמה שבעבר היה טאבו מוחלט מתחיל להישבר. ראשית באופן ביקורתי על ידי תרבות לוויין סטייל "הבונדוקס", לאחר מכן בהכרזות זהירות ובסופו של דבר גם בהתנהלות אל מול שערוריות בנושא.
ב-2008 הוציא הסופר טרנס דין, עיתונאי היפ הופ ותיק, את הספר "Hiding in Hip Hop", ספר זיכרונות כאיש תעשיית הבלינג בלינג שנשאר On The Down Low. דין אמנם נמנע מלציין שמות, אבל זרק מספיק רמזים כדי להפיח נגיעות חיים אמינות בשמועות ישנות על ראפרים כמו פאף דדי או באסטה ריימז. האאוטינג לא באמת עשה אימפקט, בעיקר בגלל השתקת העניין על ידי כל המעורבים, שלא נתנו לאמת להרוס אף קריירה מכניסת כסף.
ההתמודדות של הז'אנר עם הנושא נמשכה גם בשערורייה בה היה די ג'יי ותיק מעולם ההיפ הופ. מיסטר סי, מי שהיה יד ימינו של ביג דדי קיין ומי שהביא את נוטוריוס ביג לבאד בוי רקורדס, נתפס במכונית עם טרנסקסואל בפעילות חגיגית ונעצר. הבלאגן זכה לתגובה צוננת ואחידה למדי מעולם ההיפ הופ שעיקרה "לא משנה מה קרה, אנחנו מוקירים אותו על המוזיקה שלו" ותו לא. תגובה הולמת אמנם, אבל לא מספיק תקיפה כנגד ההומופוביה שעדיין מציצה מפעם לפעם בתחום. מיסטר סי לא יצא משום ארון למרות שהודה באשמות שיוחסו לו.
עם זאת, ההיפ הופ כן ממשיך להתמודד עם הנושא בדרכו שלו. נדמה שיותר ויותר ראפרים מינוריים יוצאים מהארון כגימיק - להיות הראפר הגיי הראשון שמצליח. רובם קיקיוניים מדי מכדי לאזכר, ולכן לא הצליחו לייצר מהפיכה אמיתית. עם זאת, כמה שבועות אחרי שהראפר החרדי-שחור Y-Love יצא מהארון, גם זה הופך לגיטימי. קוריוז, אבל לגיטימי. אפילו מוזיקאים סטרייטים מנסים לרכוב על הגל, למשל הראפר ליל' בי שקרא לאלבומו משנה שעברה "I'm Gay", או טיילר דה קריאייטר שמשתמש בביטויים פוגעניים בסגנון "פאגוט", אבל מכריז באופן חוזר ונשנה שהוא לא הומופוב ושהשימוש שלו בביטויים האלה מבוצע באופן סותר ואירוני שאמור לחסלם.
אז בקונטקסט הזה, ההצהרה של ג'יי זי היא בהחלט יותר מסתם חנופה לאובמה. הצהרות כאלה מהכוכבים הגדולים של עולם הראפ אמורות לאפשר לנושא מעורר המחלוקת להתפורר לעבר עולם יותר מודרני. אולי פתאום הרעיון של גנגסטר-גיי לא יהיה מפתיע ומזעזע כמו דמותו של עומאר מ"הסמויה" ואולי יצאו כמה ראפרים מוכרים מהארון וסוף סוף יבטאו כנות מוחלטת במילים שלהם. מי יודע, אולי אפילו יהיה להיט על ה-Booty הגברי. מה שלא יהיה, הקהילה השחורה וההיפ הופ בתוכה מבינים לאט שהם חייבים להתקדם עם הזמנים, שיש להם היסטוריה משותפת עם קהילת הלהט"ב בתחום האפליה ושלפעמים צריך פשוט לנשום עמוק ולהיפתח. No Homo.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם