חד"ש על המדף: כך תסתירו את היותכם שמאלנים בשבוע הספר

בתקופה בה ח"כים קוראים להעביר פעילי זכויות אדם למחנות בדרום, כדאי להצניע את הנטייה הפוליטית גם בשבוע הספר. כיצד תמנעו מרכישות שמאלניות למדף הספרים? המדריך המלא

דני סגל | 9/6/2012 9:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הכוהנת הגדולה של האנטי-גלובליזציה.
הכוהנת הגדולה של האנטי-גלובליזציה. "No Logo" של נעמי קליין כריכת הספר
היו ימים, לפני שנה בערך, בהם להיות אקטיביסט שמאלני היה הדבר הכי אופנתי שיש. מחאה חברתית היתה הבון טון, וכל סממן חיצוני תואם, החל באוהל, דרך חולצות עם סיסמאות וכלה בספרים, סרטים ואלבומים עמוסי מסרים ליברליים וסוציאליסטיים, היו פריטי חובה. אבל כיום, בעקבות ההתבטאויות האחרונות בתקשורת של ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' והתבטאויות דומות אחרות, האווירה, בלשון המעטה, קצת שונה.

לכבוד שבוע הספר, החלטנו לספק לקוראינו רשימה של ספרים אותם אסור להם בשום אופן לקנות אם הם לא רוצים להחשיד עצמם כשמאלנים, אקטיביסטים, או, רחמנה ליצלן - פעילי זכויות אדם. ורק כדי להיות און דה סייף סייד, מומלץ גם לא להתקרב למדפים עליהם הם מונחים.
"1984"/ ג'ורג' אורוול

שנת 1984 כבר חלפה לה מזמן, ועדיין העולם האנטי אוטופי אותו יצר ג'ורג' אורוול בין דפי הרומן המפורסם שלו רלוונטי מתמיד, אפילו אם נניח לרגע בצד את העובדה שאחת התוכניות הכי פופולריות בטלוויזיה קרויה על שם מונח שהומצא בספר - "האח

הגדול". אין ספק כי התמונה הפסימית המוצגת בספר, המתארת את השפעתם ההרסנית על רוח האדם של פחד ולחץ פיזי המופעלים על ידי משטר טוטליטארי, גרמו ליותר בני אדם להתחיל להתעסק באופן פעיל במאבק על זכויות האדם, מכל יצירה אחרת.

"No Logo"/ נעמי קליין

קשה להפריז בחשיבות ספרה של נעמי קליין, שזכתה בתחילת שנות האלפיים לכינוי הכוהנת הגדולה של האנטי-גלובליזציה, לעולם האקטיביזם והמחאה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. החל מחשיפת כוחם המשחית של מותגי הענק, דרך ניפוץ אשליית הבחירה החופשית בה כולנו חיים וכלה בשרטוט תחביר של מחאה פעילה, שנמצא בשימוש גם בימים אלה.

"בדרכים"/ ג'ק קרואק

עוד לפני שהמילה היפי הומצאה, חצו ג'ק קרואק, אלן גינסברג וניל קסדי את ארה"ב בטרמפים לצלילי מוזיקת ביבופ, עשו סמים, דיברו על משמעות החיים, והתוו את הדרך עבור דור שלם של בני נוער מעורבים פוליטית, פציפיסטים, שרצו לשנות את העולם. ספרו הקלאסי של ג'ק קרואק, ראוי יותר מכל מתחריו לתואר התנ"ך של דור הביט.

המניפסט הקומוניסטי/ קרל מרקס ופרידריך אנגלס

כך תורגמו הרעיונות השוויוניים והמתקדמים של הקומוניזם לכמה ממשטרי העריצות החשוכים ביותר בהיסטוריה.
כך תורגמו הרעיונות השוויוניים והמתקדמים של הקומוניזם לכמה ממשטרי העריצות החשוכים ביותר בהיסטוריה. "חוות החיות" כריכת הספר
למרות שהוא יצא לראשונה בשנת 1848, העוצמה של המניפסט הקומוניסטי ושל הרעיונות המוצגים בו היא רבה כל כך, עד כי גם היום הוא יזעזע לא מעט מקוראיו, בקטלוג הגורף של מוסד הנישואין, הלאומים, הדתות והמשפחה הגרעינית, כאשליות הנועדו לחזק את השליטה של המעמד השליט בפרולטריון. אבל למרות העמדה הלוחמנית שלו, ותפקיד המפתח שהיה לו בכינונם של משטרים חשוכים ועריצים, בין דפיו הציגו מרקס ואנגלס לראשונה את הרעיון לפיו כוחות כלכליים משפיעים על ההיסטוריה יותר מכל דבר אחר, וחשוב מכך, את האופציה של שוויון בין המעמדות.

"חוות החיות"/ ג'ורג' אורוול

לכל מי שתהה כיצד הרעיונות השוויוניים והמתקדמים עליהם מושתת הקומוניזם תורגמו לכמה ממשטרי העריצות החשוכים ביותר בהיסטוריה, מומלץ לקרוא את "חוות החיות", ספרו השני של ג'ורג' אורוול המופיע ברשימה. הספר מתאר כיצד מתרחשת מהפכה בחוות חיות, והשליטה עוברת מבני האדם אל החיות, וכיצד מיד לאחר מכן גזע החזירים מתחיל להתעמר בחיות האחרות, ולהפוך למעמד שלט בעצמו.

"צ'ה"/ ג'ון לי אנדרסון

עם הזמן הפכה חולצת צ'ה גווארה הפופולרית לפריט מוקצה מחמת מיאוס המיועד לוואנביז שלא באמת מבינים מי היה האדם שמאחורי השם. כל מי שמעוניין להרחיק את עצמו מאותם אנשים מוזמן לקרוא את הביוגרפיה המקיפה של גווארה, המתארת את חייו של המהפכן המפורסם ביותר של המאה העשרים, ומשמשת גם כמדריך ללוחמת גרילה.

"פרנהייט 451"/ ריי ברדבורי

מפוצץ את האתוס המלחמתי.
מפוצץ את האתוס המלחמתי. "מלכוד 22" צילום: יח''צ
לא במקרה שאל במאי הדוקו החתרני מייקל מור את שם סרטו המפורסם "פרנהייט 11\9" משמה של קלאסית המד"ב המכוננת של ריי ברדבורי, שהלך לעולמו השבוע. בחברה העתידנית החשוכה אותה מתאר ברדבורי, קריאת ספרים אסורה,וספרים נשרפים על ידי יחידות מיוחדת בטמפרטורה של פרנהייט 451, הטמפרטורה בה נייר מתלקח. לא פלא שהיא הפכה להיות סמל לדיכוי חופש הביטוי, שתוקפו לא פג עד היום.

"לשתות מהים של עזה"/ עמירה הס

בניגוד להרבה עיתונאים שכותבים על הסכסוך הישראלי פלסטיני, כשכל מה שהם יודעים עליו זה מה שהם עצמם קראו בעיתונים, עמירה הס מאמינה שכדי להכיר חברה מקרוב יש לחיות בתוכה. את הספר "לשתות מהים של עזה" היא כתבה לאחר שלוש שנים בהן התגוררה בעזה, ובהתאם הוא מציע נקודת מבט מרתקת על נושא שהרבה אנשים מנסים להדחיק.

"T.A.Z - אזור אוטונומי ארעי"/ חכים ביי

במדינת חיילים כמו ישראל, קשה להפריז בחשיבותו של ספר כמו "מילכוד 22", שמפוצץ את האתוס המלחמתי המופץ על ידי צבאות באשר הם, כמו בלון נפוח. אבל מלבד המסרים אותם הוא מכיל, הספר מספק גם חווית קריאה מבדרת ומתוחכמת. כל פרק בספר מוקדש לדמות אחרת איתה בא הגיבור במגע, ודרך התיאורים ההומוריסטיים והביקורתיים של המשתתפים נחשפת הסאטירה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים