בלוז לאחיות: החדש של סיזר סיסטרס מאכזב
קשה להאמין שההרכב שהביא לנו פופ רענן ומקורי מוציא אלבום שני ברציפות שהוא כולו שעמום חסר מקוריות ונועזות שאפיינה את האחיות בעבר
סיזר סיסטרס, Magic hour, הליקון

באלבום הראשון שלהם, שנקרא אף הוא "סיזר סיסטרס" על שם התנוחה הלסבית המפורסמת, הם הדגימו סוג של הכלאה בין הפופ המבריק של הפט שופ בויז לדיסקו הממכר של הבי-ג'יז עם קורטוב מהגלאם של קווין, מעין שעתוק של שעתוק של שעתוק שהוליד יציר כלאיים סקסי במיוחד ופוסט מודרני להפליא.

נשמעים כמו חיקוי של עצמם, סיזר סיסטרס
צילום: יחצ
אחת עשרה שנים קדימה ואחרי אלבום שלישי משעמם במיוחד, אפשר להכריז על זה רשמית - האחיות איבדו את זה. באלבום הרביעי שלהם - Magic Hour, יש הכל חוץ מקסם. יורו-פופ טראשי במיוחד? יש. המנונים אירוויזיונים? יש. קלאב ג'אנק? יש. המקוריות והנועזות שאפיינה את שני האלבומים הראשונים שלהם לעומת זאת - נעדרת.
מה שהיה כל כך קליל ונונשלנטי בקאבר המשובח של Comfortably Numb מהאלבום הראשון, הפך כאן למתאמץ מדי באלבום החדש ומחטיא את המטרה בשירים כמו - Only the Horses. הרי לא כל יום אלטון ג'ון מתחנן לנגן סולו פסנתר בשיר החדש שלכם, הם נתקפו בחרדה מגודל הציפיות מהם והדבר ניכר היטב בביצוע. בחלק מהמקרים יש ניסיון לשחזר את אותו קסם שאבד, אבל הם נשמעים יותר כמו חיקוי של עצמם ממשהו חדש.
קחו לדוגמה את השיר - Baby Come Home, הניסיון להתחקות אחר המתכון של I don't Feel Like Dancing כל כך ניכר שאפילו אותו במאי נשכר לביים את הוידאו לשיר, וזה נראה בדיוק אותו דבר.
מילא שהניסיון הזה היה מצליח, אבל השיר כל כך סתמי שכל השוואה לכל טראק משני האלבומים הראשונים של האחיות מגוחכת מראש. רצועה כמו Lets Have a Kiki נשמע כמו משהו שנשלף מפח הזבל של דיוויד גואטה ובזה אפשר להאשים רק את בייבי דאדי, ומפיק האלבום יחד עם הדי.ג'יי הגרמני אלכס רידה.
ישנה תחושה באלבום שהבחירה לסחוב את הלהקה למועדונים באה על חשבון האיכויות הפופיות שלהם וזה עובד רק לעתים נדירות כמו בשיר Shady Love, שבו הדבר הכי טוב הוא הגרוב המדבק של הראפרית מהארלם, אזליה בנקס.
קצת כמו ליידי גאגא, גם הסיזר סיסטרס צמחו בסצינת הגייז הלילית של ניו יורק, אבל במקום להתבגר משם למחוזות מרגשים יותר ולהמציא את עצמם מחדש כפי שהפט שופ בויז עשו, הם נשארו במועדון שעה אחרי שהמסיבה נגמרה.
עוד במוזיקה:
>> הזמן, היום, הרגע: 30 שנה לאלבום הבכורה של "בנזין"
>> תחנות רוח: תחנות התרבות של אפרת בן צור
>> ממתקים: בריין קנדיז מצליחים לעשות פסיכדליה ישראלית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
