פול מקרטני חי: חוגגים יום הולדת 70 לחיפושית
בגיל 70 פול מקרטני אפילו לא מתחיל להראות סימני האטה. לכבוד יום הולדתו של אחד המוזיקאים המצליחים והמוערכים בתולדות הרוק, אנחנו מציינים שבע תחנות בחייו, ועוד אחת לשנה הבאה
"אני שומע את הטיעון 'למה לא לפנות את הדרך לנערים צעירים?'", אמר מקרטני אבל אז נזכר - "Fuck it, שיפנו את הדרך לעצמם". כמו ילד, מקרטני עדיין נהנה מכל שנייה על הבמה ועדיין מאמין שאם משהו לא מקולקל, אין שום סיבה לתקן אותו. לכבוד יום הולדתו אנו מציינים שמונה תחנות במפעל המדהים של סר פול מקרטני.
מקרטני נולד לבית מוזיקלי מהמעמד הפועל של ליברפול. בילדותו העניק לו אביו חצוצרה, אולם לא עבר זמן רב עד שהחליף אותה בגיטרה אקוסטית שתשנה את חייו לנצח. זמן קצר לאחר שאיבד את אמו למחלת הסרטן, כתב מקרטני את השיר הראשון שלו, והוא רק בן 14 - I Lost My Little Girl,
אי אפשר לדבר על הקריירה של מקרטני בלי להתייחס לקונספירציה בדבר מותו, שהגיעה לפרסום משיחת טלפון מסתורית לתחנת רדיו בדטרויד ב-1969 ובה טען מאזין כי מצא משמעות בניגון התקליטים של הביטלס לאחור. על פי התיאוריה, מקרטני מת בתאונת דרכים ב-1966 וכדי לא לקטוע את ההצלחה המסחררת של הלהקה ערכו מנהליה תחרות כפילים, עד שמצאו את הפול המושלם שההבדל היחידי בינו לבין החבר המקורי הייתה צלקת קטנה מעל השפתיים (ושמונים אלף טון של כישרון). טענות נוספות הצביעו על רמזים בעטיפות התקליטים, מילות השירים, היחס של החיפושיות לתקשורת באותן שנים ועוד "עדויות" רבות נוספות שלמרות שרובן ניתנות להפרכה, ממשיכות להעסיק את דמיונם המופלג של המעריצים עד היום.
הפרשה באה לידי ביטוי גם בישראל בתכנית המיתולוגית בעריכתו של יואב קוטנר ב-1975 בשם "פול מקרטני מת", תכנית מצמררת ובלתי נשכחת שזכתה בפרס רשות השידור. מקרטני עצמו, שכנראה עייף מהכחשות, פלרטט עם הקונספירציה כשקרא לסיבוב ההופעות שלו ב-1993 "פול מקרטני חי!".
לאחר פירוק הביטלס, מיהרו חברי הלהקה לצאת לקריירות סולו שלעתים ראו בהן המבקרים תחרות אחד בין השני. לאחר אלבום סולו בודד, חיפש מקרטני הרכב שילווה אותו בשנות השבעים ומצא את Wings שילוו אותו כמעט עשר שנים. למרות שתמיד סבל פול מהשוואות לתקופתו בביטלס ומתחרות בריאה (ועתירת עקיצות) עם החיפושית לשעבר ג'ון לנון, מקרטני הגיע עם Wings להישגים מרשימים במצעדים ואף גרף פרס גראמי לשיר הנושא הנהדר שכתב לסרט ג'יימס בונד- Live and Let Die, בו הוא משלב רוק כבד, בלדה מקרטנית אופיינית ואפילו מעט נגיעות של רגאיי.
אחרי עשור עם להקת Wings, שנות השמונים נפתחו בפירוק הלהקה ובחזרה של מקרטני לקריירת סולו לבדו, כשברקע הבשורות המרות על רצח ג'ון לנון. זמן קצר לאחר הרצח, מצא עיתונאי את מקרטני יוצא מאולפן הקלטות ברחוב אוקספורד ודחף לו מיקרופון לפרצוף כשהוא תובע התייחסות ממי שהיה אולי חבר הלהקה הקרוב ביותר ללנון.
מקרטני הגיב במה שנדמה כאדישות מסוימת ואמר: "It’s a Drag", משהו כמו - "באסה". הרבה גבות הורמו מסביב לעולם נוכח התגובה האדישה-מוזרה הזו, אך מאוחר יותר הסביר מקרטני שהתכוון למינוח הזה בכל המלנכוליות שיכל, ושאם היה יודע שזה גורלו של לנון הוא היה עושה מאמצים להיות פחות אנוכי ביחסיו איתו ולא להביא אותם למצב אליהם הידרדרו עשור אחרי פירוק הביטלס. את השיר המצמרר הבא שיחרר שנתיים לאחר הרצח, במחווה לקשר המיוחד בין שניהם.
את שנות התשעים פתח מקרטני בהופעות אנפלאגד. הוא הספיק להיות אחד מהראשונים שיטביע את חותמו על הז'אנר האקוסטי, קצת לפני שיהפוך להיות אחד המאפיינים הבולטים של שנות התשעים ב-MTV. מאוחר יותר באותו עשור קיבל את תואר האבירות הראשון הרשמי של הממלכה הבריטית, והספיק להחזיר תודה לממלכה בחודש האחרון, בהופעה מיוחדת לכבוד שישים שנות מלוכה של המלכה אליזבת.
זווית אחרת של מקרטני, שלא זכתה להכרה כמו שירי הפופ המפורסמים שלו, היא המוזיקה האלקטרונית הניסיונית והמוזיקה הקלאסית שהלחין, שבטח לא שברה שיאי גינס במספר הקאברים כמו Yesterday המפורסם, אבל מהווה צד מרתק נוסף. ב-1999, אותה שנה בה הוצג להיכל התהילה של הרוקנ'רול על קריירת הסולו שלו, שחרר את היצירה Working Classical עם התזמורת הסימפונית של לונדון, כשהוא משחק במילים Working Class והמינוח הקלאסי של הסימפוניה שחיבר. למרבה הפלא, מקרטני ידוע כמי שמעולם לא רצה ללמוד תווים ואף ויתר על שיעורי פסנתר בילדותו בתוקף, כל זאת כדי לשמר את ה"נגיעה הפרימיטיבית" והישירה בינו למוזיקה.
שנות האלפיים עוברות על מקרטני בשיתופי פעולה רבים וסיבוב הופעות בינלואמי, שבמסגרתו העניק את אחת ההופעות הבלתי נשכחות שראה פארק הירקון בישראל. בשנת 2005, התגייס העולם בחסות בוב גדולף לקונצרט מרהיב חובק עולם שגייס הרכבים מיתולוגיים ביניהם פינק פלויד, דיפ פרפל, ניל יאנג ורבים אחרים למה שאמור היה להשפיע על ועידת ה-8G והדיונים על אפריקה. מקרטני פתח רשמית את היום בהופעת פתיחה בהייד פארק בלונדון עם U2 והחיילים המוזיקליים מהאלבום Srg. Pepper's Lonley Hearts Club Band.
יש מי שיגידו כי השירים של מקרטני, שנגעו בכל כך הרבה אנשים מסביב לעולם, מהווים את המנוני הפולק של העולם בעידן הכפר הגלובלי וזה מכבר אפשר לשמוע בכיכר טרפלגר בלונדון את השירה המהדהדת של אזרחי הממלכה שתיאמו (לרוב דרך רשתות אינטרנט חברתיות) שירה המונית למען קמפיין חברת סלולר, ובכך כמעט שברו שיא גינס למספר הכי גדול של שירה בציבור בשיר שכתב מקרטני לג'וליאן, הבן של ג'ון לנון.
מקרטני, שרגיל להופעות גרנדיוזיות ואירועי ענק אף אישר לאחרונה את השמועות והודיע כי ינעל את מופע הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012. מזל טוב!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם