הישרדות VIP: אושרי שולט – גם מבחוץ
אחרי צעד אסטרטגי גדול קדימה, איתי שגב וחבורתו לקחו שמונה צעדים ענקיים אחורה ונכנעו למאפיה התל-אביבית. וגם: תורג'י מוכיח שמדובר בשחקן מבריק ומבצע "עלק עזאם" מתרחב לגזרות נוספות
רק לפני שבוע שבט דאנג הדגים לנו איך עושים את זה נכון, כשהדיח את אושרי כהן מהמשחק במהלך דרמטי, והנה, בתוך שני פרקים, השבט האדום הצליח לבעוט בדלי בצורה מעוררת כבוד והראה לנו שלפעמים חוסר חוכמה, נאיביות ומזל יכולים לשנות מומנטום בצורה קיצונית.
אחרי צעד אסטרטגי קדימה, איתי שגב וחבורתו לקחו שמונה צעדים אחורה והעבירו את השלטון בצורה מסודרת לאיתי תורג'מן ולשנאפי שלו עם בקשה לרחם עליהם באיחוד ולהרוג אותם רק אחד אחד.
פארסת דאנג החלה עם משה פרסטר, שמתוך חולשה מנטלית, אובדן ריכוז ותחושת היי מהסוכר של הפירות, החליט לפרגן לתורג'י, אנה וענת פסלון חסינות כפיצוי על עוגמת הנפש מההדחה של אושרי. יוליה כבר הפכה את מהלכי הביזאר של השבט לאמנות של ממש, כשקרסה תחת מתקפת הריגשי של אושרי, וברגע של בלבלות נכנסה ליציבות יתר מול התשובה הדרוזית לנדיה קומנצ'י והחליטה להציל לאושרי את המשחק במקום לנסות ולפברק איזה הפסד מכובד לעזאם עזאם.
למרות שאפשר לייחס את המהלכים המוזרים של פרסטר ופלוטקין ללחץ הגדול שהונח על כתפיהם הצנומות, התחושה היא ששניהם פעלו גם מתוך חשש מפני ה"מאפיה" של אושרי ותורג'י. אושרי אמנם כבר לא, אבל נראה שהחיבור שלו עם תורג'י, והמעמד שצברו לעצמם בברנז'ה התל-אביבית, מלחיצים את יתר המתמודדים. לכל "הישרדות" יש מוצאי "הישרדות" ואף אחד לא רוצה להיתקע עם אושרי עצבני. בווילת המושבעים או בישראל.

אחרי שבועות ארוכים על שתיקה, יוליה הפכה בן רגע לכוכבת השבוע. ממש בטעות הצליחה פלוטקין להביא את עצמה לעמדה הכי טובה ב"הישרדות". מצד אחד, פירקה את הדדוניזם שחיבר את שבט דאנג וחיזקה את הברית המשולשת עם בוקי והכרס. מהצד השני, קרצה גם למוהוק של האקס תורג'י. על הדרך היא קיבלה עזרה מחברים בדמות מפה מפורטת וברורה לפסלון החסינות. רק קוארדינטות GPS ספציפיות היו חסרות כדי לגאול את הקמע מייסוריו אחרי ששלל רמזים לא סייעו לאתר אותו בפרקים הקודמים.
ההחלטה להעניק לבוקי את פסלון החסינות היתה המהלך הגדול היחיד של יוליה מאז התחיל המשחק, אבל גם הוא נבע מחוסר ברירה. בקרב המספרים בין דאנג לטיניום, בוקי הוא נדוניה ששווה להביא איתך לאיחוד בשביל לחזר אחרי שני הצדדים. אפילו
נכון לעכשיו, כל האופציות פתוחות בפני הבלונדה והבוקי שלה. היא יכולה ללכת עם שגב ופרסטר ולחפש את קרבתו של עזאם, או להצטרף לאושרי-תורג'י והבנות. הצרה היא שכדי לקבל החלטה כזו צריך מחשבה אסטרטגית רצינית, ופלוטקין עדיין תקועה על שאלה אחרת, חשובה לא פחות - אסוף או פזור.
בינתיים, היא הספיקה לסמן וי על הדבר שבאמת הפריע לתלתלים שלה - נטלי. דדון היתה לכל אורך המשחק הגרסה העצבנית והברונטית של פלוטקין. קשה למצוא רגעים שבהם היא שבתה את לב הצופים, או הותירה אותם עם תחושת וואו. גישת הפתיל הקצר שלה סיפקה אמנם אקשן רגעי, אבל הובילה בסוף גם לנפילה הגדולה. קרב הדוגמניות הוכרע. סיליקון שמופיע במערכה הראשונה, דינו לעוף במערכה השלישית.

המאפיה האושרית-תורג'ית, כאמור, נמצאת בשיאה ואיתי ממלא את חלקו בהסכם, אפילו שהאח/שותף נמצא בנסיעת עסקים עם הראל מויאל. בין רביצה על הערסל לשכיבה מתחת לברזנט, תורג'מן התגלה כשחקן מבריק עם טריקים מהשרוול שממשיכים להוציא את עזאם חומוס פול עם ביצה וקצת חריף באחמד את סלים.
מבצע "עלק עזאם" תפס השבוע תאוצה והפך למבצע "יענו, דאנג". למה לעבוד רק על עזאם, אם אפשר להפיל שבט שלם ותמים בפח, לשקר לאנשים כאילו אין מחר ולהתנחם בסידור ותפילין. שחקן טוטאלי, כינו אותה אנה וענת, אבל תורג'י הוא בכלל שחקן טוטאליטרי - האיש שמנהל פה את כל הסיפור ומצליח לעצבן את כל העם. המהפכה לא נראית בדרך.

דירוג הישבן (כמה פעמים הופיע ישבן השבוע): 4.
דירוג השורדים השבועי: 1. משה פרסטר, 2. יוליה פלוטקין, 3. איתי שגב, 4. בוקי נאה, 5. איתי תורג'מן.
1. "מכתב מאריק שרון זה מגניב, אבל כאילו לא חייבים מכל דבר לעשות סיפור נורא נורא גדול. כבוד, כבוד, כבוד, כבוד, גבר, גבר, גבר, כבוד, כבוד, כבוד" (אנה ארונוב הופכת את הסיפור של עזאם עזאם לתלת מימד)
2. "קוראים לזה גניבה על ידי מורשה. וכל שנה הרבה מאד דוורים עומדים לדין על זה שהם גונבים מתוך מעטפות. גונבים את הצ'קים, גונבים כספים שהיו בתוכן" (בוקי שולח מכתב אזהרה מעורך דין לתורג'י)
3. "זה הנאום שהוא תכנן להגיד אם הוא היה זוכה בבופור" (לאיתי שגב נמאס מהסרטים שאושרי מנסה לעשות לשבט דאנג)
4. "כזה קקה קטן" (ענת מחרבנת על פסלון החסינות)
5. "אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל אושרי ותורג'י זה אותו אחד. זה כמו ששמואל א' ושמואל ב' זה אותו אחד" (לא צריך להיות נביא כדי לדעת שאיתי שגב בצרות)

