תחנות רוח: תחנות התרבות של שילה פרבר
יונה וולך, ג'ניס איאן, חוה אלברשטיין, נעמי שמר, ג'ימי הנדריקס ומחזמר "שיער". אבני הדרך התרבותיות של המוזיקאית שילה פרבר
>> שילה פרבר מדברת על החיבור שלה לאלתרמן
בגן: "אמא שלי (שחקנית התיאטרון לורה סהר) אהבה שירים של וייל וברכט, במיוחד בביצוע של לוטה לניה. היא היתה קונה אותו התקליט שלה שוב ושוב כי הוא היה נשרט מרוב השמעות. היא גם היתה מקריאה לי משירי לאה גולדברג האהובה עליה מכל".
ביסודי: "רוב הזמן הייתי בספרייה. באיזשהו שלב נכנסתי מאוד לנושא השואה והגבורה, ולקח לי כמה שנים לצאת מזה. קראתי את 'האי ברחוב הציפורים' ואת' פרטיזן ושמו צוציק', וכתבתי גם אני זיכרונות חדשים, כביכול שלי, מהשואה. מדהים אותי עד היום איך אף אחד לא ניסה לעצור אותי. באותה תקופה הייתי גם שומעת תקליטים וקסטות של ההורים שלי.
"השתעממתי ממוזיקה קלאסית ובכלל ממוזיקה אינסטרומנטלית. רציתי משהו שאני יכולה להבין את המילים שלו. חיפשתי משהו שיישמע מודרני, רוקנ'רול, ומצאתי: קסטה של 'צלילי המוזיקה'. הייתי שומעת אותה שוב ושוב, שרה ורוקדת בהתלהבות רבה".
בחטיבת הביניים: "בגיל 12 התחלתי ללמוד גיטרה ולכתוב שירים אישיים בסתר. גיליתי אצל ההורים שלי את התקליט של ג'ניס איאן "the Lines Between", הזדהיתי עם כל מילה וגם עם העמדה של הבחורה ששרה ומספרת על עצמה בגילוי לב. חלמתי להיות כמוה כשאהיה גדולה. בדיוק קנו לי ווקמן ליומולדת ומצאתי חנות קסטות ליד הבית. נכנסתי לחנות וביקשתי קסטה של ג'ניס איאן, אבל מובן שנתנו לי ג'ניס ג'ופלין. כשהתחלתי לשמוע זה נשמע לי כמו רעש וצעקות, אבל עד סוף השיר הראשון כבר הייתי מכורה".
בתיכון: "בכיתה י"ב פגשתי שני גברים שהכירו לי שירים של יונה וולך ושל מאיר ויזלטיר. הלחנתי את 'תבוא אליי כמו יהודי' של וולך בצורה שממש אפשר לשמוע כמה לא הבנתי שהשיר מדבר על מין. הקמנו יחד להקה עם עוד חבר שלהם, הרצל. הופענו במקום שנקרא 'העלייה השנייה', שנמצא מול התיכון שלי, אבל לא סיפרתי לאף אחד כי התביישתי
"הוא ביקש שאקליט את השירים רק אני וגיטרה ואשלח לו את הקסטה, וגם כתב לי על מפית משהו יפה. הבטחתי לחבריי ללהקה שלעולם לא אנטוש אותם וכמובן לא שלחתי שום דבר. אבל את המפית שמרתי כמו אוצר. ובדיעבד גם את האהבה לוולך ולוויזלטיר".
בצבא: "נסעתי עם חברי הלהקה לפסטיבל ערד להופעה של שמוליק קראוס אחרי שנים שהוא לא הופיע. התרגשנו מאוד. באיזשהו שלב בהופעה קראוס ירד ואילן וירצברג שר את 'סקס אחר' ואת' לא יכולתי לעשות עם זה כלום' של וולך. לא האמנתי למשמע אוזניי. זה היה נפלא. באותו רגע התאהבתי נואשות בווירצברג. מאוחר יותר נכנסתי לאיזה קטע לא ברור של אנטי וזלזול במוזיקה לבנה.
"אהבתי את אריתה פרנקלין, מרווין גיי, הטמפטיישנס, דיאנה רוס וג'ימי הנדריקס - שאפילו תליתי פוסטר שלו במשרד שלי בצבא. המוזיקה הלבנה היחידה ש'סלחתי לה' היתה פסקול הסרט 'שיער'. אני זוכרת שהתביישתי בשילה מ'שיער' כי היא היתה כל כך לבנה, איך היא מעזה לשיר?"
באוניברסיטה: "להורים שלי היה חשוב מאוד שאלמד באוניברסיטה. אני רציתי להיות זמרת אבל הייתי לבנה, לא הייתי בטוחה שאני מספיק טובה וגם היה לי תקוע בראש שזה מקצוע של מרפקים ולא הייתי בטוחה שזה בשבילי. אחרי שפסלתי את כל המתמטיקות, רפואה ומשפטים נשארתי עם לימודי תסריטאות. כעבור כמה שנים הודעתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע שאני הולכת להיות זמרת מפורסמת.
"עזבתי את האוניברסיטה, הפסקתי להופיע והתחלתי להידרדר בחיים. בדרך למטה גיליתי את פי.ג'יי הארווי, ביורק, ענבל פרלמוטר ופיונה אפל. זמרות חזקות שכותבות את שיריהן מדם לבן ושיש להן משהו דחוף והכרחי להגיד. הייתי מיואשת וכעוסה והשירים שכתבתי נהיו יותר רעילים. ראיתי ראיון עם חוה אלברשטיין, שאמרה שליוצרים צעירים יש חופש רב יותר ממה שהם נוטים לנצל. זה נתן לי הרבה כוח אבל לא הפריע לי להמשיך להידרדר, עד שפגשתי את דניאל סלומון ודרכו את ליליאן שוץ, המנהלת שלי, שהחליטה להשקיע בי ובעצם הצילה את חיי".
במהלך העבודה על האלבום הראשון: "ליליאן הכירה לי את רם אוריון. לא הכרתי את המוזיקה שלו, רק את השיר 'סודו של היקום' שהיה מהאהובים עליי אבל לא ידעתי שזה הוא שר. כשנפגשנו חשבתי שהוא גבר מושך ומשהו באישיות שלו מצא חן בעיניי, מהר מאוד התחלנו לעבוד על האלבום. רם הכיר לי הרבה להקות משנות התשעים. אני זוכרת בעיקר את להקת ויזר שנשמעה לי כמו הביטלס החדשים".
בימים אלה: "לא מזמן השתתפתי בערב שירי משוררים בצוותא שערך דורי מנור. חיפשתי שירים ולא כל כך מצאתי את עצמי, עד שנתקלתי בשירים של המשוררת אנה הרמן. שנים לא קראתי משהו כל כך מדויק, קלאסי ושיכולתי להזדהות איתו בצורה מוחלטת. הלחנתי וביצעתי את 'הילקוט האדום' ובימים אלה אני מקליטה גם אותו לאלבומי החדש".
עוד ב"תחנות רוח":
>> תחנות התרבות של רמה מסינגר
>>תחנות התרבות של עילי בוטנר
>> ישי לוי מתפעל מהאלבומים של עצמו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם