
סינגולר: דנה וירדנה שולטות, ולא רק בקהילה הגאה
לא צריך לשנות את ההעדפה המינית כדי ליהנות מהמפגש בין שתי איקונות הגייז, אתניקס ממשיכים להוכיח את גאונותם, לוס כפרוס מוחים קצת מאוחר מדי אבל לפחות כמו שצריך ואתי לוי ושריף? וואי וואי, שיחקו אותה בחאפלות. הסינגלים של השבוע
אתניקס, ''מה יוצא''

החיבור שהם מציגים בבלדה האנטי-מלחמתית הזאת, למשל, בין הסמלים המזוהים עם נערי הפרחים לאלה המחוברים למקום ולזמן הרלוונטיים לעניין (ישראל, 2012) לא רק מוצלח ומעניין ברמה הטקסטואלית, המוזיקאלית וההפקתית: הוא גם לגמרי נשמע כמו אתניקס. על אף שורות שובביות כמו "גם הלילה, כמו כל לילה, נשתכר מכוס של משקה או ירוק מרפא", אין סיכוי לטעות ולחשוב שמדובר בשיר של, נאמר, ג'וני מיטשל, בוב דילן או אביב גפן. נחמה בהחלט מוּבז כאן לייק נחמה, והעיבוד של קליסקי - המשלב בין עוד, אקורדיון וסינתי - בהחלט מוּבז לייק קליסקי. בכלל, להבדיל ממיק ג'אגר ומ"ארץ נהדרת", אתניקס, שהפליאו להתקמבק באלבום האחרון, עדיין מוּבז לייק אתניקס.

תמיד חשבנו שהם גאונים. אתניקס
יח''צ
ירדנה ארזי ודנה אינטרנשיונל, ''כשהגברים רוקדים''

אם כן, קשה להניח ש"כשהגברים רוקדים" יהיה פחות מלהיט היסטרי בברים ובדיסקוטקים המזוהים עם הקהילה הגאה, והאמת היא שגם בלי קשר לעצם שיתוף הפעולה בין שתי איקונות הגייז המיתולוגיות האלה, די מגיע לו להצליח. הלחן היוני/בלקני שיהודה פוליקר חיבר להן קליט, סוחף ומנענע במיוחד, הטקסט של יואב גינאי מינימליסטי ופופי, אך בהחלט לא שטחי, האקורדיון של אבנר חודורוב משמח, העיבוד של נערי רפול מיטיב לגשר בין הצליל הפוליקרי לזה החודורובי וההפקה המוזיקאלית של דור דקל מאווררת ומעודכנת. בקיצור, אין סיבה לשנות העדפה מינית כדי ליהנות מהשיר הזה. כשהגברים רוקדים, כולם נהנים.

גם סטרייטים יהנו. ירדנה ארזי ודנה אינטרנשיונל
צילום: איתן טל
לוס כפרוס, ''לא קונה''

לוס כפרוס, כשלעצמה, היא להקה מעניינת שמתמרנת היטב בין פאן קייצי לבעיטות מתונות בממסד - והיא עושה את זה גם כאן, ב"לא קונה". האפיל הרוסי שלה, שבא לידי ביטוי בלהיט המצוין "CCCP" והיווה חלק מרכזי מאופייה הפרחחי משהו אמנם פחות נוכח בשיר הזה, אבל האמת היא שהסקא הקופצני, שמחליף אותו, עושה עבודה לא רעה בכלל - בעיקר לנוכח הקונטרה שהוא נותן לטקסט הלוחמני. בשבוע שעבר, כזכור (למי שמשום מה עוקב אחר המדור), נאמרו כאן כמה דברים לא פשוטים על "בוקר טוב ישראל" - שיר המחאה הרדוד והפופוליסטי שהוציא עברי לידר יחד עם מוקי. לוס כפרוס, לעומת שני אלה, לא מציגים כאן מינוני יתר של חשיבות עצמית ודמגוגיה זולה - להיפך, הם מביעים את מחאתם בגובה העיניים וברוח צעירה וטובה - אבל גם המסר שלהם רלוונטי בערך כמו ג'קי מנחם. חבל.

מחאה בגובה העיניים. לוס כפרוס
צילום: גל אלי וקרן פרטוק
אייל אבן צור, ''סימבורה''

למזלו הגדול של אבן צור, לפחות בתחנת רדיו ישראלית אחת - גלגלצ - נהוג להתעלם מאספקטים מוזרים כמו למשל חדשנות, כך שסביר מאוד להניח שגם "סימבורה" יהפוך שם לדייר קבע בפלייליסט, בדומה ל"גרה ממול" - שיר נוסף שאחז בלחן לא רע בכלל ובוצע בכריזמה רוקיסטית אימתנית, נכון לאמצע שנות התשעים, כמובן. בכלל, אייל אבן צור שב ומזכיר כאן - הפעם, גם באמצעות הפקה מוזיקלית של אחיו היקר שחר, שחי את הניינטיז בזמן אמת, עם מוניקה סקס - כמה כיף היה אז, ברוקסן. אם ניתן היה לחזור לשם, סביר להניח שרובנו היינו עושים זאת מתוקף היותנו יצורים חברתיים - ולו רק כדי לחזק את ידיו של אבן צור, שתקוע שם כבר 20 שנה.
אתי לוי ושריף, ''גבר בלי מילה''

מאידך גיסא (ערסים אוהבים לתקוע מדי פעם ביטויים בשפה גבוהה, כדי שלא יגידו עליהם שהם ערסים וזה), אני, כאילו, באופן אישי, מזדהה פה יותר עם שריף, כי, יענו, מי שאמר פה 'בואו נקרא לשיר הזה גבר בלי מילה' יצא איתו מנ-מניאק. כאילו, וואלה, מה קרה? למה ללכלך ככה? הבנאדם בא, הכיר בחורה, אמר נבדוק קצת את העניינים, נראה מה קורה וזה - לגיטמי, מה, הכי לגיטימי, מה זה פה - ואז האתי לוי הזאת באה אליו, עושה לו 'בוא נתחתן', ואז, כשההוא עושה לה 'חכי קצת, כפרה עליך, תרגיעי מהלחץ, נשמה', היא ישר באה אליו ביציאה של 'וואלה, אתה גבר בלי מילה, אתה', ואז, למרות ששריף כולה עשה לה 'בואי נחכה קצת, נראה מה נהיה', הוא יוצא פה, יענו, גבר בלי מילה. מסכן הבנאדם, מה עשה?

פצצה. אתי לוי ושריף
יח''צ
