רווק מחפש משמעות: עידו מוסרי מאס ברכילות מסביבו
עידו מוסרי רק בן 34 אבל מחזיק בקורות חיים מרשימים במיוחד: הצגות תיאטרון, סרטים בהוליווד, דיבוב דמות הילדים בובספוג, הופעה בתוכניות טלוויזיה ועבודה על אלבום חדש. רק שני דברים מפריעים לו: דמות הערס שדבקה בו וההתעניינות בנטיותיו המיניות. "אני סטרייט שמפחד מזוגיות. אני לא גיי וזהו"
עידו הוא גם לא עוד האח הקטן של טל, כוכב הילדים, אלא אושיית בידור שהצליחה לפתח קריירה בהוליווד והיא כאן כדי להישאר. "אנחנו אחים מאוד טובים, אבל לא חברים. לא תראי אותנו מבלים יחד, שותים בירה או מדברים על נשים", מודה מוסרי. "שומרים על קשר פעם בשבוע וברוב המקרים מדברים על המקצוע ששנינו מגיעים ממנו. טל כבר בן 37, עסוק מאוד בקריירה שלו ובלגדל משפחה מדהימה. אגב, הוא המעריץ מספר אחת של המוזיקה שלי ומאמין בי יותר מכולם, יחד עם אחותי שני. אני והיא, לעומת זאת, אחים וחברים הכי טובים. בכיתי כמו ילדה בחתונה שלה. אחותי עברה קשיים בזוגיות האחרונה שלה, ואני זוכר שבהצגה 'כנר על הגג' הייתי מתפלל בכל ערב שתמצא חתן. בסוף זה קרה".
אין קנאה בינך ובין טל?
"מעולם לא היתה ואני זוקף את זה לזכותו, כי הוא הבכור שמתווה את הדרך. אנשים חושבים שהלכתי בעקבותיו, אבל זה ממש לא נכון. הבמה בחרה בנו. זה היה בתוכנו בלי שאיש ידחוף אותנו לזה. בלטנו מאוד בהופעות בית הספר במשחק ובשירה. אני זוכר את היום שבו הגיעו אלינו נציגים מתיאטרון הקאמרי שחיפשו ילדים למחזמר. הייתי רק בן 8 וטל לקח אותי ביד. כל אחד נבחן לתפקיד אחר ושנינו התקבלנו.
אם כבר מדברים על נישת ילדים, לא הרבה יודעים שאתה עומד מאחורי הקול של בובספוג, הדמות האהובה על הילדים היום.
"כבר עשר שנים שאני מדבב את בובספוג וזה אחד הדברים שאני הכי גאה בהם. אני לא צריך להראות את הפנים שלי, מספיק שתלכי איתי ברחוב ותהיי בהלם מכך ש-80 אחוזים מהאנשים עוצרים אותי בגלל הדמות ההיא. הורים, נערים וילדים מכנים אותי בובספוג המרובע. הסדרה הזאת הביאה את הקהל למודעות בלי שייחצנו אותה או כתבו עליה במדורי הרכילות".
מוסרי שירת בעברו בלהקה הצבאית ובתיאטרון צה"ל. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק ניסן נתיב השתלם בסדנת מחזות זמר בניו יורק. נוסף על כך, הוא מחזיק בקורות חיים עשירים הכוללים בימוי ההצגה "שאריות של אהבה" בתיאטרון גשר לצד תפקידים בהצגות "לילה לא שקט", "קומדיה של טעויות", "אורזי המזוודות" ועוד.
בטלוויזיה כיכב ב"בובי ואני", "הבורר 3", "יוני והמחוננים", "בית ספר למחשבים לילדים", "שלום לבן דודי", "פולישוק", "עניין של זמן", "תופסים ראש" ועוד. כעת הוא מופיע ב"הפרויקט הירוק", "אחת העבודות המהנות שהיו לי לאחרונה", הוא מספר. "מדובר בעונה השנייה של תוכנית מערכונים קצרים המתרחשים במצבים ובמקומות מטורפים שניתן לצלם על רקע מסך ירוק בעבודה של צוות מוכשר, ברשות אייל בי ואביטל אברג'יל. שם אני מגלם דמויות כמו שודד בנק שנתקל בקשיים מגוחכים מול השוטר שמנהל איתו משא ומתן. משחקים בפרויקט גם מיכל גבריאלוב, קובי מימון ויניב פולישוק". לפני ארבע שנים ניסה מוסרי להגשים את חלומו והוציא אלבום בכורה בשם "משחקי הפחד". הוא נחל כישלון חרוץ, אבל מוסרי מנסה את מזלו בשנית ועובד על אלבום חדש. "אני עושה מוזיקה רוב חיי, רק שהציבור פחות מודע לכך", הוא מודה.
"כשיצא האלבום הראשון היו לי ציפיות גבוהות במיוחד. חברת התקליטים בחרה את המוזיקאים והמפיקים הטובים ביותר וללא ספק היתה עבודה מרתקת. אבל האלבום לא הצליח ונאלצתי להתמודד עם האכזבה. השקעתי בו ארבע שנים של אנרגיה ואהבה. זה החלום מאז שאני ילד, ומדובר גם באלבום בכורה אז נתתי את כולי. מפרשנות אישית שלי, האלבום נכשל כי ברגע האחרון קיבלתי תפקיד נחשק בסרט עם אדם סנדלר ובשיאו של התהליך נסעתי לחצי שנה צילומים בלוס אנג'לס. אילולא האלבום הייתי מנסה להישאר בארה"ב לנסות את מזלי בקריירה בינלאומית, אבל החלטתי לחזור לארץ. להערכתי הסרט גנב את כל הפוקוס, אנשים בתקשורת לא התייחסו ברצינות לאלבום והוא נפל בין הכיסאות.
"אני לא מצטער כי זה לא רלוונטי ואני מאמין שהכל קורה לטובה. אני שמח וגאה שהוצאתי אותו ושעשיתי שני סרטים בהוליווד. אני זוכר שלפני עשור אמרתי שאהיה זמר ושחקן גדול בו זמנית אבל החיים הראו לי שאי אפשר הכל בבת אחת. זה היה שיעור טוב בשבילי. אני חושב שהעובדה שאני לא מוזיקאי במשרה מלאה זאת הסיבה המשמעותית שהתחום לא מתרומם. אתה צריך להיות טוטאלי במה שאתה עושה. לשמחתי בורכתי בכמה כישרונות ואני צריך לחלק את האנרגיה בין שני הילדים: המשחק והמוזיקה. עכשיו אני עובד על אלבום שני. חזרתי גם להופיע. הפעם אני מרגיש מפוכח יותר והציפיות שלי פחות מסחריות. אני רוצה שאנשים יקשיבו לי יותר ויגלו מי אני. הרעיון הוא שאני קודם כל שר לעצמי ואם אתם רוצים לשמוע אני אשמח".
רוב הדמויות שאתה מגלם הן בעלות אפיונים של מאפיונר או ערס.
"זה נכון שעל המסך יצא לי לגלם יותר דמויות הקשורות למאפיה. לעומת זאת, בתיאטרון אני עושה דברים מגוונים יותר. ב'כנר על הגג' אני משחק את מוטל החייט, שהוא טיפוס וודי אלני. גם ב'אורזי המזוודות' אני מגלם תפקיד עם הרבה עומק. בשנים האחרונות יצא לי לגלם בטלוויזיה ובקולנוע טייפקאסט מסוים, אני חושב שזה בעיקר בגלל הסרט ההוליוודי 'הזוהן' שהטביע את חותמו ומאז דבקה בי הדמות של ערס לייט המשלב גם אלמנט קומי. אני מצר על כך, כי אני שחקן דרמטי ומחפש לעשות דברים יותר דרמטיים. הייתי רוצה לגלם תפקידים שדומים לי בחיים עם עומק מסוים. אבל למען האמת יש גם ערסים עם עומק".
אחרי שנים של רווקות, גם מוסרי מודע לשמועות על נטיותיו המיניות, הוא מבטל אותן מיד: "אני ממש לא גיי, אני רווק סטרייט שמפחד מזוגיות. מאז 'השיר שלנו', שם גילמתי סטרייט שמתחזה לגיי, עלו כל מיני השערות. אבל אני לא גיי וזהו", מבהיר מוסרי. "זוגיות זה נושא מורכב עבורי שדורש טיפול פסיכולוגי. לפני שמונה שניים הייתי במערכת יחסים עם שירי גדני, אבל כשזה נגמר התעורר בי פחד שהותיר בי טראומה. לא בגלל שירי, בגלל המקום שזה פגש אותי. הפחד הזה החזיק המון שנים ופשוט נמנעתי מזוגיות שבעיניי היא קשה. פחדתי ממחויבות, מפגיעה. להבדיל מאנשים אחרים, אני בוחר להיות כן עד הסוף. אני חושב גם שלא נכנסתי לקשר בגלל הקריירה האינטנסיבית שלי, שלא הותירה לי פנאי.
"קשה לי להכניס מישהי לחיים ולאינטימיות שלי. אני לא מבין איך אנשים חיים בזוגיות ומתמודדים עם זה בקלות. יש גם המון אנשים שבוגדים וסובלים וזה לא אני. לפעמים אני מתקנא באח שלי שהקים משפחה מדהימה ויש לו זוגיות נפלאה עם אשתו שהיא טובת לב. אבל אני אופטימי בעניין ומאמין שגם לי זה יקרה. מובן שיש גם רגעים שאני פסימי, ובחורף האחרון היה לי קשה במיוחד. אבל למזלי אני גבר ללא לחץ ביולוגי. אני רוצה להקים משפחה, אבל אני צריך למצוא מישהי שתצליח להכיל אותי, כי זה לא קל במיוחד. אני שחקן ואדם רגיש שגם בוכה לא מעט. מה שבטוח, לא משעמם איתי. עם הזמן אני מצליח להשתחרר מהפחדים שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם