ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מוריסי בישראל: עדיין כובש ומהפנט

למרות בעיות סאונד והטפות בלתי פוסקות מהצמחוני הפציפיסט, ההופעה בגני התערוכה הוכיחה את מה שכל מי שעוקב אחריו כבר שלושים שנה יודע - מוריסי יש רק אחד

הקהל שמחכה שמוריסי יעלה לבמה מורכב ברובו המוחלט מאנשים שיודעים את הקשר בין עיפרון לקסטה, הם לובשים חולצות של הסמיתס שגורמות לך לתהות אם שמרו אותן בנפטלין רק עבור בואו של מושא ההערצה מהילדות או שמא יש עוד מי שמוכר טי-שרטים של הלהקה משנות השמונים. כך או בין כך, ההתרגשות גדולה והציפיות גבוהות.

>> אאוטסיידר עם שיק: הסטייל של מוריסי

קריסטין יאנג, שחיממה, לא עניינה אף אחד. הרבה יותר מעניין היה לנצל כל רגע בהחלפת רשמים מההופעה הקודמת שהתרחשה לפני ארבע שנים בדיוק באותו המקום. מי שנכנס לביתן בחצי השעה שלפני תחילת המופע הרגיש מיד בדגש על הניהול האמנותי המדוקדק של הארוע, עם מסך עליו הוקרנו קטעי וינטג' בשחור לבן והופעות של אמנים מהעשורים המוקדמים של המאה העשרים. ירידת המסך בדיוק בשעה המובטחת חשפה עיצוב במה מוקפד במה שנדמה כהפקה מרשימה בהחלט. מכאן והלאה הכל בידיים של האמן. רק שלא יתקמצן בשירים של הסמיתס, שלא יעזוב אחרי שעה ורבע ושהסאונד, ריבונו של עולם, בבקשה שהסאונד יהיה בסטנדרט סביר, אין ציפיות ליותר מזה גם ככה.

המסך נופל, הפרוג'טורים נדלקים ופתיחה ארוכה מדי שרק מרמזת על מסכת ההטפות שעוד נחשף לה מתחילה את הארוע. ואז מוריסי נכנס, מלווה בחמשת הנגנים שלו במדים תואמים והם משתחווים לקהל. טרם נוגן ולו תו אחד וכבר מובן לחלוטין כי מדובר במופע מושקע ומבוים למשעי. הגיטרה מבשרת על ?How Soon is Now, הקהל משתולל, עיצוב הבמה (כולל דגלי ישראל שעיטרו את מערכת התופים) מרשים, מוריסי ניגש למיקרופון והווליום נופל לעשר שניות גורליות וחמוצות שמעידות על הסאונד הדפוק לאורך רוב ההופעה.

הסאונד המאכזב והטפות

המוסר התכופות של האמן הצמחוני והפציפיסט הבלתי נלאה השרו תחושת מועקה לא רצויה ולא הכרחית, בייחוד כשהמסר עובר יפה בשירים עצמם. אבל מי שהתלהב מספיק כדי להתעלם מהמגרעות הללו בא על שכרו. בן 53, מוריסי עדיין כובש את הבמה ומהפנט את הקהל בקלות, מוכיח את היותו אחד הקולות המרתקים בהיסטוריה של הרוק וממחיז את מילות השירים בתנועות שמחזירות אותך ברכות שלושים שנה אחורה. ההפקה המושקעת, המתופף המצוין והתזמון המושלם בין כל העושים במלאכה הם רק בונוס לאישיות המתפרצת של הצ'ארמר הבריטי.

ההצהרות של מוריסי על א-מיניותו והרמזים המעורפלים לנטיותיו השנויות במחלוקת מקבלים ביטוי פר אקסלנס על הבמה. מוריסי הוא חייל של אהבה, ואהבה עבורו היא ביטוי חסר כל קשר לסקס. באחד מרגעי השיא בהופעה לקראת סיומה, ב-Let Me Kiss You המצוין, מוריסי פותח את חולצתו ומגלה "מישהו שאתה מתעב פיזית". לא צעיר ולא בראד פיט, מוריסי משתמש בגופו כמיצג אמנותי. באותו רגע כל צפונות המופע הזה מתחברים למהותו האמיתית, להכלאה של תערוכת אמנות מחאתית, מופע רוק מחשמל ואמן גדול אחד.

יש מי שיטען שלא היה ייצוג מספק לשירים של הסמיתס, אבל העובדה הזאת לא גורעת מאיכות ההופעה. תמהיל השירים ייצג נאמנה את מוריסי כאמן הפעיל מזה שלושים שנה וכלל כמה מהשירים הטובים ביותר שלו מכל התקופות, בביצועים נהדרים. רמה גבוהה של סאונד וקצת פחות הטפות מוסר לפני, תוך כדי ובין השירים היו מאפשרים לחוות את ההופעה המושקעת הזאת בכל הדרה. ובכל זאת, מוריסי יש רק אחד ואתמול היה לנו הכבוד לקבל ממנו הרבה מאוד אהבה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...