סיפור קולנועי עצוב: על אולם האיימקס בראשל"צ
"עלייתו של האביר האפל" המצופה של כריסטופר נולאן סימן גם את פתיחתו של אולם איימקס חדש בישראל, אבל זה אינו האיימקס העצום והחווייתי שמוכר מחו"ל. קווים לדמותו של המותג שהתאים את עצמו למאה ה-21, לטוב ולרע
"איימקס" מוכר כבר עשרות שנים כשם שמייצג קולנוע גדול יותר מקולנוע, וגדול הרבה יותר מהחיים. במשך זמן רב כדי לראות סרט באיימקס היה צריך לנסוע לחו"ל. בעשור האחרון נעשו כמה ניסיונות לייבא את הפורמט לארץ, אבל אף אחד מהם לא האריך ימים. האולם ביס פלאנט בראשון לציון הוא כיום האפשרות היחידה לצפות בתוצרת הוליוודית טרייה באיימקס, אבל שמחת בית האיימקס אינה שלמה: פתיחת האולם החדש גם סוגרת סופית, ככל הנראה, את הסיכוי לראות בארץ סרטים בפורמט הענק כפי שהוא נועד להיות במקור.
מאז 1970 הקימה חברת איימקס הקנדית אולמות קולנוע גדולים ברחבי העולם, ו"גדולים" היא המילה החשובה. לא היתה שום אפשרות להתבלבל בין אולם איימקס לאולם קולנוע רגיל. גובהו של המסך בקולנוע איימקס הוא לפחות 16 מטרים - כגובהו של בניין בן חמש קומות - ולפעמים יותר. סרט רגיל שהיה מוקרן על מסך גדול כל כך היה נראה מטושטש, לכן איימקס משתמש בפילם 70 מ"מ, ששטח התמונה בו גדול פי שמונה עד עשרה מאשר בפילם 35 מ"מ רגיל - שינוי שמאפשר רמות חדות ופירוט בתמונת הענק ששום קולנוע רגיל לא יכול להתחרות בהן. גם האולמות עצמם היו חלק מהסטנדרט: הם היו בנויים בשיפוע תלול (עוד בעידן שבו שיפוע בקולנוע היה רחוק מלהיות מובן מאליו), והקהל מוקם קרוב יחסית למסך. התוצאה היא שמסך
לפורמט הענק היו גם מגבלות רבות. הגודל הפיזי העצום של גלגלי הסרט,שמשקלם מאות קילוגרמים, הגביל את אורך הסרטים שניתן להציג באיימקס; וצילום הסרטים היה בעיה בפני עצמה - מצלמות איימקס הן ענקיות, מגושמות ומרעישות. כתוצאה מכך, הפורמט הענק נשאר מחוץ להוליווד. רובם הגדול של אולמות האיימקס שכנו במוזיאונים והקרינו בעיקר סרטים תיעודיים וחינוכיים באורך של עד שעה, בעוד שוברי הקופות ההוליוודיים נשארו על המסכים הסטנדרטיים.
בשנות התשעים הוליווד ואיימקס החלו להתקרב זה לזה. התקדמות טכנולוגית אפשרה להקרין באיימקס סרטים ארוכים יותר. כמה סרטים הוליוודיים, למשל "אפולו 13", עברו תהליך המרה לפורמט הענק, וקולנועי איימקס החלו להציע גם תלת-ממד - הרבה לפני שהאפשרות הזאת הפכה לסטנדרט. לאט לאט אולמות איימקס החלו להופיע גם בקומפלקסי קולנוע מסחריים.
ובכל זאת, ההשקעה העצומה שנדרשת לבניית אולמות איימקס ולתחזוקם הותירה אותם עניין מסוכן כלכלית. הפריצה של ההקרנה הדיגיטלית והתלת-ממד באולמות הרגילים העניקה לבתי הקולנוע אפשרות לתת לצופים חוויית פרימיום - ולדרוש מחיר גבוה יותר על הכרטיסים - בחלקיק מההשקעה הנדרשת עבור איימקס.
נדמה היה שקיומו של הפורמט בסכנה, וב-2008, כדי להסתגל לשינוי, עשתה חברת איימקס את השינוי המשמעותי בתולדותיה. היא השיקה פורמט חדש - איימקס דיגיטלי, שמשחרר את הקולנוע מהתלות בפילם העצום ומוזיל את העלויות באופן משמעותי. מספר אולמות האיימקס בעולם כמעט הכפיל את עצמו בתוך שנתיים, ועדיין ממשיך לעלות בקצב גבוה.
רק בעיה אחת נותרה: בדרך אל הדיגיטל, ויתרה איימקס על הגודל. צופים רבים שציפו לחוויית איימקס ענקית התאכזבו לגלות שאולמות האיימקס הדיגיטלי שונים לחלוטין מהאיימקס של פעם: המסך אולי אינו קטן, אבל הוא אפילו לא מתקרב למפלצתיות של האיימקס המקורי. ללא עושר הפרטים העצום שהציע פילם 70 המ"מ, גם איכות ההקרנה באולמות האלה לא שונה בהרבה - אם בכלל - ממה שניתן לקבל בהקרנה דיגיטלית רגילה. ובכלל, ההבדל בין אולם רגיל לאולם המתהדר בתואר "איימקס" כבר אינו חד-משמעי וברור. הפורמט החדש זכה לכינוי הלגלגני Lie-Max. המותג איימקס למעשה החליף משמעות: במקום פורמט נפרד ועצום בגודלו, הוא מציע היום רק תו תקן לאולמות קולנוע איכותיים. איימקס מבטיח סאונד משובח, אולם משופע ואיכותי ויחס מרשים למדי בין גודל התמונה ובין המרחק מהמסך. הוא לא מבטיח גודל.
בינתיים יותר ויותר סרטים הוליוודיים החלו לזכות להמרות לאיימקס, בשניים או בשלושה ממדים. כריסטופר נולאן העניק לפורמט דחיפה לא קטנה כשהחליט לצלם חלקים מ"האביר האפל" ומ"עלייתו של האביר האפל" במצלמות איימקס, שמשמעותן תמונה חדה יותר וגם "גבוהה" יותר משמציע מסך קולנוע רגיל; את חוויית "האביר האפל" המלאה, כולל כל התמונה, ניתן היה לקבל אך ורק באולמות איימקס.
כל הדרמה הזאת התרחשה ברובה בבתי קולנוע בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח הרחוק. בארץ נעשו ניסיונות בודדים להביא לארץ את הפורמט. אולם האיימקס הראשון בארץ הוקם באילת ב-2003 והוא פעיל עד היום, אבל לא תמצאו בו לא את באטמן, לא את ספיידרמן ואפילו לא את "אווטאר". האולם מתפקד כאטרקציה תיירותית, יותר לונה פארק מאולם קולנוע, ומאז פתיחתו ועד היום הוא מקרין שוב ושוב את אותו מקבץ קטנטן של סרטי תלת-ממד קצרים שהולכים ומזדקנים. הניסיון היחיד להקרין באילת סרטים הוליוודיים באורך מלא - "צ'רלי בממלכת השוקולד" - גווע במהירות.
הבאה בתור היתה רשת גלובוס, שפתחה ב-2007 אולם איימקס בקריון בקריית ביאליק. למשך תקופה קצרה אפשר היה לראות שם סרטים הוליוודיים בפורמט איימקס: "בייוולף", "הארי פוטר ומסדר עוף החול" ו"האביר האפל". אבל הרומן בין גלובוס לאיימקס היה קצר, והיא איבדה את הזיכיון והפסיקה להקרין סרטי איימקס. אולם איימקס נוסף שנבנה בבאר שבע למעשה מעולם לא הופעל ככזה.
והנה עכשיו זה מתחיל שוב: הפעם זאת רשת יס פלאנט שמחזירה את האיימקס לארץ. אלא שלמרבה הצער, לא מדובר באיימקס בגרסה הענקית אלא באיימקס דיגיטלי צנוע. האולם שנושא את השם "איימקס" ביס פלאנט בראשון לציון הוא בלי שום ספק אחד האולמות האיכותיים בארץ, אם לא האיכותי ביותר; גודל המסך מספק בהחלט, ההקרנה טובה והסאונד מרעיד את הרצפה. ובכל זאת, מי שציפה לחוויה ענקית מהחיים צפוי להתאכזב. גרוע מכך - נראה שהזמינות של הפורמט הדיגיטלי הנוח כלכלית, בשילוב עם ההיסטוריה המפוקפקת של הפורמט הענקי בארץ, לא משאירים הרבה מקום לתקווה שאי פעם נראה בארץ עוד קולנוע איימקס מקורי, הכולל מסך שמגמד אותך, פילם 70 מ"מ ועושר פרטים שאפשר ללכת בו לאיבוד. שלום לך, איימקס, ולהתראות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם