הווקמן: "אנחנו רוצים לספק את הקהל הישראלי"

להקת הרוק הניו יורקית דה ווקמן מגיעה להופעה אחת בישראל. חבר הלהקה וולטר מרטין מבטיח שאמנם הלהקה מתקדמת סוף סוף לעידן הדיגיטלי, אבל בהחלט לא זונחת את השירים הישנים

עמי פרידמן | 2/8/2012 12:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: הווקמן
 
בסך הכל עושים מוזיקה. הווקמן
בסך הכל עושים מוזיקה. הווקמן צילום: Arno Frugier

"אני חושב שבהמון מובנים מה שאנחנו עושים די שונה ממה שהלהקות הללו עשו", מנסה וולטר מרטין, באסיסט וקלידן דה ווקמן, להסביר את ההבדלים בהתפתחות בין ההרכב שאליו הוא משתייך ובין הרכבים כמו הסטרוקס והיה יה יהז. התפתחות שמיצבה כל אחד מההרכבים בעמדת פתיחה דומה, אך לקחה כל אחד מהם למקום שונה מבחינה מוזיקלית, כלכלית ותודעתית. בהתחשב בכך ששלושת ההרכבים היו חלק מסצנת רוקנ'רול ניו יורקית מעניינת שהתפוצצה בתחילת העשור הקודם, מעניין לראות לאן החיים והגיטרות לקחו כל אחד מהם. היה יה יהז פנו למחוזות אלקטרוניים יותר ועדיין נשארו, במונחי פלייליסט, להקת נישה; הסטרוקס הפכו להרכב איקוני שנשא את דגל תחיית הרוק על כתפיו, לפחות עד שהחליטו חבריו שהם לא באמת סובלים זה את זה.

>> בואו להיות חברים של nrg תרבות בפייסבוק

בהקשר זה דווקא דה ווקמן, מהאקטים הפחות בולטים בזרם המוזיקלי ההוא, הצליחו לשרוד, צברו קהל מעריצים נאמן והפכו לאחד ההרכבים המוערכים והפעילים שנותרו מאותה סצנה. "אנחנו עובדים בקצב אטי יותר וגם יש פחות זוהר במה שאנחנו עושים. אף פעם לא התפוצצנו, לא קיבלנו כמות מטורפת של הכרה כפי שהלהקות הללו קיבלו, אז אף פעם לא היינו באור הזרקורים כמוהן", הוא מודה. "זה אפשר לנו לעשות בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות, ללא הלחץ החיצוני שהן נאלצו להתמודד איתו. זה אפשר לנו להתמקד בכתיבת השירים ואני חושב שזה הפך אותנו לעקביים. גם אם אנחנו לא הלהקה הכי מצליחה בעולם".

ב-14 באוגוסט יופיעו דה ווקמן בישראל, בבארבי בתל אביב, ואין להם בעיה להודות שלבואם יש מטרה: "אמנם אנחנו מגיעים אליכם במסגרת סיבוב הופעות של אלבום חדש, אבל בהחלט לא נבצע רק שירים חדשים", הוא מרגיע, רגע לאחר שהעז לטעון כי בניו יורק חם כרגע יותר מבתל אביב. "דווקא נרצה לנגן הרבה מהשירים הישנים, כי יהיו הרבה אנשים שלא ראו אותנו בהופעה לפני כן. אנחנו רוצים לספק את הקהל שלנו".

העובדה שהייתם שייכים לגל המוזיקלי ההוא גרמה לכם לתהות למה לא הגעתם לאותו פרסום או לפקפק בעצמכם?
"לא, בכלל לא. יכולתי להבין למה ההרכבים האלה היו פופולריים כל כך ומצליחים. היה בהם משהו כובש. הסטרוקס עשו עבודה נהדרת, היו להם הרבה שירים מצוינים ויכולתי להבין מאיפה הם באו. לא הייתי אומר שהם שווקו בצורה נגישה אלא שכל המהות שלהם, כל הקטע של הלהקה, היו מובנים מאוד וברורים. אני חושב שאותנו קצת קשה יותר להבין, כי אנחנו לא נראים ממש מגניבים ואנחנו לא מנסים להיות. אין לנו זוהר או שואו במה שאנחנו עושים. אנחנו פשוט עושים מוזיקה".

הייתם חלק מזרם תרבותי שהוטלה עליו האחריות הגדולה להצלת הרוקנ'רול. אתם מרגישים שעמדתם במשימה? אתה בכלל מרגיש חלק מתנועה או מדור מוזיקלי, או שזו רק סמיכות כרונולוגית עבורך?
"אני יכול להבין למה אנשים אמרו שהסטרוקס עשו זאת. לפעמים זה נראה כאילו כל עשר שנים באה להקה שעושה הכל באופן פשוט וטוב ומחזירה את הרוקנ'רול לשורשים שלו, בערך כמו מה שנירוונה עשו בזמנם. אני חושב שהבאים בתור אחרי נירוונה היו הסטרוקס. היו להם שירים ממש טובים, פשוטים, והם היו מהות הרוקנ'רול. הם עשו עבודה טובה. לנו יצא במקרה לחיות באותה עיר בזמן שזה קרה. אני לא חושב שאנחנו בהכרח באים מאותו מקום כמו הסטרוקס או שהיה לנו האימפקט התרבותי שהיה להם. אנחנו בסך הכל עשינו מוזיקה באותו זמן. בטח לא דיברנו על זה בינינו".
צילום: Arno Frugier
הגיל מביא איתו פרספקטיבה. הווקמן צילום: Arno Frugier

פיל אק, שהפיק גם את להקת הפולק פליט פוקסז, עבד איתכם על "Heaven", האלבום החדש, ובדרך קצת שינה את היצירה שלכם. ספר על תהליך העבודה איתו.
"בדרך כלל אנחנו די רשלנים באולפן. אנחנו אוהבים לעבוד מהר, שתהיה לשירים תחושה ספונטנית. ההקלטות שלנו תמיד קצת לא מקצועיות. לא בכוונה, פשוט הרבה פעמים אנחנו לא מתמקדים בזה כי אנחנו רוצים להישמע מאוד חיים ולא משויפים או מלוטשים מדי. אבל באלבום הזה החלטנו שכבר עשינו את זה במשך שנים על גבי שנים ואפשר לעשות משהו אחר. אני אוהב מוזיקה לא מלוטשת, אבל היה נחמד לעבוד עם שירים מהודקים יותר ולשכלל אותם עד למקום שבו אתה יכול ממש לפרק אותם ולשמוע כל דבר שמתרחש בהם. שמענו את האלבום של פליט פוקסז והוא היה כל כך צלול, שחשבנו שזה יהיה שינוי ממש מרענן לעשות אלבום שיישמע ברור, נקי וצלול".

אפשר לשמוע את ההבדל. יש שיגידו שזה אלבום חיובי, לא תואר שהיה מזוהה איתכם עד עכשיו.
"כן, אני רואה בו אלבום חיובי מאוד. אני חושב ששני האלבומים האחרונים שלנו היו מאוד חיוביים. אני שמח שאנשים יכולים להכיר בכך. יש שם עוד לא מעט שמאזן את החיוביות, אבל אני חושב שבאופן כללי זה נדמה כמו אלבום אופטימי".

תכננתם שהוא יישמע ככה? עם הגיל באות פרופורציות?
"אני חושב שכן. הגיל באמת מביא איתו פרספקטיבה אחרת ואנחנו בני מזל שאנחנו מרגישים חיוביים עכשיו. כשאתה צעיר, לפחות לגבינו וזו גם קלישאת רוקנ'רול טיפוסית מאוד, אתה רוצה להגיד משהו נבזי או מגניב. אתה לא רוצה להיות נחמד. זה חלק מהעניין ועשינו את זה הרבה. היה כיף לעשות את זה, רצינו לעשות מוזיקה נבזית. נחמד גם לנסות לעשות את ההפך".

היו מבקרים שתיארו את האלבום הזה כרגשני מדי.
"אני מרגיש שזה האלבום הכי 'ווקמן' שהוצאנו. הוא אמיתי ותואם לנו כאנשים ולמה שאנחנו רוצים להביע יותר מכל מה שעשינו בעבר. אנחנו מתעניינים יותר בשליטה במה שאנחנו עושים עכשיו ופשוט רוצים לכתוב הרבה שירים, להתאמן, להיות טובים בזה. אני חושב שעם האלבום הזה הגענו הכי קרוב למה שהווקמן הם באמת, כאנשים".

 



פרצתם בתחילת העשור הקודם, באמצע תקופה שבישרה את מות צריכת המוזיקה כפי שהכרנו אותה וכניסה לעידן הדיגיטלי. איך זה בעצם השפיע על הלהקה ועל ההתפתחות שלה?
"לא ממש ידענו את זה באותו זמן. מבחינת גיל ודור, אני חושב שאנחנו משתייכים לדור אחד מעל האנשים הראשונים שממש הבינו את האינטרנט ואת כל עניין הטכנולוגיה. בכנות, לי לא היתה כתובת אימייל באותם ימים, לא היה לי טלפון נייד, לא היינו מודעים לכל השינויים בתעשיית המוזיקה. שמעתי אנשים מדברים על זה, אבל לא ממש ידעתי על מה הם מדברים. לקח לנו בערך פי חמישה מהזמן להגיד 'אני מבין על מה הם מדברים! אף אחד לא קונה דיסקים יותר והכל זמין בחינם אונליין'. באותו זמן לא היה לנו מושג. אני חושב שאנחנו מנסים לפצות על זה, לפחות אנחנו מבינים את זה עכשיו. אתה כל הזמן בסיבובי הופעות כי זו הדרך היחידה שבה אתה יכול להרוויח כסף. אבל אני חושב גם שזה מצוין ללהקה כמונו כי לאנשים יש גישה קלה למוזיקה שלנו. כל מי שרוצה יכול בשנייה אחת לשמוע מה אנחנו עושים. בסך הכל אני חושב שזה היה חיובי עבורנו. למעשה אני בטוח בכך".


אתה חושב שלהקות מהדור המוזיקלי שלכם הגיעו כבר לשלב שבו יש להן השפעה מוזיקלית על הרכבים חדשים? אתה מזהה את עצמך בלהקות צעירות יותר?
"אני לא ממש שומע את זה וגם לא הייתי יכול להבחין בזה. הרבה להקות אומרות שהן מושפעות מאיתנו, אבל אני אף פעם לא שומע את זה במוזיקה שלהן. אני חושב שהרבה מהם הם פשוט הרכבים טובים בגלל החומר המקורי שלהם. אף פעם לא שמעתי משהו ואמרתי 'וואו, זה ממש נשמע כמונו'".

אולי אתה סתם צנוע ובעוד כמה שנים תשמע הרכב ותגיד "היי, את זה הם לקחו מאיתנו"!
"יכול להיות. אבל אני אף פעם לא ממש שם לב לדברים כאלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים