הישרדות VIP: המהפך האמיתי של שגב
מועצת השבט עושה לאיתי רק טוב, והוא כבר עובד על קמפיין אגרסיבי למושבעים. וגם: "הפסלון-גייט" מחזיקה את התוכנית חיה ונושמת גם כשאין דיבורים או משימות, ופרידה מהאיש והעצמות
שני פרקים חלפו מאז דרמת גניבת הפסלון הגדולה, אבל עדיין אפשר להרגיש את האדים שלה מרחפים מעל האיים בתאילנד ומלבים את האש במדורה שאף אחד לא רוצה להדליק. אם לא הספיקה העובדה שמספר המשתתפים המידלדל הוריד בצורה משמעותית את כמות השיחות שיש על האי כרגע, אז עכשיו גם אף אחד לא רוצה לדבר עם אף אחד ורוב התקשורת בין המתמודדים נעשית באמצעות מבטי רצח ונהמות זעם.
ולמרות הכל, זה עדיין עובד. שני הפרקים האחרונים הצליחו לנוע די בקלות קדימה בזכות ההיתקלויות החוזרות ונשנות בין כח בוקי וחטיבת הראל, כשכל מפגש בין הצילייגרים של דאנג לשאריות הרגזניות של טיניום דורש לפחות איזור מפורז, כח שלום ושמעון פרס אחד שינסה לפשר בין הצדדים.
אחרי שאיתי שגב סוף-סוף שם בצד את האינפנטיליות, הוא גם נזכר לנצח איזו משימה או שתיים וגרם לאנה וענת להרים את הדגל הלבן באופן סופי, כשההכרעה בין השתיים נפלה בסופו של דבר בזכות היכולת הקולינרית המוצלחת יותר של ארונוב להכין אורז (ביג דיל - שתי כוסות מים על כל כוס אורז ומכסים).
בוקי ושגב אמנם חזרו לתפוס את המושכות במשחק, אבל המהפך המדהים באמת הוא השינוי שעובר על שגב בכל פעם שהוא מגיע למועצה. רוח השטות נעלמת פתאום מתחת לפונפון וג'ודי לוץ הצנונית חוטפת חזק את החלסטרה ומתמלאת ברוח קרב.
אתמול נכנסה בשגב גם רוחו של מרטין לותר קינג, בשעה שהוא שיגר לחבר המושבעים את גרסתו החדשה לנאום המפורסם "יש לי חלום" - "יש לי ילדה". רק היתה חסרה מוזיקה הוליוודית כדי לסגור את האפוס הקולנועי המוצלח הזה בשעה שנטלי, יוליה ואולי עוד כמה עובדי הפקה מיומנים קמו בזה אחר זה לסטנדינג אוביישן. נקמת היורמים הושלמה.
רק שהנאום של איתי, שהריח אמוציונלי, הגיע ממקום לגמרי רציונלי. שגב לא ממש היה צריך אתמול להפעיל את כישורי הרטוריקה שלו. גם אם היה יוצא להפסקה ונותן לבוקי את הבמה כדי ללהג עוד שטות וחצי על הזקנה שאימצה את שיטות התחמנות של תורג'י, לא היה קורה לו כלום. הנאום היה
במונולוג הקצרצר והלהוט שלו, שגב הצליח להחמיא לאושרי, להשחיר את ענת בעיני חבר המושבעים וקיבל כקינוח עוד תאקל בין שתי צ'ילבות הטוסיקים, דדון וארונוב. ערב לא רע בשביל מישהו שהיה יכול גם לתפוס תנומה קלה מאחורה בזמן שבוקי ואנה התבצרו בעמדותיהם וערכו בפעם האלף חילופי ירי.
עדיין לא ממש ברור איך ייראו השבועיים הבאים ב"הישרדות" (עוד הדחה?), אבל אם העונה הזו תתנהל כפי שהתנהלו עונות לפניה, הרי ששגב כבר נמצא בגמר והוא גם המועמד המוביל לזכות בו עם שני קולות בטוחים (דדון ופרסטר) ושני קולות בפוטנציה (יוליה ועזאם). היריב שעוד מסוגל לדגדג אותו הוא בוקי, אבל עם הרטוריקה הנכונה של איתי, והנטייה לקלפטומניה של נאה, סביר להניח שהפועל פתח תקווה תנצח את הכח ר"ג בדרבי הקבוצות המוזנחות.
כל סבוני הדאב והשמפו נגד קשקשים לא יצליחו לנקות את נהרות הזוהמה שראינו בפריים טיים בשבוע האחרון ממתמודדי "הישרדות". אחרי מבול המילים הלא ממש נעימות ששיגרה ענת הראל לעבר בוקי ואיתי בשבוע האחרון, גם מלכת הפיטנס סוף-סוף נרגעה, הורידה את הקש הערפדי מהצוואר שלהם, ואפילו היכתה לרגע על חטא לגבי ההתנהגות שלה בכל פרשת ה"פסלון-גייט".
זה קרה בקטן, במועצת השבט, כשכולם עדיין היו עסוקים קצת בפרסטר. דווקא אז היא בחרה לשגר איזו מיני התנצלות כלפי בוקי על כל ניבולי הפה שאילצו את עורכי "הישרדות" לשים שלל כוכביות בכתוביות, והראתה שאולי בכל זאת מדובר בקלאסי ליידי.
הראל לא התעכלה טוב אצל חלק מהציבור. היא ממש לא הייתה קונצנזוס כמו פרסטר, או פוציניו מוציניו כמו יוליה. אולי זה נבע מהחבירה שלה לתורג'י, ואולי מסיבות שנשגבות מבינתי הזעומה. אבל בחודשים האחרונים ענת דווקא נתנה בדיוק את מה שמצופה משורד שרץ למדליית הזהב - חברות, נאמנות, ראש, אסטרטגיה ודומיננטיות מאסיבית במשימות. בכל ההיבטים, מדובר במתמודדת הטובה והראויה ביותר לזכות בעונה הזו, וקצת מוזר שעם כל כך הרבה ווינריות באוויר, היא לא הצליחה לחלחל טוב יותר אל המיינסטרים.
כמה חבל שגם ניצחון הירואי על תורג'י באי התקווה לא ממש יעזור להראל לעשות קאמבק. גם אם היא תחזור למשחק בקרוב, קשה למצוא צדיק אחד בקרב המושבעים שירצה לפרגן לה קול ביום הדין, אם היא עוד תצליח לשרבב את עצמה לספסלים הנכונים בבריכת הסולטן. זה לקח קצת זמן, אבל בסוף גם ענת הפנימה את זה, שינתה את הגישה ושלחה את רסיסי המרמור האחרונים שלה לאנה. כי אין כמו אלילת כושר ישראלית כדי להבין ברגע האמת שהעיקר הבריאות.
ריבונו של עולם, למה פרסטר? למה את אחד מטובי שורדינו? האיש שיכל לקופים, לחול, לבדידות, לנטלי דדון ולביקורים הדו שבועיים של גיא זוארץ. 42 קילוגרמים של שלווה וטוהר מידות, שחולקו על פני 12 קילו זקן ו-30 קילו עצמות.
זה היה עניין של זמן עד שמשהרקולס יסיים את דרכו ב"הישרדות". אחרי 9,000 משימות באי התקווה, היה סביר להניח שיגיע בסוף האיש שיצליח לרוץ יותר מהר, להרכיב פאזל יותר מהר, או סתם לחפש בחול יותר מהר מקשיש הגומי המזוקן ויגרום לו לעזוב את מערכת היחסים הלא מתגמלת עם האי בשביל וילה צעירה יותר.
הנחיתה של תורג'י באי התקווה היתה הסימן הברור לכך ששלטון היחיד של פרסטר על אי התקווה הולך לכיוון של הפיכת חצר. ברגע שהתברר גם שמדובר ביום ההולדת של משה, זה היה כבר האיתות האחרון משמיים, כי באמת אין זמן טוב מיום הולדת כדי לכבות את האש על הלוזר הכי ווינר בווי איי פי.
בתוך כל הזייפנות והלקקת, פרסטר היה סוג של אוויר נקי שכיף לשאוף בין התורג'ים והארונובים, התככים והמזימות. בשעה שהיפים והאמיצים ערכו קרבות אגו, הוא בכלל היה עסוק במלחמות עם הביטחון העצמי שלו. וכשכולם הגיעו מהבית עם ריבועים ושרירי ארבע-ראשי מבית היוצר של הולמס פלייס, הוא הוכיח שאפשר לעשות הישגים גם אם אתה 1% שומן (בלי סודה קאוסטית).
עכשיו גם אבדה התקווה הזו. עזבו אתכם משטילוב, קורזיץ או נטע ריבקין. האכזבה הגדולה שלי הקיץ לא הגיעה ממזרן, בריכה או מסלול, אלא דווקא מהחופים שטופי השמש של תאילנד. לא יכול להיות שפרסטר, ממש כמו גדולי ספורטיאנו האולימפיים, יסיים רק במקום השישי.
מדד הישבן (כמה פעמים הופיע ישבן בפרק): 3.
1. "'הנרקסיסט מלך הביצה' מאת לוין קיפניס. ראי ראי שעל הקיר, מי השורד הכי מכוער בכל 'הישרדות 6'? 'אתה איתי, אתה'" (שגב עם ציטוט מהאגדות)
2. "אני יכולה להרוויח את המיליון שלי לבד" (אחרי "רוקדים עם כוכבים" ו"הישרדות", אנה ארונוב במירוץ למיליון)
3. "שהכח רמת-גן והפועל פתח תקווה ינצחו את מכבי חיפה והפועל תל אביב" (בוקי ושגב מנסים להרוויח את המיליון בטוטו ווינר)
4. "אנשים שמעו שאני מגיע לדבר הזה, כי זה פתאום יצא בגיא פינס, פתאום אני מקבל אס-אמ-אסים - 'חחחחחח', 'חחחחחח'" (שגב מקבל גב חזק מהחברים לפני היציאה ל"הישרדות")
5. "תמיד אני מגיע עד לבאר ולא שותה ממנה. וזה משהו שקורה לי הרבה הרבה בחיים. תמיד אני הכמעט, תמיד אני מקום שני. גם כשאני כוכב בתוכנית הכי היסטרית בארץ, אז אני השני שם, אחרי ז'וז'ו" (איתי שגב מבכה קריירה מוחמצת כמנחה "כוכב נולד")
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם