הקומדיה האלוהית: דלית זריהן היא הכוכבת האמיתית של "היפה והחנון"
אם דלית זריהן ושחר באומל מ"היפה והחנון" לא היו קיימים, היה צריך להמציא אותם. אבל איזה כיף שהם כאן ועוד אפשר לקרוא ראיון שלם איתם
חייהם, בגדול, נותרו פחות או יותר כפי שהיו לפני הניסוי: זריהן, בת 21, ממשיכה למכור בגדים בחנות בעפולה, לא יוצאת מהבית בלי פן, סוגדת לאלוהי הצבע הוורוד ולא מצליחה להבין כיצד ייתכן שתרנגולת היא גם תרנגולת וגם ציפור. באומל, בן 34, אמנם מבהיר שהוא כבר מודע לכך שבחורות הן דבר מלהיב לא פחות מאלגוריתם ושסבתא שלו היא כבר לא חברתו הטובה ביותר, אבל מחשבים הם עדיין מרכז עולמו. זריהן משקיטה אותו בהינף יד, וניסיונותיו לשכנע אתכן במגניבותו רק מאששים את ההנחה שחנון נשאר חנון. הרי רק חנונים אומרים דברים כמו "בזמן האחרון אפילו התחלתי לשתות בירה".
מנגד , לנוכח השינויים החיצוניים והפנימיים שהשניים האלה עברו, יכול להיות שההגדרה "היפה והחנון" כבר קצת פחות מתאימה להם. "אפשר לקרוא לנו עכשיו 'החנון והעילגת'", מציע שחר, ומיד חוטף מדלית מנה אחת אפיים: "תיזהר, שחר, זה ראיון, אבא שלי קורא את זה, תבקש סליחה על מה שאמרת".
שחר: "טוב, סליחה".
דלית: "אני מציעה לקרוא לנו 'היפה והגמלאי', כי הוא כבר בן 40. זה הרבה יותר טוב".
שחר: "אני לא בן 40! תמחק, תמחק את זה. בואי נתפשר על 'העילגת והגמלאי', בסדר?".
דלית: "לא. למה מה קרה? אני נראית לך עילגת? מה פתאום, אין מצב".
שחר: "טוב, אז' החמודה והגמלאי', מסכימה?".
דלית: "נראה לך?! חמודה אומרים לכלב, לא לבחורה. תיזהר, שחר. אני אומרת לך: תיזהר. יודע מה? מצדי, הכי טוב שיקראו לנו 'הלוהטת והדבר'".
שחר:
דלית: "יופי, אז אפשר להתחיל. תקשיב רגע, עיתונאי, אל תראה אותנו ככה, כמו שאנחנו עכשיו, רבים וכאלה. אנחנו בקשר מה זה טוב, שתדע לך".
שחר: "כן, חבל על הזמן. לפחות פעמיים בשבוע אנחנו מדברים בטלפון. היא מתקשרת אליי, עושה לי 'חיים שלי, מה שלומך?', ואז אני עושה לה 'לא עכשיו, דלית, אני באמצע שיחה עם מישהו'".
דלית: "שחר!".
שחר: "סתם, נו, היא סבבה. האמת שאני גם מתייעץ איתה לפעמים בכל מיני דברים שקשורים לנשים, ודווקא יש לה עצות טובות. היא זאת שלימדה אותי לנפנף אותן, לדוגמה, להיות קשה להשגה. באמת, אחי. אני פתוח איתה כמו אחרי ניתוח. תכלס, היא ממש בסדר איתי. היא אפילו מזמינה אותי לצאת איתה לברים בתל אביב עם חברים שלה".
וואלה, את לא מתפדחת להיראות איתו בציבור?
"למה שאני אתפדח? תאמין לי שבזכותי הוא הפך עכשיו למסמר הערב בכל מקום שהוא מגיע אליו. הוא מסתדר עם כולם. הוא לא מה שהוא היה פעם".
אז למה שלא תהפכי אותו מידיד למשהו רציני יותר?
"נראה לך?! קודם כל יש בינינו פער גילים גדול, אבל זה לא קשור, כי אין לי בעיה לצאת עם מבוגרים. שחר ואני פשוט התחברנו מההתחלה בתור ידידים, ומה שלא קרה בינינו בהתחלה לא יקרה גם עכשיו. מה לעשות".
שחר: "האמת היא שגם אני, כאילו, יש לי טעם קצת אחר בבחורות. דלית היא לא הקטע שלי, אחי".
דלית: "שחר, תיזהר שאני לא אתהפך עליך פה בטעות או משהו".
שחר: "מה, את רוצה שאני אשקר? וואלה, לא רוצה לשקר. את לא הטעם שלי וגם אני לא הטעם שלך. את אוהבת שחומים כאלה, נו, כמו עומר אדם".
דלית: "אוף. אני מתגעגעת לימים שבהם הוא פחד לצייץ לידי. הוא בחיים לא היה אומר דבר כזה פעם. שחר, תיזהר. אני אקרע אותך. נשבעת לך. מאיפה אתה יודע איזה גברים אני אוהבת? ".
שחר: "ראיתי את הטיפוסים שאת מסתובבת איתם, נו. כאלה שיוצאים למקומות עם מוזיקה מזרחית".
דלית: "זה בגלל שאני צריכה להרגיל אותך לשמוע שירים מקפיצים, כי מה שאתה שומע... עזוב , שלא נדע".
שחר: "למה את מלכלכת? תדעי לך שאתמול הקשבתי לליאור נרקיס ואפילו מחאתי כפיים תוך כדי".
מדהים. ואילו בחורות הן כן הטיפוס שלך?
שחר: "אני אוהב ילדות רעות".
דלית: "הוא אוהב רוסיות".
שחר: "כן, זה נכון, אני אוהב אותן מאוד, אבל זה תלוי. אם, נגיד, מישהי באה אליי ו...".
דלית: "עלק 'מישהי באה אליי'. שחר , ספר לו מה שסיפרת לי אתמול, נו, שאתה נמשך קצת גם ל...".
שחר: "לא! לא! לא! שלא תכתוב עליי דברים כאלה - אתה שומע? אני ממש לא גיי. אני הטרוסקסואל לגמרי, אבל כן, מתחילים איתי גם מהצד השני, לא אגיד שלא".
דלית: "הוא הביא פעם בוסה למישהו, בקיצור".
שחר: "אה... נו, אתה יודע, הוא התחיל איתי כזה ו... כאילו, זה היה מחמיא והכל, אבל רק עד הרגע שהוא התחיל לשלוח ידיים ולגעת בי. זה נהיה מלחיץ".
חינניותו של הקשר המוזר והמשעשע בין שני ההפכים האלה באה לידי ביטוי גם בתוכנית עצמה: דלית ושחר, ללא ספק, הם אחד הזוגות המוצלחים ביותר בכל הנוגע לשיתוף פעולה במשימות, לצבירת זמן מסך בזכות דיאלוגים קורעים, וגם, מתחת לכל זה, למשהו שלכל הפחות נראה על המסך כמו ידידות אותנטית בין השניים. מעין קליק הזוי, בלתי אפשרי, שמצליח לרגש מתוקף היותו כזה. מכל מקום, די ברור שבסופו של יום, למרות כל ההקנטות החצי רציניות, דלית ושחר הם החברים הכי טובים בווילה. "שחר תמיד אמר שאני הכי יפה בווילה", טוענת דלית, "תגיד לו את האמת, שחר". שחר: "כן, זה נכון, אמרתי לה את זה".
אוקיי, ומה עוד יש בדלית, חוץ מיופי?
"יש לה אנרגיות טובות, היא מקסימה, היא חכמה, היא בנאדם מדהים והיא תמיד היתה שם בשבילי".
רגע, אמרת "חכמה"?
דלית: "כן, הוא אמר 'חכמה' - מה הבעיה עם זה? אוקיי, אז אולי אני לא מבינה בכל הדברים האלה של הפוליטיקה, אני לא יודעת מי זה בוש וכל זה, אבל מה אני אעשה שלא מעניין אותי לדעת מי זה בוש? אוף, אני לא יודעת למה נתפסתי על בוש? מה יש לי מבוש?".
לא יודע, אבל קלינטון יותר חתיך, לא?
דלית: "מי זה קלינטון?".
שחר: "וואי, איזה דבע, אלוהים. קלינטון, נו, זה שהיה לו רומן עם מוניקה לוינסקי - לא מכירה את הסיפור הזה?".
דלית: "לא, לא מכירה".
שחר: "טוב, אולי היית שיכורה כשזה קרה".
דלית: "די נו, שחר, אתה יודע שאני לא שותה אלכוהול, ככה שזה לא יכול להיות".
שחר: "אני, האמת, דווקא התחלתי לשתות עכשיו. אפילו וודקה נקי אני שותה. הכל. יין, בירות, צ'ייסרים, חלב - מה שבא. אה, ותדע לך שבזכות זה שאני שותה אני גם רוקד. כאילו, זורם כזה, רוקד עם בחורות, מצטלם איתן, ובכלל, אני הכי לא מתבייש כשאני שותה. אין, זה דבר גדול, אלכוהול. ממש גדול. ביום של המייקאובר, למשל, יצאתי לשתות, ובאיזשהו שלב הייתי הפוך לגמרי ואז פגשתי בחורה ורקדתי איתה כל הלילה".
דלית: "כן, הוא התחיל לזרום עכשיו. הוא כבר לא כזה ביישן. למד, הילד".
ומה את למדת ממנו?
דלית: "להיות יותר רגועה וסבלנית, למשל. שתבין, הוא כל הזמן צוחק, מציק, מעיק, מצחקק כמו דפוק ועושה מלא דברים מעצבנים, אבל היום אני כבר יודעת להקשיב לו - וזה בזכותו. חוץ מזה, לפני שהכרתי אותו הייתי בחורה מאוד לא אחראית. בוא נגיד שהייתי הולכת לעבודה רק כשבא לי. היום אני אחראית, בחורה טובה".
שחר: "אני קצת פחות אחראי היום, בזכותה, אבל מצד שני אני לפחות מדבר. פעם הייתי סגור, מוזר וביישן".
דלית: "כן, הוא היה שומר הכל בפנים".
שחר: "נכון, והיום אני אומר הכל. לא מזמן באתי למישהו ברחוב ואמרתי לו 'וואי, איזה זקן יש לך! אולי תצבע אותו לג'ינג'י?".
דלית: "שחר, לא יפה להלבין פני אנשים ברבים".
שחר: "באמת? אז למה אמרת לי פעם שאני נראה כמו חזיר?".
דלית: "זה משהו אחר. אמרתי לך את זה כשהיינו לבד, רק אתה ואני, מול המצלמות".
שחר: "יופי, אתה רואה עם מי יש לי עסק פה?".
דלית: "סתם, נו. האמת? שחר נהיה ממש גבר בזמן האחרון. ידידים שלי כל הזמן מספרים לי על דייטים וכאלה, והוא בינתיים בא ועושה לי 'שומעת, דלית? אתמול תקעתי שתיים".
שחר: "כן, בזמן ששאר החנונים מהתוכנית משחקים שחמט, אני כבר בסיגריה שאחרי".
דלית: "היית צריך לראות את החברים שלו מלפני התוכנית. חנונים שאין דברים כאלה. עכשיו כל החברים שלו התחלפו. ראית פעם דבר כזה? הוא ניתק את הקשר עם כל החברים הקודמים שלו".
שחר: "מה אני אעשה? החברים הישנים שלי זה אולד ניוז. הם יבשים. אני צריך עכשיו אנשים עם שמחת חיים, אנשים שירימו אותי, לא יורידו. אז כן, וואלה, אני לא צריך אותם יותר".
דלית: "אני, כלום לא השתנה אצלי בקטע הזה. חברות אמיתיות תמיד היו לי רק שתיים, וגם עכשיו זה ככה, עם אותן שתיים. אני לא צריכה יותר, לא סומכת על בנות. כאילו, בחורה זה בנאדם ש... לא יודעת, לא סומכת עליהן".
החברות שלך יפות כמוך?
"בטח, מה? הן ממש יפות".
שחר: "מה?! הן נראות כמו חרגוליות! כמו תחת הן נראות! אני ראיתי אותן, אל תאמין לה".
דלית: "בוא'נה, שחר, קיבלת ביטחון, אה? תקשיב, אני לא צוחקת איתך: אתה מת אחרי הראיון הזה. מת".
גם בווילה התעצבנת עליו ככה?
"ברור. במיוחד כשהוא היה שם בחדר את הגרביים המסריחים שלו. מה זה מסריחים? למות. עזוב, שחר הוא לא בדיוק בנאדם נקי. הוא חופף את השיער פעם בשלושה ימים, אתה קולט?".
שחר: "נכון, כי הספר אמר לי שזה טוב לשומן בשיער. אולי גם את צריכה לעשות כמוני, כי יש לך שיער דליל".
דלית: "יש לי מספיק שיער בשביל שנינו, חמוד".
שחר, כפי שבטח כבר הבנתם, הגיע ל"היפה והחנון" במטרה לחולל שינוי בחייו - מה שלטענתו אכן קרה, ובגדול. לדבריו, רק עכשיו, בזכות התוכנית, אחרי שנים של התמודדות עם קשיים חברתיים (שכללה, בין השאר, מגוון טיפולים פסיכולוגיים והתנהגותיים שלא השיגו דבר), הוא סוף סוף אדם אחר. פתוח, אמיץ, פורח. דלית, מצדה, מספרת שהגיעה לתוכנית סתם בשביל הפאן. "רציתי להתנתק מהחיים", היא מסבירה, "רק שם, בתוך הווילה, הבנתי שהרעיון הוא ללמוד מהחנון כל מיני דברים, והאמת היא שלמדתי ממנו הרבה, ויותר חשוב, קיבלתי עוד חבר לחיים. בזכותו היום אני מסתכלת גם על גברים שלא נראים טוב, כי גם להם מגיע צ'אנס שאני אכיר אותם".
שחר: "אני למדתי ממנה שנשים רוצות גבר חזק שיידע להוביל, שיהיה לו ביטחון עצמי ושלא יסכים לכל דבר שהאישה אומרת לו - ואני מיישם את זה".
דלית: "גם אני, אם הייתי מחפשת עכשיו בן זוג, הייתי מיישמת את מה שלמדתי משחר. אבל אני לא מחפשת אף אחד כרגע. אני אפילו לא רוצה לשמוע על זה".
שחר: "אני דווקא כן מחפש. תמיד הייתי נורא מדוכדך, מוזנח וסגור כזה. הייתי מדכא את עצמי ואת כל מי שנמצא איתי. עכשיו פתאום כיף להיות איתי. אני מאוד משתדל לא להישאר בבית, גם אם אני מאוד עייף, ולצאת, לראות אנשים, בחורות".
אני מניח שעכשיו, בזכות התוכנית, יש גם כאלה שמתחילות איתך.
"כן, יש. בכלל, נראה לי שנשים אוהבות גברים שלא מתחילים איתן. זה הכי מפגר להתחיל עם בחורה ברחוב, למשל. לפני כמה ימים התקשרה אליי איזו בחורה, אמרה 'קוראים לי ככה וככה ואני מאוד רוצה להכיר אותך', אז מיד נכנסתי לפייסבוק, ראיתי שהיא חמודה מאוד, ונראה לי שבקרוב אני אזמין אותה לקפה. למה לא. אין לי מה להפסיד".
דלית: "אני, תמיד התחילו איתי, אז אני לא מייחסת לזה יותר מדי חשיבות, וגם, כמו שאמרתי, אי אפשר להגיע ללב שלי כרגע. מה לעשות, יש לי אופי קשה. כאילו, אני לא קנאית, אבל אני רכושנית. בוא נגיד ככה: מי שאיתי צריך קודם כל לדעת לשתוק, לא לדבר. מה לעשות, צריך לשמור עליהם, אחרת הם יבגדו. תאמין לי, כל הגברים זה אותו חרא".
לפחות לפי איך שזה נראה בתמונות הפפראצי שהתפרסמו מייקל (ה"יפה" מהזוג ההפוך בתוכנית) דווקא כן הצליח להגיע ללב שלך.
"מייקל ואני אף פעם לא היינו יחד. זה היה בקטע ידידותי בלבד. זו לא אשמתי שהפפראצי תפס אותנו בדיוק כשבאתי לתת לו נשיקה ידידותית. לא הייתי עם מייקל, אין לי בן זוג עכשיו ואני גם לא רוצה בן זוג עכשיו. אפילו אם רוטשילד יבוא, אני אגיד לו 'לא'".
שחר, מה ההורים שלך חושבים על השינוי שדלית עשתה בך?
"מפרגנים. האמת היא שהם גם פגשו אותה ואמרו שהיא מדהימה. סבתא שלי בכלל התלהבה ממנה".
דלית: "כן, ואז אבא שלו דפק לי עוגה בפנים. הוא התיישב לידי, קם להביא לי חתיכה - והופ, העוגה על הפרצוף שלי. תקשיב, שחר, אבא שלך יותר גרוע ממך. באמת".
שחר: "די, נו, אני כבר לא עושה כאלה דברים יותר. גם כשאני ליד בחורות".
ואתה חושב שגם הביצועים שלך במיטה השתפרו בזכות התוכנית?
"שמע, קודם לא היו לי ביצועים בכלל, אז ברור שהשתפרתי, זו לא חוכמה".
דלית: "האמת? יצא לי לראות אותו ליד בחורות, ואני חייבת לומר שהוא מתקשר איתן מעולה. חבל על הזמן. ובחורות גם רוצות אותו. הוא סלב, מה לעשות".
שחר: "נכון, ואני מאמין שגם היא יכולה לתפוס משהו יותר טוב ממייקל".
דלית: "זה לא יפה להגיד ככה, שחר. מייקל הוא בחור לבבי עם לב טוב, וחוץ מזה, תדע לך שלא תמיד נראיתי ככה, יפה וזה. הייתי פעם ברווזון מכוער שחבל על הזמן. הייתי מכוערת לגמרי, ממש כעורה, עד שיום אחד מצאתי ספר טוב שעשה לי קוצים באיזו תצוגת אופנה, ומאז התחיל הקטע של תוספות השיער, האיפור, כל הבלגנים - ונהייתי יפה".
והיום, הוספת לעצמך גם את התואר "חכמה"?
"לא, אבל אני לא חושבת שזה בושה להגיד שאני לא מבינה בכל מיני דברים. זה בסדר גמור, לדעתי, לא לדעת מי זה ראש הממשלה. למרות שאני יודעת שזה ביבי".
ומי היה ראש הממשלה לפניו?
"אה, נו, זה קל - אלתרמן".
אז מה התוכניות שלך לעתיד עכשיו?
"הייתי רוצה להיות בחורה עצמאית עם משפחה וכל זה, ופתאום בא לי גם להיות שחקנית - אבל רק דמות ראשית. אני לא מסכימה להיות דמות לא ראשית. אל תדאג, אני אהיה טובה בזה. סמוך עליי. זה בדוק. אני חושבת שאפילו הייתי יכולה לשחק חנונית. למה לא. אם שירלי (החנונית מהזוג ההפוך) הצליחה להיות יפה אז אני לא יכולה להיות חנונית?".
שחר: "אני רוצה להמציא משהו שיזרים לי הרבה כסף, למצוא בחורה, להקים משפחה ו...".
דלית: "עזוב אותו, הוא לא מעניין. אני, מה שאני הכי רוצה עכשיו זה שצלמי פפראצי יפסיקו כבר לנסות לתפוס אותי בלי פוני. אתמול, נגיד, הלכתי בקניון ופתאום בא מולי איזה פפראצי וצילם אותי כשהייתי בלי פוני - אתה קולט? מיד העפתי לו את המצלמה על הרצפה, בלי לשאול שאלות. זו חוצפה, פשוט חוצפה, להיכנס לי לחיים כשאני בשיער אסוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם