רווקה מבחירה: האם "רווקה פלוס" באמת כל כך גרוע?
"חתונה מאוחרת" הציג גסות רוח, פמפום פורנוגרפי ודמויות קריקטוריות. בדיוק כמו "רווקה פלוס". מוזר שהסרט ההוא של דובר קוסאשווילי הוכתר בשבחים מופלגים, ואילו הנוכחי - הפחות גרוע מבין סרטיו - סובל מתדמית דוחה
הראשון "חתונה מאוחרת", או אל מצבי ההתבהמות שבתוכם שרויים גיבורי סרטו השני "מתנה משמים", שלא לדבר על הבלבול האידיאולוגי והבימוי המגומגם שעמדו במרכז סרטו הלפני אחרון "התגנבות יחידים" - אין כמעט ספק ש"רווקה פלוס" הוא המנצח האיכותי.
אז מדוע מתקבל כעת "רווקה פלוס", שטיפס אתמול על בדי הקולנוע בארץ, בחשדנות מהולה בהתנגדות קולנית, שכבר באה לידי ביטוי פומבי בשבועות האחרונים עם חשיפתו המוקדמת של הסרט בהקרנות הסגורות בפני חברי האקדמיה לקולנוע (שלא העניקו לו שום מועמדות לפרס) ובהקרנות הפתוחות של פסטיבל ירושלים (שגם ממנו יצא עירום מפרסים)?
מן הסתם, מרבית המתנגדים העיקשים ל"רווקה פלוס" כלל לא צפו בסרטיו הכושלים "מתנה משמים" ו"התגנבות יחידים", שסולקו בשעתם מהאקרנים במהירות רבה ואף נמחקו מהשיח בכלי התקשורת. בהקשר זה כדאי לציין שסרט נוסף בבימויו - ההפקה הבינלאומית "דו קרב", על פי סיפור מאת צ'כוב - כלל לא הוצג בארץ. במילים אחרות: תהילתו הפילמאית של קוסאשווילי נשענת על סרט בודד - "חתונה מאוחרת", שהוצג כאן לפני 11 שנים.

ומה היה באותו סרט חלוצי? המון גסות רוח, נטייה לפמפום פורנוגרפי של סצנות מיטה ועיצוב קריקטורלי של הדמויות המרכזיות. בדיוק כמו ב"רווקה פלוס". לכן מוזר שעל יסוד נתוני פתיחה אלה הסרט ההוא הוכתר בשבחים מופלגים, ואילו הסרט הנוכחי סובל מתדמית דוחה. זאת למרות שהוא בסך הכל מהתלה לא מוצלחת, מבוימת בכובד יד ומצולמת ברישול מסוים. וגם משוחקת באופן כושל.
הסיפור: זהבה לוי (יעל טוקר), לכל הדעות שם גנרי, היא עוזרת גננת. כבר בת 34, ושום חתן לא מרחרח סביבה. רחל (רובי פורת-שובל), אמא של זהבה, יוצאת מדעתה כשהיא מבינה ששום נכד לא ייפלט בשנים הקרובות מתוך גופה של בתה. לכן היא יוזמת מהלך משפחתי מקיף. ויהיו שיאמרו סוג של מהלך פולני מרהיב. בסיועו של דוקטור שוחט (מוטי גלעדי), רופא נכלולי שכמו נתלש מבורלסקות צרפתיות, היא
מול אוזניה המודאגות של זהבה צורחת אמה רחל שהיא לא תיטול תרופות לשיכוך כאבים ולא תנסה להירפא מהמחלה חשוכת המרפא כל עוד בתה אינה מייצרת איזשהו פרי בטן. מולייר, או ליתר דיוק ז'ורז' פיידו, לא היו יכולים לנסח טוב יותר גרוטסקה שכזאת.
זהבה המבוהלת נכנסת לכוננות אודישנים: מנהלת מערכת אינטנסיבית של מבחני התאמה לזכרים -מזריעים פוטנציאליים שיעירו את הרחם שלה מנמנומו השאנן ובה בעת ישפרו את יכולת ההישרדות של אמא רחל. במהלך מבחני הכניסה למיטתה ואל גופה נתקלת זהבה בטיפוסים גועליים במיוחד, המייצגים נאמנה את הפרופיל הגברי. בוודאי אם ניזכר בסרטיו הקודמים של קוסאשווילי, שתמיד-תמיד הקפיד להיצמד לאזורי המפשעה הנשית ולמצב של מצור מתמיד שמוטל כנגדם על ידי זכרים מזוינים מכף רגל ועד ראש.

זהבה פוגשת בכלומניקים קצרי איבר ובפושעים ארוכי איבר; היא רואה מקרוב גם פרפרים התרים נון סטופ אחר צוף נשי; ואפילו נופלת קורבן לאונס אלים, המותיר אותה פצועה נפשית ומדממת פיזית. וכל זאת רק כדי לשכך את מטה זעמה של האם המסורטנת, שכדרכן של דמויות מוגזמות בבורלסקה הצרפתית הקלאסית רק מעלה את סף החגיגות הפרטיות שלה במקביל למכות הגורל שהיא מנחיתה על בתה המבוהלת.
בסופו של תהליך המעקב אחר נתיב הזרע המושלם נזכר קוסאשווילי שהוא התכוון לנהל על הבד מהלך לעגני כנגד מוגבלות המחשבה הבורגנית, שבה מתאפיינת החברה הישראלית. לכן הוא מנווט את זהבה אל פתרון אישי מורכב ופשטני כאחד, שאמור לספק פה את ההנמקה הפסיכו-חברתית להשתכשכות המודעת בסחי.
זהבה מתחברת אל זוג עשיר, אטום ומפונק (מיקי ליאון ומיכל ינאי) ומסכימה לשמש עבורם אם פונדקאית. כך, היא מעריכה, תוכל לשלב בין ההכרח להיות במצב הריוני - ולהציל את אמא רחל - לבין הרתיעה האינסטינקטיבית שלה מטיפול בילדים. אולי כאן המקום לשוב ולאזכר שביומיום זהבה עובדת בגנון, בצמידות לזאטוטי-אדם.

מוזר שדווקא נשים הזדרזו להזדעק כנגד ערכי ביזוי הג'נדר שלהן על ידי קוסאשווילי. כאילו שמשהו השתנה אצלו מאז "חתונה מאוחרת". הרי נפנוף במניפסטים פמיניסטיים מול אפו של קולנוען זה דומה לניסיון להחתים כעת את בשאר אל-אסד על עותק של מגילת זכויות האדם. מי שצריכים היו באמת להזדרז ולטפס על הבריקדות התקשורתיות הינם כל אותם גברים שכבר הספיקו לצפות בסרט. שהרי כל בני דמותם מוצגים ב"רווקה פלוס" רק בממד הצר המאפיין את כולם כבבונים הלבושים בטעם רע ומשמשים למטרה אחת בלבד - ככני שיגור לטילי זרע. אוי ויי, מי יציל את הגזע הגברי השגיב מדימוי הביבים שלו?
חולשתו הפילמאית של "רווקה פלוס" נובעת בעיקר מהעובדה שקוסאשווילי התבלבל בין הז'אנרים. לרגעים ארוכים דומה שהוא באמת התכוון לעשות סרט בעל נימות חברתיות, ולכן הוא מדגיש באופני העמדת הסצנות שלו את העליבות והביזוי האנושיים, כנגזרת חקיינית בוטה למחזותיו של חנוך לוין. אילו קוסאשווילי היה נצמד לתובנה שיש לו ביד קומדיית טעויות שגרתית, משהו מהליגה של סרטי זאב רווח, ובתוך כך טורח לשכלל את הטיימינג הקומי בתוך הסצנה, "רווקה פלוס" היה בוודאי מרוויח מכך.
אם להוסיף לכישלון הבסיסי הזה בניווט הסצנות את הריפיון שאחז בקוסאשווילי בכל הנוגע להדרכת שחקנים, ובמיוחד לתפקיד חסר האופי והאפיון הקולנועי החסר של יעל טוקר בדמות זהבה, אפשר להבין מדוע "רווקה פלוס" איננו מעפיל אפילו לדרגה של סרט בורקס בינוני.
