מינימל קומפקט: לורה גיבסון מתרגשת להופיע בישראל

המוזיקאית לורה גיבסון חושבת שאנשים חוזרים לפולק כי הם מתגעגעים למשהו פשוט יותר בימים של עושר טכנולוגי. זה לא הפריע לה להעשיר את הסאונד שלה באלבומה האחרון, אותו הקליטה בקרוואן ששיפצה. ראיון לקראת הופעותיה בארץ

עמי פרידמן | 2/10/2012 8:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: לורה גיבסון
"לא, לא היה לי מושג שהם ביקרו אצלכם" אומרת לורה גיבסון, כמעט מתנצלת כשהיא מגלה כי חברי להקת קלקסיקו, עימם החלה לאחרונה סיבוב הופעות באירופה, ביקרו והופיעו בישראל לפני שלוש שנים. "עכשיו שאני יודעת, בהחלט אשאל אותם כמה דברים. רציתי לבקר בישראל מגיל מאוד צעיר, כי אני חושבת שיש דברים שאפשר להבין רק מביקור באיזור".

בין אם היא אומרת זאת כדי לרצות את הקהל המקומי שיזכה לראותה בקרוב במו עיניו ובין אם לא, קשה לחשוד בגיבסון באובר מלאכותיות או בצביעות. שלושת האלבומים ששחררה עד כה ניחנו בכנות דוקרנית, נדירה אפילו בגבולות הפולק בהן היא פועלת, וניכר כי גם הצורך לספק לא טבוע בה כל כך.

באלבומה האחרון "La Grande" (אותו בחרה, על פי אגדת הקומוניקט, להקליט בתוך קרוואן מודל 62' ששיפצה בעצמה) ניכר שינוי מובחן מאלבומיה הקודמים, כאשר את מקומו של המינימליזם תפסו עושר צלילי ונפח שנעדרו מיצירותיה המוקדמות יותר. פעולות כאלה מצדה מעניקות לעיתים את התחושה כי גיבסון מצליחה ליצור את האיזון הנכון בין פשטות ליומרנות, בין כשף מאגי ומציאות של עיר קטנה, כמו גם בין הבנת קהל והתאמה אליו לבין הליכה בדרכה שלה.

התחלת לצאת לסיבובי הופעות בינלאומיים רק לפני שלוש שנים. כבר יש לך את היכולת לחזות את השפעת המקום על הקהל שלו? היו שינויים באופן שבו הקהל קיבל אותך שהביאו אותך לשנות את ההגשה שלך?
"עשיתי כמה סיבובי הופעות לפני כן, אבל שנת 2009 הייתה השנה שבה התחלתי ממש לצאת לאירופה והיה לי לייבל גרמני מאחורי. אני מסכימה לגבי השינויים בקהל. אני חושבת שאפילו בין ארצות שונות באירופה יש הבדלים, הקהלים יכולים להרגיש שונה. זה אותו סיפור גם עם הקהל בחלקים שונים של ארצות הברית. הקהל היפני, לדוגמא, ממש מנומס ושקט. אני לא יודעת אם אי פעם תכננתי מראש לשנות את הופעה שלי, אבל זה קורה באופן טבעי. אתה חי את האנרגיה של הקהל וכשהוא שונה, אז באופן טבעי ההופעה משתנה. אם זה קהל פרוע ומסיבתי אז כל ההופעה מקבלת גוון  קצת יותר אפ-ביט. לפעמים אני נתקלת בקהל שנראה קצת יותר שקט ובמצב רוח להעמיק, אז אני מחליטה לנגן לו עוד שני שירי סולו שיתאימו לסט ולאווירה שנוצרה. אני לא מתכננת את השינויים האלה, זה קורה באופן טבעי המון פעמים".
צילום: פרקר פיצג'רלד
כבר לא כל כך מינימליסטית. גיבסון צילום: פרקר פיצג'רלד

הזמן בו התחלת לפעול, אמצע העשור הקודם, נחשב אידיאלי מבחינת היצירה שלך - כמעט מסונכרן עם גל הפולק החדש. איך את מסבירה את תחיית הז'אנר בשנים האחרונות?
"אני בהחלט רואה ומרגישה זאת. העובדה שיש לי את הקריירה שפיתחתי ושיש אנשים שמתעניינים במוזיקה שאני יוצרת קשורה באופן משמעותי לפריחת הפולק. זה מאוד הגיוני מבחינתי, ברמה מסויימת, כי החברה שלנו מופצצת על ידי התקשורת באופן תמידי עם טכנולוגיה, טלפונים סלולריים ואינטרנט. זו רק התאוריה שלי, אבל אני חושבת שבשל כך אנשים עורגים למשהו טהור ופשוט יותר, מהסוג של 'מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל'. לא רק במוזיקה ובמונחים של יתר הפקה, אלא גם בחברה. המדיה והגירויים האינסופיים גורמים לנו לברוח לדברים הפשוטים יותר. לטוב ולרע, בפולק יש כנות מובנית. הוא לא משויף ואני חושבת שאנשים מעריכים את זה, במיוחד בעידן שאנו חיים בו".



ולמרות זאת, האלבום האחרון שלך "לה גראנד" קצת יותר מורכב מקודמיו, במונחי הפקה.
"כשנכנסתי לקליט את 'לה גראנד' רק רציתי למתוח את ההבנה שלי של מה המוזיקה שלי יכולה להיות. לא רציתי להגביל את עצמי יותר. בגלל שבאמת רציתי למתוח את הגבולות שלי, נוצר אלבום שנשמע הרבה יותר גדול מכל מה שעשיתי בעבר. זה באמת מרגש עבורי, זה אתגר טוב. אני אוהבת שיש לי חלל גדול יותר לעבוד בו".

היו לך חששות שחלק מהקהל שלך לא יקבל את המורכבות הצלילית החדשה ויעדיף את הפשטות שהייתה לך?
"אני חושבת שהפחד הזה היה קיים איפשהו בראשי, אבל באותו זמן אני חושבת שכחובבת מוזיקה וכמאזינה בעצמי, אני מאוד מעריכה ניסיונות של אומנים למתוח ולשנות את עצמם, גם אם אני לא בהכרח מעדיפה הדבר החדש על פני הדבר הישן. אני מעריכה אמנים שתמיד מתפתחים. באלבום הזה פשוט הרגשתי כזה רצון חזק לחקור ולאתגר את עצמי, שאני חושבת שבסופו של דבר הרצון ניצח כל חשש. האתגר הגדול של אומן הוא לסמוך על האינסטינקטים שלו. אכפת לי מאוד מהקהל שלי, אבל עם זאת אני יודעת שאני רוצה להיות אומן שהולך עם הלב שלו. אני חושבת שהקהל שלי יעריך זאת".

היו כאלה שלא אהבו את הגרסה הפחות מינימליסטית שלך?
"היו לי חברים שאמרו 'או, אני ממש מתגעגע לשירים השקטים יותר שלך', אבל ברוב הזמן התגובות לאלבום החדש היו ממש מצוינות. אני חושבת שהוא דווקא משך קהל למוזיקה שלי, גם את אלו שהתעניינו יותר במינימליזם האינטימי. התגובה הייתה מאוד חיובית, בסך הכל".

 



הקלטת את האלבום בקרוואן שבנית. כמה ללוקיישן ולמבנה האולפן הייתה השפעה על השירים?
"למען האמת הקלטתי רק חלק מהדמואים שם, בתוך הקראוון הישן ששחזרתי. לשחזר רכב משנת 62' ולהפוך אותו לחלל עבודה היה  מאתגר ביותר. לא היו לי הרבה פרוייקטים שהצריכו עבודת מלאכה בחיי, ואני חושבת שעל ידי שחזור הקרוואן ויצירת חלל העבודה זה נתן לי הרבה ביטחון לתקליט. אני מרגישה ממש מחוברת לחלל ההוא. אני מקווה יום אחד לקחת את הקרוואן הזה אל תוך היער ולהקליט בו, אבל עדיין לא הייתי מוכנה לגמרי להקליט בתוכו את כל האלבום".

האלבום נקרא על שם עיירה במדינת אורגון, ממנה את מגיעה. איך לה גראנד השפיעה על היצירה שלך?
"יצאתי לטיול לשם כשעשיתי את האלבום ומאוד התעניינתי בהיסטוריה של האזור. ההיסטוריה של העיירה הזו משופעת ברעיונות קידמה, לטוב ולרע, אבל חלק כל כך גדול מהזהות של המקום טבוע בזהות של מערב ארצות הברית. חלק מההיסטוריה שם מאוד מעורר השראה וחלקה האחר מאוד טראגי. באותה תקופה חקרתי את הצדדים החיוביים והשליליים שבתנועה קדימה גם בחיי האישיים, כך שכשביקרתי את המקום הזה הבנתי כמה דברים מאוד טובים שטומנת הקדמה, אבל גם כמה רוע יכול להיות בה. זה נראה כמו שיקוף מושלם של מה שחוויתי בחיי באותה תקופה. זה מקום באמת יפה ומוקף הרים, ובסוף יצא שבטיול הזה הבנתי איזה אלבום אני רוצה להקליט. כתבתי את השיר הראשון לאלבום על העיירה עצמה וידעתי שהוא יהיה השיר שיפתח אותו . הוא הרגיש כמו חתיכה כל כך חשובה מהאלבום, שכשהגיע הזמן להעניק לו שם החלטתי ש'לה-גראנד' יהיה שם טוב".

את מוצאת שמוזיקה בהכרח משקפת את המקום שבו היא הוקלטה? למקום הפיזי יש חשיבות כמו לזה הנפשי?
"אני חושבת שיש בי רגישות מסוימת למיקום, במיוחד לחלקות אדמה, ונראה לי שאני מתחברת לעצמי כשאני במקומות מסויימים שמתאימים לכך. זה עוזר לי לראות את עצמי בבהירות. העניין לגבי לה גראנד הוא שהעיר הזו נמצאת בחלק המזרחי של מדינת אורגון, שהוא מאוד יבש ופתוח, אזור עם קו רקיע רחב מאוד. בעוד באיזור מערבי, המקום שאני נמצאת בו עכשיו, יש עצים בכל מקום, כך שאתה מרגיש מוקף ואתה לא יכול לראות כל כך רחוק מסביבך. כשאני יוצאת לבקר במזרח אורגון אני חווה מקומות רחבים שאפשר לראות בהם קילומטרים רבים לכל הכיוונים".

את יודעת איפה תקליטי את האלבום הבא שלך? גם הוא יושפע ממיקומו הגאוגרפי?
"אני מאוד נלהבת לכתוב שירים חדשים ומתכננת להקליט בשנה הבאה. ממש לאחרונה הוצעה לי תושבות  אומן בבקתה במרכז אורגון, למעלה בהרים, וזה הולך להיות ממש נחמד. הבוקר גיליתי שהוענקה לי התושבות הזו, כך שאני מתארת לעצמי שזה גם ישפיע על היצירה שלי. אני חושבת שהשהות במקום הררי, מושלג ומאוד מבודד תשפיעה על האלבום. בנוסף, אני מתכננת לנסוע לברזיל בשנה הבאה,  במטרה ללמוד על המוזיקה המקומית שם. אני בטוחה שגם זה מאוד ישפיע עלי".

לורה גיבסון תופיע באוזן בר בתל אביב ב-9 באוקטובר ויום לאחר מכן באוגנדה בר בירושלים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים