רשת בחשיכה: מדוע התקרית הגזענית ב"דייט בחשיכה" התקבלה באדישות?
אלקנה שור מסרב להירגע וטוען שחייבים להסתכל לאמת הגזענית בעיניים ושהחושך ב"דייט בחשיכה" הוא לא תירוץ

שלשום נכתב כאן על הפרק הראשון של "דייט בחשכה" - ריאליטי ההיכרויות החדש של "רשת". פרק הבכורה הכיל, לצד מינונים משתנים של טראש סכריני, גם מנה גדושה של גזענות. היומיים שחלפו מאז כמעט בדממה דקה רק העידו על גודל הבעיה. גוש כיעור כזה מונח בלב הפריים-טיים (וגורף נתון צפייה גבוה במיוחד לעונה) ואין איש שם על לב.
לכן אפוא נשוב למה שאירע ושודר בשבת האחרונה. במהלך התוכנית נכנסה אחת המשתתפות, מורה בת 36, לדייט בחושך מוחלט עם אחד הרווקים והחליטה שהיושב מולה הוא ממוצא אתיופי. עיוותי הפנים והבעות התדהמה של הגברת נראו בבירור ומקרוב. לבסוף סירבה לחבקו. "הוא לא הטיפוס שלי בוודאות", מיהרה
ניתן להבין בנקל שמדובר באישיות מעוכבת ומעוכה במיוחד, אלא שזה לא נגמר בה. הרווק שאותו חשבה לאתיופי פגש בהמשך רווקה נוספת. זו גילתה לו את החשד החמור והציעה מתיחה קורעת. "אני אעלה לבנות ואומר להן' הוא אתיופי וזו הסיבה שאני לא רוצה'", צחקה. "יאללה, לכי על זה, ענק", התלהב הבחור.
נו, יגיד הצופה, מה כבר אמרו? לא קיללו, לא השפילו, לא מכרו לעבדות. ובכן, זו בדיוק הנקודה. גזענות, פריט לבוש בסיסי בישראל, הגיעה ועוד תגיע לפריים-טיים. תמיד גסה, בוטה, מתלהמת וממילא מעוררת הסתייגות. מצד שני, לא צריך לחנוק ולהתנפל על כל התייחסות - מבודחת או אגבית - למוצא ולעדה. פעמיים לפחות בשנה האחרונה (ב"הישרדות" וב"דה וויס") קמה מהומה מוגזמת על התנהגות או ניסוח שנחשדו כגזעניים.
הפעם מדובר במקרה שונה, חריג. דווקא בתוכנית דייטים, ועוד כזו שמטרתה לאפשר היכרות נטולת מראה חיצוני ודעות קדומות - צץ אבי-אביו של השדון הגזעני והתיישב בטבעיות סביב השולחן. לא במפורש, אלא בין המשפטים, הפרצופים, המחוות הקטנות. "אתיופי? איכס" זעק המסר מעל ההתנהלות הטבעית של המשתתפים, "תוציאו את זה מהדייט שלי".
בסוף התוכנית, לאחר שהתחזה לאתיופי, התגלה הרווק בפני המורה כפי שהוא - בלונדיני מתולתל. אנחת הרווחה שלה, חיוך הניצחון שלו - הצפרדע הפך לנסיך. "אני אהרוג אותך, נבלה!" התנפלה המורה בחיוכים על המשתתפת שעבדה עליה.
הסאב-טקסט שאותו שידרו הצעירים הישראלים, המוצלחים למראה, הוא מדכא, מזוויע, מייאש. אבל לא רק הוא. אתמול השיקה הזכיינית המתחרה "קשת" את העונה השנייה של הדרמה "חטופים" - אירוע טלוויזיוני משמעותי לכל הדעות. ובכן, לא אירוע ולא בר סלטים. אפשר לרוץ לכל העולם, לייבא ולייצא סדרות ופורמטים, לגרוף פסלונים וקרדיטים, להתעטף בטוקסידו ולחלום על מושב במחלקה הראשונה של התעשייה העולמית. כל זה בטל בשעה שמאחור, כאן בארץ, תחת אותו ערוץ מרכזי, מתפוצצת פצצת סירחון כזו וכמעט אף אחד לא מריח.
אף לא אחד מאנשי הזכיינית המשדרת את "דייט בחשכה" חשב לבעוט את הערווה הגזענית הזו מחוץ לגבולות השידור, או לפחות להתקומם ולהסתייג. תשע בערב, שעת צפיית שיא, 120 אלף יוצאי אתיופיה מבינים מערוץ הטלוויזיה הנצפה בישראל שבכל הנוגע לרומנטיקה הם הכי לא, אז יאללה ביי. "אמריקה" אנחנו ממלמלים בערגה, אבל ממשיכים לשכשך רגליים בסדום ועמורה.
