שפוי מלחמה: חטופים עדיין מרגשת
"חטופים" עומדת בהצלחה באתגר לנסות ולרגש שוב את הקהל, אבל חלק מההתרחשויות החדשות בסדרה כושל במבחן האמינות
השנייה, בזמן שעבר מאז העונה הראשונה שהצליחה מאוד בקרב הצופים למודי המלחמות, השבויים ועסקאות השבויים בישראל, היא שהגורם העיקרי להפעלת בלוטת הרגש אצלנו בעונה הקודמת, שביו של גלעד שליט, הספיק להיפתר בינתיים. שליט, אם אינו נמצא בדיוק בחו"ל לרגל משחק כזה או אחר, בוודאי ישב אמש ביחד עם הוריו על הספה במצפה הילה וצפה ביחד איתנו באסי כהן מסמיק במבוכה למשמע שמו הישראלי, "עמיאל בן חורין". פייר? באמת עדיף כבר יוסוף.
פרק פתיחת העונה, שכבר היום בערב ישודר הפרק השני שלה, נפתח כמתבקש בתקציר של העונה הקודמת. לאחר מכן נחשפנו לסיקוונס ארוך על טבח שנערך בבית ספר במטולה ב-1990, ושבסופו ילד בשם נוני צפה במחבל רעול פנים מחסל את אביו, ביום הראשון בכתה א', שהוא במקרה גם יום הולדתו. זה הזמן להודות לקשת שהחליטה לשבץ את הסדרה אחרי תחילת שנת הלימודים הנוכחית, ולא, נניח, כמה ימים קודם לכן, שכן בהתחשב ברייטינג של הסדרה יש סיכוי לא קטן שהמורות המופתעות היו עומדות בפני כיתות ריקות.
החדשות הטובות הן שעם גלעד שליט בבית או לא, הרגש שמעוררת הסדרה עדיין שם. אולי לא בכל עוצמתו, אבל הלחיצה העדינה של הסדרה על בלוטות הרגש בהמשך הפרק, שחזר לעסוק באורי (ישי גולן) ונמרוד (יורם טולדנו) ובחזרתם לחיים רגילים, עדיין עובדת. ההתמודדות של יעל אבקסיס עם הבעל ששוב חומק לה מבין האצבעות, היתה אחד מהאלמנטים היותר חזקים של הפרק.
הצד המותח של הפרק, זה שעסק בהרחבה בחיפוש אחר עמיאל בן חורין ובהתמודדותו עם חייו החדשים כפרח חבלה, היה חלש יותר, העיקר בגלל חריקות צורמות מחוסר אמינות. בסוף העונה הקודמת לדוגמה, כשאסי כהן נחשף במלוא מוסלמיותו, המראה היה תלוש כל כך עד שנראה כאילו הוצא ממערכון של "ארץ נהדרת".
הפעם, ההפרדה בין שאולי הדמות לעמיאל-יוסוף הצליחה לעבוד, ואסי כהן השחקן הדרמטי פרץ החוצה. אבל המפגש עם המחבל המהולל (יוסף סווייד), זה שהשתלט על בית הספר מתחילת הפרק ושוחרר בעסקת השבויים הרגיש מאולץ, ועורר תהיות על קרם האנטי אייג'ינג שמחלקים באגפים הביטחוניים
וכאן הגענו לנקודה החלשה והמאולצת ביותר: החיבור הרומנטי בין יעל (עדי עזרוני), אחותו המיוסרת של עמיאל עם נוני, אותו ילד (האקדח המעשן מהמערכה הראשונה) שבגר מאז אותו יום שחור בבית הספר, יוצר דרמה בצורה כל כך מאולצת שהצפייה בה, מרדדת את החוויה מהפרק כולו. אין מדובר, כמובן, בצירוף מקרים אכזרי, אלא באג'נדה מסתורית של הילד נוני, אותה הוא מתכוון לטפול על האחות המסכנה שלא יודעת דבר וחצי דבר על כך שאחיה בכלל בחיים.
הניסיון ליצור ארץ קטנה עם שפם שהכל בה קרוב כל כך וקשור זה בזה הוא בומבסטי מדי. מה עוד יכול לקרות לילד נוני, אחרי שאיבד את אביו לנגד עיניו, ביום הראשון בבית הספר, ביום הולדתו והתאהב באחותו של השבוי, שהפך למוסלמי וחבר למחבל שהרג את אביו (ביום הולדתו) וצמח וגדל לגבר המחפש נקמה ומגלה שהמציאות יותר מורכבת מזה. מכאן זה יכול להיגמר רק בנפילה של פסנתר על הראש.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם