ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

לזכור ולשכוח: החדש של באט פור לאשס מרשים אך לא מבריק

אין ספק שהאלבום החדש של באט פור לאשס יככב בסיכומי השנה של המוזיקה האלטרנטיבית. לעומתו, עדיף שמיני האלבום של פלסיבו הוותיקה יישכח לחלוטין

כל מי שעבד פעם בחנות תקליטים, כל מי שחי ונושם את הסרט "נאמנות גבוהה" וגם סתם מכורים למוזיקה ודירוגים למיניהם, עסוק בשאלה הרת הגורל הזו כבר מחודש פברואר: מהו האלבום האלטרנטיבי של השנה. בניגוד לשנים קודמות, השנה הזאת תיזכר לטובה ככזו שהתשובה לשאלה הזו לא ברורה כלל, ואם אין קונצנזוס מוחלט - כנראה שיצאו כמה דברים ממש טובים השנה.

ועדיין, אפשר להניח די בבטחה שהאלבום החדש של באט פור לאשס, היא נטאשה קאן, בכל זאת ייכלל בכל טופ טן שמחזיק מעצמו. בגלל ההתבגרות המתבקשת, בגלל שילובי הפעולה המסקרנים, בגלל הסינגל המופלא שמקדם את האלבום מחודש יולי ובנה מגדל של ציפיות, בגלל המועמדות לפרס המרקורי המגה יוקרתי שקיבל כל אחד מאלבומיה עד כה, וגם, יש להודות, בגלל כמות לא מבוטלת או ניתנת למדידה של הייפ.

גם פלסיבו הוציאו מיני-אלבום לאחר הפסקה ארוכה, כמתאבן לאלבום החדש שייצא בתחילת השנה הבאה. לגביו דווקא אפשר לקבוע את ההפך המוחלט. חמישה שירים מפוהקים שמהותם העיקרית היא זילות הרפרטואר ומיחזור חסר חן, שהרכיבו יחד תוצר סתמי שלא ראוי להיכלל בשום מצעד שהוא, ואם להרחיק לכת, אף לא להימכר בכמויות שהלהקה הכבר-לא-ממש-אלטרנטיבית הזאת הורגלה בהן.

התחושה המתקבלת כבר מהאזנה ראשונה ל-The Haunted Man היא של פרפרים כלואים בצנצנת, או של שלולית שוקקת חיים בנחל אכזב. היופי של האלבום לא נעוץ רק באלטרנטיבה שהוא מציע, בחיוניות שצמחה לה מהשוליים הנידחים, אלא גם בחן מלודי, בעדינות פואטית, במלנכוליה כובשת, בקוסמטיקה מדויקת, שכל הברשה בה קפדנית לעילא והיא שקופה כמעט.

כמו אחד-עשר חלומות מטושטשים חוברים השירים זה לזה כמעט מבלי משים לב שאחד חלף ואחד אחר התחיל. אחרי כמה האזנות מתברר שכל היופי המדוקדק הזה הוא גם מה שיפיל את האלבום במבחן הזמן.

הרבה מאוד שירים יפים מאוד מרכיבים את הגבר הרדוף שקאן נושאת על כתפיה על עטיפת האלבום, ערום ועריה, במעיין מחווה לנשים חזקות כפאטי סמית', כלשונה. אבל מעט מאוד רגעים באלבום באמת מפילים מהרגליים. חכם היה מצד קאן להוציא את Laura, שיר יפהפה בצורה מקוממת, בלדה מחבקת בידיים קפואות, כסינגל ראשון, ואת All Your Gold, מעין פרפרזה נשית ל-Somebody That I Used To Know של גוטייה, קצת מבחינת המילים, יותר מדי מבחינת המוזיקה, כסינגל שני לאלבום. פרט לשני הסינגלים שנבחרו עד כה לקדמו, מעט מדי רגעים באלבום באמת נשארים איתך לאחר ההאזנה.

Lilies שפותח את היצירה הנוגה הוא שיר יפה מאוד אבל חסר עוקץ, עטוף בקול זך ותזמורת רומנטית כשביטים גסים מפרים את השלווה אבל לא מספיק. Horses of the Sun בו השתתף אדריאן אוטליי מפורטיסהד ו-Marilyn אליו בק הצטרף בגיטרה ותכנותים, הם עוד שני שירים יפים מאוד אבל עם נטייה שלא להסתיים. שניהם מורכבים מפזמון חוזר במחזוריות בלתי פוסקת, ומאחר שגם ככה כל האלבום מוגש בהילוך נמוך, אחרי האזנות מרובות השירים מרגישים כמו גלולות שינה מרגיזות שמעייפות אותך אבל לא מאפשרות לך להרדם.

המחווה הערומה לפאטי סמית' מעט אירונית. סמית', בלי הרבה יומרות מתוחכמות או אורחים רבי מעלה, תמיד הצליחה להכניס עוקץ בשיריה, לאלף את המאזין בחריקת שיניים או גיטרה. פי ג'יי הארווי וקייט בוש, שקאן וודאי מאזינה להן ללא הרף, יודעות להכניס דרמה אמיתית גם בפזמונים חרישיים. בת' גיבונס (אגב פורטיסהד), סטינה נורדנסטאם, בת' אורטון ואניה גרברק ישאירו את המאזין ער בלי הרבה מאמץ גם ללא הפקה מרשימה המונה עשרות נגנים.

בשורה התחתונה, האלבום החדש של באט פור לאשס מרשים באסטטיקה מלוטשת אבל לא מבריק, להוציא את Laura הממכר ועוד כמה רגעים טובים. יהללוהו וישבחוהו על הפקתו המורכבת בצדק גמור, אבל במבחן הריגוש האמיתי האלבום מתרשל, וחבל. זה היה ככה קרוב.

נראה אתכם מקשיבים ל-B3, הפותח את המיני אלבום החדש של פלסיבו הנושא את אותו השם, בלי לזמזמם באופן אוטומטי כמעט את Special Needs שלה מ-2003. נכון, מדובר בלהקה לא רעה שהצליחה לספק כמה להיטים נחמדים בקריירה שקרבה לשנתה העשרים. אבל כמה פעמים אפשר לכתוב את אותו השיר ולחזור על אותו שטנץ מוכר?

בלי להשתמש בחידוד המתבקש על שם הלהקה לעומת ריקנות היצירה הזאת, B3 נשמע כמו צנצנת של מי שופכין שהוסבו למי שתיה. לגיטימיים וכשרים ככל שיהיו, אף אחד לא יתנדב לשתות את המים האלה.

רק בני 12 שחושבים שהם יודעים כל מה שצריך לדעת על רוק ומוזיקה בכלל יתלהבו מהאסופה הקטנה הזאת שכוללת ארבעה שירים מקוריים שכמו כבר בוצעו בעבר על ידי הסמשינג פמפקינז, וגרסת כיסוי אמיתית לשיר של Minxus שעידכנה את הסאונד לרצועה הטובה באלבום. כל מי שנולד בשנות התשעים ומטה שמע כל כך דברים דומים שחבל לבזבז את הזמן. אם לוקחים בחשבון שחלק מהדברים המדוברים נעשו על ידי אותה להקה ממש, גם חבל לבזבז את המילים.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...