נדב פרי ועמית סגל עושים לעצמם שם טוב
למרות גילם, לצמד העיתונאים הצעיר יש כבר קילומטרז' ארוך והם משדרים אמינות, תבונה ויושרה. וגם: ההבדל בין חיים רביבו לאייל ברקוביץ'
עמית סגל ונדב פרי מגישים את "זוג או פרט" - תוכנית הגיגים וראיונות בערוץ הכנסת. יחסית לגילם הצעיר (30 ו32- בהתאמה), השניים עברו כבר קילומטרז' עיתונאי ארוך ומשופשף. אם לפני 30 שנה עיתונאים היו צריכים להיות "בשלים" ולפחות בני 50 כדי להשיג ראיון עם ראש ממשלה, מבחינתם של השניים ראיון עם ראש ממשלה הוא עבורם ארוחת בוקר קונטיננטלית, מטלה כמעט משעממת.
להבדיל מחגי סגל, אביו של עמית, שמגיש תוכנית מייד אחרי בנו ואשר קורות חייו ומעשיו קיבעו את שיוכו לצד מסויים במפה הפוליטית, עמית, למרות הכיפה שעל ראשו והיותו יליד עופרה, קנה לעצמו שם טוב, הגון וחסר פניות. עיתונאי שייקח על עצמו סיפור פרלמנטרי טוב, לא חשוב אם מעורבים בו ח"כים מימין או משמאל, ויטפל בו בנחרצות ובלי לקחת שבויים. כנ"ל גם חברו פרי.
סגל, משדר הגינות ויושרה צילום: מסך
שניהם לא משדרים החוצה גלורי חיצוני, אבל מחפים על כך במשקל כבד של אמינות, תבונה ויושרה. זה אומר שאם הפוליטיקאים הקטנים שלנו היו מתנהלים כמו סגל ג'וניור ופרי, סביר להניח שהשניים האלו היו נאלצים לחפש להם עבודה אחרת.
מיד כשירדו מהמסך, עלה במקומם חגי סגל שניסה לראיין את מי שהיה סגנו של טדי קולק בעיריית ירושלים, מירון בנבנישתי, בעקבות צאת ספרו "הצבר הלבן." אני אומר "ניסה" כי הוא ממש לא הצליח לכפות על נביא הזעם הירושלמי את כללי הראיון המסורתיים שלו - חלוקה פוליטית לימין ושמאל.
בנבנישתי כלל לא הוחנף מזימונו לאולפן ומההזדמנות לחשוף את ספרו המצויין, והסתער על סגל שפעם היה סוג של זאב משחר לטרף, אבל הפך עם השנים לחתלתול מנומנם ושבע רצון. בנבנישתי, עם קצף על השפתיים (תרתי משמע), הצליח להסית את הוויכוח מאידיאולוגיה שחוקה לפרקטיקה של החיים המשותפים בין יהודים והערבים, וקיבל בעיקר חיוך נבוך של מראיין שביקש רק לחזור הביתה בשלום.
ב"יומן בחירות" של דנה וייס ואודי סגל דנו בעלייתו ונפילתו של שלמה מעוז, שלרגע הודבק לו בטעות התואר פרופסור. "הוא אפילו לא דוקטור, סתם כלכלן," מיהרה וייס לתקן - ובמידה רבה גם חשפה את צפונות ליבה לגבי תופעת מעוז.
אני די שמח לאידו של מעוז, שהוציא מציקלונו את כל השדים והרוחות הישנים על עדתיות, קיפוח ופרוטקציה, אבל בזכות הפרוטקציה שהשיג אצל ראש הממשלה חשב שיקבל כסא חופשי בכנסת. מסתבר שהסחורה המרקיבה הזאת לא נדרשת בדוכנים אלא רק אצל שרון גל, שבאולפן "לילה כלכלי" שלו נזרע כנראה הדחף למצוא את מזלו במגרש הפוליטי. מסתבר שהמגרש הזה לא בשל עדיין לקלוט את מעוז.
עושה חיים
שש עם, ערוץ 2
סיוון רהב-מאיר ראיינה את חיים רביבו בעקבות פיטוריו של ראובן עטר מאימון מכבי חיפה. רביבו מנה את טעויותיו הרבות של עטר מתחילת העונה - מבחירת שחקנים לקויה ועד הריב המתוקשר עם השחקן הבכיר יניב קטן - אבל כשנשאל אם עטר היה צריך להיות מפוטר על ידי הבוס יעקב שחר, ענה רביבו שלא.
כזה הוא רביבו. אולי בגלל תדמיתו והסתבכויותיו בעבר, שאף שלחו אותו לגלות של כמה שנים באמריקה, רביבו אף פעם לא מלכלך את הידיים, לעולם לא מוציא לפועל. שגריר של רצון טוב. זה ההבדל המהותי בינו לבין תאומו ובן דורו אייל ברקוביץ.' אחד שמסתובב חסר מנוחה עם סכין בין השיניים, והשני שרק רוצה לעשות חיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם