טלטלה בקולנוע

הסרט "הבלתי אפשרי", שעוסק בצונאמי בתאילנד, התפרסם בעיקר בגלל מאות הצופים שהקיאו או התעלפו במהלך ההקרנה. אבי אשכנזי יצא לבדוק את התופעה

אבי אשכנזי וצופי הסרט | 15/1/2013 9:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: הבלתי אפשרי
כל מפיק או במאי חולם שהסרט שלו יטלטל רגשית את הצופים. ואכן, הסרט "הבלתי אפשרי", שמגולל את סיפורה של משפחה בריטית אשר נקלעה לצונאמי בשנת 2004 באיי תאילנד ואת מסע ההיחלצות של אחד מבני המשפחה, מטלטל. אחר כך הוא גם סוחט את הצופים כך שבכמה מקרים הם סובלים לאחר ההקרנה, או כבר במהלכה, מבחילות ומהקאות. במקרים ספורים צופים התעלפו באמצע הסרט.
 
לוותר על הפופקורן.
לוותר על הפופקורן. "הבלתי אפשרי" מתוך הסרט

"הבלתי אפשרי" עשיר באפקטים ומציג לצופה את התמונות הכי קרובות למציאות, כפי שחווה אותה מי שנקלע לצונאמי שפקד את חופי תאילנד ב-2004, הפך אותם בתוך דקות בלבד לעיי חורבות והביא למותם של יותר מ-280 אלף בני אדם.

"זה בהחלט סרט שעושה משהו לאנשים", אומרת ליאת גרינברג מחברת תיאטראות ישראל, המפעילה את רשת בתי הקולנוע "יס פלנט"." לרוב הציבור אין תגובות פיזיות חמורות, אבל היו מקרים של אנשים שהקיאו והיה גם מקרה של מישהי שהתעלפה".

הגעתי לצפות בסרט שלשום בתשע בערב. קולנוע מספר 3 ב"יס פלנט" בראשון לציון היה מלא. הצופים נערכו לקראת ההקרנה, ורבים מהם נערכו מבעוד מועד והגיעו מצוידים בגליל טישו לצד מכל הפופקורן ופחית השתייה. "אמרו לי שאני הולכת להזיל הרבה דמעות. אז לא לקחתי סיכון ובאתי מצוידת בממחטות", אומרת מור דמארי, שישבה לצדי בשורה חמש בבית הקולנוע.

הקדימונים לסרט הזכירו לנו את הבחירות הקרבות, פרסומות של המפלגות השונות, למי שלא הספיק לראות בבית. כשהאורות כבו החלה הדרמה באולם. מנועי הבואינג 747, שעשה את דרכו לאי פוקט, הכניסו את הצופים לאווירה. די מהר הוביל הבמאי, חואן אנטוניו באיונה, את הצופים ישירות לאירוע עצמו, מהשלווה של איי תאילנד אל האימה של גל הצונאמי שהגיע, ללא התראה, ושטף את החופים.
רבים מהצופים באולם התכווצו בכיסאותיהם, חלקם עצמו עיניים ואחרים כססו את ציפורניהם. ככל שהעלילה התקדמה עבר הסיפור מאפקטים של אימה לדרמה האנושית, שבה כל אחת מהדמויות מנסה לשרוד. זה השלב שבו רבים מהצופים משכו באפם וזנחו את הפופקורן והשתייה לטובת הטישו.

גם בסוף הסרט, לאחר שהאורות נדלקו, נותרו צופים רבים באולם. מור, שישבה לצדי הודתה שלא הצליחה לאכול כל הסרט. "מרוב שרציתי להקיא ויתרתי על הפופקורן", היא אומרת. "מי יכול להכניס גרגיר לפה כשרואים את הדברים הללו? "

מקס וסימי סלוף, שישבו בקצה השורה, התקשו לקום בתום הסרט. "זה גורם לך לחשוב אחרי הצפייה", אומרת סימי. "אתה מבין את עוצמת הטבע, את מגבלותינו כאנשים".מעין שטרסברג, שיושבת לא רחוק ממני, אומרת: "מדהים

עד כמה חזקה היכולת של בני אדם לשרוד. מצד שני הסרט מציג לך עד כמה אתה יכול להימצא במצב של חוסר אונים. עד כמה העוצמה של כוחות חיצוניים גדולה יותר מהאדם".

רגע לפני שעוזבים את האולם מספרת הסדרנית כי בכל הקרנה התגובות של הקהל כמעט זהות, הלם וזעזוע לצד דמעות בעיניים. "יש מקרים שאנשים פשוט אומרים שבא להם להקיא, שיש להם בחילות או חולשה. אבל אין מה להגיד, זה סרט טוב שכל מי שצופה בו לא נשאר אדיש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''קולנוע''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים