ספגטי ברוטב דם

בהפסקות קוונטין טרנטינו מספר בדיחות, בין הסצנות הוא שומע מוזיקה, וכל הסט נראה כמו מסיבה אחת גדולה. ג'יימי פוקס, כוכב מערבון הספגטי "ג'נגו ללא מעצורים", מסביר איך בכל זאת זה נגמר בדם. הרבה דם

נחום מוכיח | 11/1/2013 12:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי שנטפל לשלל ז'אנרים קולנועיים ועשה מהם ככל העולה על רוחו, תפס הפעם קוונטין
טרנטינו את מערבוני הספגטי האיטלקיים - והוא עושה מהם גורמה.

בסרטו החדש  "ג'נגו ללא מעצורים", המתרחש בדרום ארה"ב כשנתיים לפני מלחמת האזרחים, יוצא עבד שחור למסע רצחני כדי לשחרר את אשתו המוחזקת כשפחה. טרנטינו, שנוטה ללהק לסרטיו שחקנים שכבר עבד עמם בעבר, בחר שוב לשתף פעולה עם כריסטופר וולץ, זוכה פרס האוסקר על תפקיד קולנול האס.אס בסרטו הקודם "ממזרים חסרי כבוד", אולם לתפקיד הראשי בחר שחקן שאותו טרם ביים: ג'יימי פוקס, שזכה באוסקר על משחקו בסרט הביוגרפי "ריי" על חייו של הזמר ריי צ'רלס. עבור פוקס זה היה יותר ממתאים.
ללא מעצורים
ללא מעצורים AP


"לפעמים, כשאתה מופיע בתפקיד מסוים בסרט, הוא מקביל לסיפור שלך - וכאן היתה הקבלה מוחלטת", אומר פוקס בראיון לקידום הסרט. "הייתי נער בדרום, וכל מה שרציתי הוא שייתנו לי לחיות את חיי. זה בדיוק מה שג'נגו רוצה, שיחזירו לו את חייו ואת אשתו. הוא לא רוצה לפתור את בעיית העבדות ולא להרוג אף אחד כדי לתקן עוולות. הוא פשוט רוצה להיות עם בת הזוג שלו ולחיות את חייו. האתגר הגדול ביותר עבורי בסרט היה לחזור לאותם ימים, שבהם בגלל צבע עורך נחשבת נחות. קשה לך להשלים עם זה בראש, כשאתה יוצא כל בוקר מביתך היפה והולך לעבודה. אבל זה מה שקוונטין טרנטינו אמר לי'כדי להיכנס לדמות הזאת אתה צריך לשכוח מג'יימי פוקס. אני לא רוצה שהוא יגיע לסט, אני רוצה שהעבד יגיע' - וזה היה האתגר שלי".

טרנטינו , נאמן לדרכו להתכתב עם ההיסטוריה הקולנועית, ביסס את ג'נגו על דמות פילמאית בעלת אותו שם מסרט שביים סרג'יו קורבוצ'י ב-1966. על הזיקה בין השניים אומר פוקס כי "קיים דמיון רב בין הסרטים, במובן זה ששניהם סרטי נקמה וב'ג'נגו ללא מעצורים' יש הרבה אלמנטים הלקוחים ממערבוני הספגטי הקלאסיים. אגב, לשחקן הראשי בסרט המקורי יש תפקיד גם אצלנו, אז כל חובבי הטריוויה הקולנועית מוזמנים לחפש את פרנקו נרו".

על הדרך שבה הגיע לתפקיד מספר פוקס: "כששמעתי לראשונה שעומדים לצלם את' גנגו' עם שחקן אחר, חשבתי שזה נהדר. ואז לשמחתי פנו אליי, ניתנה לי ההזדמנות לקרוא את התסריט, ופשוט עפתי עליו. אחר כך מצאתי את עצמי יושב מול טרנטינו בביתו ואומר לו שאני בא מהדרום ומכיר את העולם הזה, ובלי להיכנס לפרטי התסריט - שחוויתי דברים שציידו אותי לתפקיד מעין זה.

"אחרי שקיבלתי את התפקיד התחלתי לרדת במשקל כי רציתי שיהיה לי בדיוק הלוק המתאים של העבד. מאחר שאני יודע לרכוב ויש לי סוס, ביקשתי מטרנטינו להתאמן עליו, והדברים התגלגלו לידי כך שגם הסוס הצטלם לסרט".

"ג'נגו ללא מעצורים", שיגיע ביום חמישי הקרוב לבתי הקולנוע, עוקב אחרי ג'נגו, עבד בעל רקורד אלים שאותו קונה צייד פושעים ממוצא גרמני, דוקטור קינג שולץ (וולץ). שולץ , המנהל מרדף אחר צמד אחים פושעים, משוכנע שג'נגו יוכל לסייע לו במשימה, ואף מבטיח לשחררו לאחר מכן. המשימה מתבצעת, אבל ג'נגו המשוחרר מחליט להמשיך לעבוד עם שולץ בלכידת מבוקשים, בתקווה לשחרר את אשתו ברומילדה (קרי וושינגטון).

במהלך מסעם פוגשים השניים בקלווין קנדי (לאונרדו דיקפריו), בעל חוות קנדילנד, שם מנהל המאמן אייס וודי (קורט ראסל) קרבות היאבקות בין העבדים. עבדו הנאמן של קנדי, סטיבן (סמואל ל. ג'קסון), חושד בג'נגו ובשולץ - מה שמקשה עליהם לחלץ את ברומילדה מעבדותה. כמיטב המסורת של טרנטינו, הדרך אל הקרדיטים עקובה מדם.

בעקבות "ממזרים חסרי כבוד" הקריירה של כריסטופר וולץ האוסטרי נסקה לשחקים, והוא כבר זכה למועמדות לגלובוס הזהב עבור התפקיד ב"ג'נגו". "נשארנו בקשר הדוק", הוא אומר בנוגע לטיב היחסים בינו ובין טרנטינו, "התפקיד של צייד הראשים נכתב למעשה עבורי, והתאפשר לי להיות מעורב בתהליך. זה בהחלט סייע לי לצעוד בזהירות ובאטיות לתוך הדמות. הייתי

צריך ללמוד את שולץ קטע אחר קטע ולתהות במשך כמה שבועות, במהלך הכתיבה, מה יקרה בהמשך הסיפור".

לקראת צילומי הסרט גידל וולץ זקן, אם כי הוא לא מייחס זאת ישירות לצורך שלו כשחקן להתכונן לתפקיד. או שבעצם כן. "קשה לי לפרט מה אני עושה כדי ללמוד תפקיד או להיכנס לדמות", הוא אומר. "יש כל כך הרבה מיתוסים על הכנות שחקן לתפקיד, וזה לרוב בולשיט. אתה בעצם עושה את כל מה שצריך כדי שהעסק ידפוק ושתבין מה נדרש ממך. האם זה אומר שכדי לגלם אינדיאני צריך לחיות באוהל? אם מישהו מוכרח לעשות זאת - שיעשה, אין לי שום דבר נגד זה, אבל מכאן ועד ים יחסי הציבור שסביב עבודת השחקן, הדרך ארוכה. אתה קורא תסריט ומתכונן אליו. זה מה שעושים. או לפחות מה שאני עושה".

בין וולץ לפוקס נוצר קשר נהדר, וקל מאוד להבחין בכך על המסך. "כימיה היא שילוב של אלמנטים שיוצרים משהו חדש - וכך היה", אומר וולץ. "אנחנו הרי שונים מאוד זה מזה. לא רק ברקע ובצבע העור, הכל בינינו שונה, וכך זה צריך להיות, אבל השילוב עשה את החיבור. זה מה שעושה את הקולנוע מדיום אדיר כל כך. יש בו מיזוג של אלמנטים שונים שמאחדים חומרים, אנשים, היסטוריות, מלודיות ומקצבים".

צילום: איי-אף-פי
קוונטין טרנטינו צילום: איי-אף-פי

לפני יותר משלוש שנים, במסיבת עיתונאים שערך כאן בארץ, אמר טרנטינו כי הוא לא עושה הבחנה בין טובים לרעים בדמויות שהוא כותב. "כולם הגיבורים שלי", אמר . "אני לא שופט אותן, כי אם אעשה זאת לא אוכל לחוש אותן. אלה דמויות תלת ממדיות שיכולות ללכת לאן שבא להן. לא אחת אני מופתע מהמקום שאליו הן הולכות, כל אחת מסיבותיה שלה".

דבריו של הבמאי נאמרו בהקשר של הסרט "ממזרים חסרי כבוד" אבל הם מתאימים גם לגיבורי כל סרטיו האחרים של יוצר הקולנוע הראוותני, בעל פס הייצור המרתק שכולל את "כלבי אשמורת", " ספרות זולה", " ג' קי בראון", " להרוג את ביל" על שני חלקיו ו"חסין מוות".

את חוויית העבודה עם טרנטינו מסכם פוקס בהתלהבות רבה. "זה היה מעבר לציפיות שלי", הוא מספר. "ידעתי שהוא מגלה תשוקה רבה לעבודתו, אבל לא ידעתי עד כמה. יש לו דרך עבודה מיוחדת. כשהוא בא לסט לעבוד על דמות זו או אחרת, הוא ממש הופך לדמות הזו. מצד אחד הוא דורש את המשחק שהוא רוצה, אבל אחר כך הוא מספר בדיחות ומצחיק את כולם. בין הסצנות הוא היה שומע מוזיקה. בכלל, הסט שלו נראה כאילו מתנהלת שם מסיבה גדולה, אבל עם זאת כולם השקיעו עבודה רצינית כדי לעשות זאת נכון עבורו.

"טרנטינו הוא איש הקולנוע שעורכים הכי הרבה חיפושים אחריו בגוגל. לפני לאונרדו דיקפריו, לפני  ג'ורג' קלוני, לפני בראד פיט. לפני כל אחד אחר בתחום. אמרתי לו את זה וציינתי בפניו שמשמעות העניין היא שאנשים מאמינים בו ורוצים לשמוע את קולו. הם רוצים לשמוע את הפרשנות שלו על מה שקורה בעולם".

פוקס מלא שבחים גם לדיקפריו, שמגלם את הנבל בסרט. "הוא עשה את זה באופן מדהים", אומר הכוכב הראשי של "ג'נג'ו", " הכרתי אותו קודם לכן, אבל בעקבות הסרט הזה נעשינו חברים. לראות מרחוק אותו ואת קוונטין עובדים יחד היה כמו לצפות בקרב אמנויות לחימה. הם עמדו בפינה ודסקסו דברים שלא יכולנו לשמוע, אבל כשנאמר 'אקשן', יכולת לראות את התוצאות. המשחק של דיקפריו יטריף את האנשים". 


היחסים שהתפתחו בין וולץ לטרנטינו חורגים מקשרי במאי-שחקן. לדבריו מדובר יותר בקשרי ידידות אישית מאשר מקצועית, אבל כשמצלמים, "זו עבודה נטו. הוא הבמאי וזה הסרט שלו. הוא שונה מכל הבמאים האחרים בעולם, והוא יותר'יוצר' (Auther) מכל היוצרים שעוד נשארו בעולם. מבחינתי, הסרט הוא רק שלו ואני שם כדי לספק לו את הטוב ביותר שאני יכול, כדי שהדברים יתאימו לו לעריכה.

"בעיניי, בעבודתו המיוחדת טרנטינו מצליח לכוון אינדיבידואלית לכל צופה וצופה. הוא לא עושה סרטים ל'קהל מטרה' ולא מנסה לרצות את השוק, את זה הוא משאיר לאנשי קידום המכירות ויחסי הציבור. הוא עושה סרט מלבו, היישר ללב הצופה - וזו הסיבה שאנשים כל כך אוהבים את סרטיו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים