הסרט "ארגו": מעבר לגבולות הדימיון
"ארגו",סרטו של בן אפלק, מבוסס על סיפור חילוצם הנועז של שישה דיפלומטים אמריקאים מטהרן. העלילה אינה מותחת רק את הצופים, אלא גם את גבולות הסיפור האמיתי. אז מה כן היה שם, ומה לא?
ב"ארגו", סרטו החדש של בן אפלק, שחובש בו את כובע הבמאי והשחקן הראשי גם יחד, קיים אמנם פער לא קטן בין האמת לבין חיקויה הקולנועי, אבל לטעמי אין זה גורע מאיכות הסרט כמותחן מהנה ומענג. נכון, מדובר בסרט שמנסה לקלוע לטעמו של הקהל (אפילו בסיום הקרנת העיתונאים נרשמו מחיאות כפיים), אבל עם רובד של סרט פיקטיבי בתוך סרט ריאליסטי, הכפוף למקרה האמיתי, וכן אמירות ציניות משעשעות על הוליווד.
"ארגו" מתחקה אחר אירועי נובמבר 1979. במהלך המהפכה החומייניסטית באיראן הסתער המון מוסת על שגרירות ארצות הברית בטהרן, פרץ לתוכה, ו-52 דיפלומטים ששהו במקום הפכו לבני ערובה. שישה אנשי שגרירות אחרים הצליחו להימלט דרך היציאה האחורית ומצאו מחסה בבית השגריר הקנדי בעיר בלי שהרשויות המקומיות יידעו על מקום מחבואם. הסי-איי-אי נאלץ לחפש דרכים לחלץ אותם, והאופציה שנבחרה לבסוף, שאותה הציע סוכן הארגון טוני מנדז (אפלק), היא שהוא ייכנס לאיראן כמפיק קנדי של סרט מדע בדיוני שאמור להצטלם שם כביכול.
על פי התכנון, בדרך חזרה ייצאו איתו בטיסה ששת האמריקאים המסתתרים על תקן קנדים המשמשים חברי צוות ההפקה והיצירה של הסרט. התוכנית הצליחה, ולאחר כמעט שלושה חודשים, ב-27.1.1980, נחתו ששת אנשי השגרירות ללא פגע בציריך, שווייץ. 52 אנשי השגרירות שהוחזקו כבני ערובה שוחררו רק לאחר 444 ימים. כמו במקרים קודמים, גם כאן מה שתראו על המסך אינו ממש זהה למה שאירע במציאות.
אז מה בעצם כן קרה שם, בפרשה הפנטסטית הזו? אפלק והתסריטאי שלו, כריס טריו, שאבו מידע מכתבת תחקיר מעמיקה על האירוע שפרסם העיתונאי ג'ושוע ברמן לפני כחמש שנים, וכן מזיכרונותיו של מנדז. עם זאת, הם שילבו בתסריט לא מעט קלישאות של הז'אנר, שלא תאמו את העובדות האמיתיות. למשל, תיאורו של מנדז, איש הסי-איי-אי, כמכור לעבודתו אשר חי בנפרד מאשתו ומבנו. הפרט המומצא הזה יצר בסרט קונפליקט שדרש פתרון, אבל במציאות הדברים לא היו כך.
גם הסצנה בסרט שבה מנדז מדבר עם בנו, בשעה שזה צופה בסרט "הקרב על כוכב הקופים", וכך מבזיק במוחו רעיון החילוץ - הינה פיקטיבית לחלוטין . למנדז יש במציאות שני בנים מאשתו הראשונה, שמתה מסרטן ב-1986, בזיכרונותיו הוא לא מציין שהם חיו בנפרד. להפך, הוא מספר שהיא הסיעה אותו לשדה התעופה כאשר טס לטהרן.
הסרט גם לא מדייק בעובדות בנוגע לאופן הגעתם של ששת הדיפלומטים שברחו מהשגרירות המותקפת למקום המסתור שלהם. בסרט הם מוצאים מקלט בבית השגריר הקנדי מיד לאחר בריחתם ויציאתם לרחובות טהרן. במציאות היו אלה תחילה אנשי השגרירות הבריטית שנתנו להם מחסה למשך כמה ימים, וגם אנשי השגרירות הניו-זילנדית סייעו להם בכך שהסיעו אותם בין השגרירויות.
בחלק האחרון של הסרט, מנדז וששת הדיפלומטים האמריקאים שהסתתרו במשך כשלושה חודשים בבית השגריר הקנדי נתקלים בסדרת מכשולים מקפיאי דם בנמל התעופה בטהרן: מביטול כרטיסיהם בעקבות הפסקת המבצע ועד איום מצד נציגי משמרות המהפכה החושדים בהם ועוצרים אותם לתחקור מתמשך. במקביל, הסרט מציג איך כוחות אחרים חושפים את המזימה ומנסים לעצור את החבורה. כך נולד מרוץ נגד השעון שמעולם לא התרחש במציאות, ובסופו מצליחים הדיפלומטים לשכנע את האיראנים חמורי הסבר בשדה התעופה שהם אכן צוות קולנוע קנדי ולעשות את דרכם למטוס העומד להמריא.
במציאות, אולי תתאכזבו לגלות, העניינים זרמו חלק יותר: האיראנים האחראים
מה שכן אותנטי למדי בסרט הוא מצג השווא של הפקת סרט הוליוודי בדיוני עתיר תקציב. במציאות היו אלה כמה אנשי קולנוע ססגוניים, בהם ריי ברדבורי (תסריטאי ושחקן בז'אנר המדע הבדיוני), ג'ק קירבי (תסריטאי) ובקמינסטר פולר (איש המחלקה האמנותית באולפנים הגדולים), שהוכנסו בסוד המשימה הסודית והרגישה וגויסו כדי לעורר באזז בתעשייה בנוגע להפקה החדשה. לצורך כך נעשה שימוש בתסריט כתוב, ואף פורסמו מודעות לגבי הסרט החדש בעיתוני התעשייה "וראייטי" ו"הוליווד רפורטר". פרט לבודדים שהיו מעורבים בתוכנית, בהוליווד האמינו שסרט כזה אכן מצטלם.
אחדים ממשוחררי פעולת החילוץ טוענים שגם התמונה האנושית שהציג אפלק אינה מדויקת. הוא שרטט את כל המסתתרים האמריקאים כאנשי תרבות אינטליגנטים, בעוד רוב האיראנים - מההמון הזועם המתנפל על השגרירות ועד אנשי השוק בטהרן וחברי משמרות המהפכה בנמל התעופה - מתוארים כקיצונים בעלי זקנים, טיפוסים נבערים עם מבטים מזרי אימה וחדורי שנאה כלפי כל מערבי באשר הוא.
בפועל, על פי עדויותיהם של דיפלומטים ששוחררו, היו בין האיראנים הרבה טיפוסים משכילים ובעלי תפיסת עולם הומנית שלא אימצו את התעמולה החומייניסטית הקיצונית ולא פעלו כמקשה אחת. אבל אתם יודעים איך זה, בידול מובחן וברור בין הרעים והטובים בסיפור הזה שירת את מטרתו של אפלק, והדיפלומטים שחולצו קיבלו את העניין בסלחנות. בכל זאת, הם חיים היום בסרט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם