רב מכר: תור הזהב של הספרות היהודית
זה לא סוד שברשימות הספרים הנמכרים ביותר שולטים ספרי הבישול. עכשיו גם הרבנים מצאו את המתכון
הזכייה הזו היא רק קצה הקרחון של התופעה המתחוללת בענף הספרות. ספרו של סבתו הוא חלק בלתי נפרד מרשימה ארוכה של ספרי עיון והגות יהודית שנכתבו על ידי רבנים וחוקרי יהדות, וכמעט בלי ששמנו לב הם הפכו לדיירים על כל מדף ספרים. רשימה חלקית: "חלומו של הכוזרי" ו"סודו של הרמב"ם" מאת ראש המדרשה בעין פרת ד"ר מיכה גודמן, שהופך את משנתם של ההוגים הגדולים "לרלוונטית "מתמיד, סדרת "חכמים" של הרב בני לאו, שבה הוא פורש את יצירתם של חז"ל מימי הכנסת הגדולה ועד לחורבן הבית, וכן ספרו "ירמיהו", שהוא ביוגרפיה מאוחרת על נביא החורבן.
בכלל, ביוגרפיות לאישים מהמקרא תופסות יפה: ב"יעקב" מצייר פרופ' יאיר זקוביץ' את חייו של האחרון באבות האומה, וגם ביוגרפיה על משה רבנו כבר ראתה אור מפרי עטו של הרב יהודה אדרי.
מכיוון אחר, "חוה לא אכלה תפוח" מאת הרב חיים נבון נועד להסיר את האבק מעל 101 טעויות נפוצות באוצר הידע היהודי. ההימור על האריזה הקלילה הצליח, והספר כיכב ברציפות ברשימות רבי המכר במשך שבועות רבים. ישנם גם ספרים מז'אנרים ספרותיים יותר, כמו "תעלומת הכתר" של מתי פרידמן, המצייר את סיפור כתר ארם צובא, כתב היד העתיק ביותר של התנ"ך שמצוי בידינו כיום, כסיפור מתח.
המשותף לכל הספרים האלה הוא הניסיון המובהק לנער את האבק מספרי העיון וההגות היהודית ולהלביש את אותה גברת באדרת אטרקטיבית ומעניינת הרבה יותר: ייצרית, חצופה וחדשנית. "העובדה שספרים שעוסקים ביהדות מגיעים לכל הסקטורים לא מפתיעה אותי. העובדה שהספרים שלי מצליחים מאוד דווקא כן", מתוודה גודמן. "הצלחתם של הספרים היא עדות לתופעה הרבה יותר רחבה. החומות שמפרידות בין סקטורים בחברה הישראלית מתחילות להתפורר. המוזיקה הישראלית היתה הראשונה שביטאה את זה, וכבר עשור שזמרי רוק כמו אהוד בנאי, קובי אוז, ברי סחרוף ואחרים עושים מוזיקה שהיא מאוד יהודית ובעת ובעונה אחת מאוד ישראלית. בתחום של המוזיקה, שירים שמשתמשים בספר תהלים או מקבלים השראה מהוגים יהודים מימי הביניים הם כבר מזמן לא שירים של דתיים".
מה גרם לכך שספרים שתמיד זוהו עם המגזר הדתי חצו את גבולותיו?
"הדתיים הולכים ומאבדים את המונופול שלהם על יהדות. היהדות שייכת לכולם וכל אחד מבטא אותה וחי אותה בדרך שלו. זאת התפתחות חשובה מאוד בתרבות הישראלית. אני מרגיש בר מזל שהספר שלי יצא בעיתוי הנכון, בדיוק בשלב שבו החברה הישראלית על גווניה יכולה לקבל אותו. למעשה אפשר לומר שהספרים שלי לא יצרו סקרנות חוצת מגזרים, אלא הם מממשים סקרנות חוצת מגזרים. אמנם דתיים שנוטים להסתגרות מסתייגים מהספרים שלי, וחילונים שמטפחים את הפחד הקמאי מהיהדות גם לא אוהבים אותם, אבל דתיים שפתוחים לעולם וחילונים שמחוברים ליהדות הם הקהל שלי. לשמחתי, זהו המיינסטרים הישראלי החדש".
ממש בימים אלה עמל פרופ' אביגדור שנאן עם צוות נרחב על מהדורה חדשה של "ספר האגדה" הקלאסי של ביאליק ורבניצקי. "מתיחת פנים לספר בן 100", מגדיר שנאן את המלאכה. היוזמה הזו מצטרפת אל מהדורה חדשה של משניות "פרקי אבות" שיצאה ביוזמתו לפני שנים ספורות בשיתוף עם קרן אבי חי, ועדיין זוכה לעדנה במכירות.
על פי שנאן, "פרקי אבות", טקסט בן 1,800 שנה, פרנס, מפרנס ויפרנס את כל תורת המוסר היהודית ואת השפה העברית: "אנשים לא יודעים כמה הם מדברים 'מסכת אבותית'. הטקסט הזה עיצב משהו בתרבות שלנו. זה אחד מאוצרותינו, אחרי התנ"ך. זו מסכת ה'מענטש'. קודם כל תהיה בן אדם. כבד את מוריך ואת הצעירים ממך, קבל כל אדם בסבר פנים יפות. זה ספר שמלמד להיות בן אדם בדרך הישנה והטובה. איזהו חכם - הלומד מכל אדם. איזהו גיבור - הכובש את יצרו. איזהו עשיר - השמח בחלקו. אנחנו
שנאן סבור כי מקורו של העניין הרב שעוררה המהדורה שלו ל"פרקי אבות" לא נמצא דווקא בחוגים הדתיים, אלא בזרמים שונים של חזרה לחומרים מסורתיים. "אני לא בטוח שמי ששמע את 'אנא בכוח' אלף פעמים, בדק את המילים והמקורות" הוא אומר. "אבל אולי זה שלא לשמה בא לשמה. החשיבות הגדולה היא שטעמם של המקורות לא פג".
הספר "מבקשי פניך", פרי עטם של הרב סבתו והרב אהרן ליכטנשטיין, מציע שיח פתוח הנוגע בנימים העדינים ביותר בחיי האדם מאמין. "אנחנו מאמינים שזהו הספר החשוב ביותר שנכתב מאז הרב קוק, וההתרגשות עצומה. בציבור הדתי יש ציפייה עצומה לספר" אמר מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים דב איכנולד עם השקת הספר. מיותר לציין את גודל ההפתעה שהגיעה עם ההבנה שלא רק הציבור הדתי מצא עניין בכתוב.
"אוצר החוכמה היהודי לדורותיו מלא מטמוניות, אלא שכמה מהן גנוזות" אומר הרב סבתו. "שפה משובחת וסגנון ספרותי מושך את הלבבות. יש כוח באמנות ובספרות טובה לחשוף לציבור רחב את האוצרות האלה. כך זה בכל התרבויות, ובוודאי בתרבות העברית, שתמיד אהבה את הספר והעניקה לו חשיבות עד כדי מידה של קדושה. הוויכוחים הפוליטיים המרים המפלגים את העם אינם מציגים נאמנה את העולם התרבותי. רבים מכל החוגים אוהבים ספר טוב, נמשכים לספרות יפה, וכשהם נחשפים בכלי נאה לחוכמה קדמונית עמוקה הם נלהבים".
האם העובדה שספרי הפרוזה שכתבת - "אמת מארץ תצמח", " תיאום כוונות", " כעפעפי שחר" ו"בואי הרוח" - זכו להצלחה כה גדולה בקרב כל המגזרים פילסה את הדרך ובכך תרמה להצלחת "מבקשי פניך", שהוא ספר עיון ויהדות?
"לאחר הפרסום שיצא לספרי הפרוזה, פורסם טור שלי על פרשת השבוע בעיתון 'הארץ'. הטור נכתב בסגנון ספרותי ולווה תמיד בפיוט קדמון. הופתעתי מעוצמת התגובות הרבות של הקוראים וגם מההשפעה התרבותית המסוימת בהעלאת נושא הפיוט, שהוא סוגה אמנותית מיוחדת לציבור ישראלי רחב"
.
"בעניין האישי, ברור שלהצלחה של ספרות הפרוזה היתה תרומה רבה. כיוון שרבים ביקשו לדעת מה העולם הרוחני שעומד מאחוריהם. לפיכך, כשפרסמתי את הספר 'אהבת תורה' על פרשיות השבוע הוא אכן זכה לקוראים רבים מכל החוגים. אני רוצה להדגיש שאין הכוונה לכתיבה פופולרית שמתארת באופן שטחי רעיונות עמוקים אלא הקפדה על רעיונות מקוריים, אבל בכלי נאה ובסגנון אמנותי יצירתי. הצלחתו של הספר 'מבקשי פניך' נבעה מכך שהוא מציג דמות של גדול בתורה, רחב אופקים, נטוע עמוק בתרבות היהודית, שנופו נוטה לתרבות המערב שאותה הוא מכיר על בורייה, ובעל דעות מקוריות. מתוארת שם שיחה אישית עדינה".
יכול להיות שפשוט מדובר בתהליך חברתי רחב יותר?
"לדעתי זה אכן סוד הצלחתם של ספרים רבים בתחום זה שיוצאים עתה. יש צימאון גדול לחוכמת הדורות היהודית, אם תוגש כראוי. ודאי שאדם צריך להתבשם ולהתעשר מכל התרבויות שסביבו, הדבר הכרחי להתפתחות התרבות, אבל באין כנה, על מה ירכב הרוכב? באין תרבות מקורית, את מה תעשיר התרבות המצטרפת? מובן גם שלא ניתן להמעיט בחשיבות המלאכה של העריכה וההוצאה לאור, מתוך אמונה עמוקה בתחום וכדי שתהיה תורה מפוארה בכלי מפואר. כאשר יש חיבור בין רעיונות עמוקים, סגנון יצירתי והוצאה שמעריכה את הנושא ומשקיעה בו - התוצאה מובטחת. בתחום התרבותי עדיין רב מאוד המאחד בינינו. רב מכפי שחושבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם