אייל גולן קורה לך
לרוסלנה רודינה מאוד חשוב להבהיר שהיא לא בדיכאון, שההחלטה להפרד הייתה משותפת ושהמחזרים רודפים אחריה. בטירוף
אתייחס אליה כפי שראוי להתייחס למי שאייל גולן חפץ ביקרה (את הפועל האחרון יש לקרוא, למרבה הצער, בלשון עבר) ואקפיד לזכור, ולהזכיר לקוראים, שאף אחד לא זרק פה אף אחד, אף אחד לא בגד פה באף אחד, אף אחד לא תפס פה טרמפ על אף אחד, ואף אחד, בכלל, לא ראוי לכינוי "אף אחד" בסיפור הזה, כמובן.
ובכל זאת, ליתר ביטחון, אני מעדיף להציג כאן את האקסית הלא פראיירית של אייל "גם-מי-שיש-לו-סטייק-בבית-רוצה-לפעמים-פרוסה-עם-שוקולד" גולן באופן כמה שיותר סולידי, נקי, בלי
הערות, הארות, עקיצות, התחכמויות והסתלבטויות מיותרות.
בקיצור, כרטיס ביקור:
שם: רוסלנה רודינה.
שנת לידה: 1988.
ארץ לידה: אוקראינה.
מצב משפחתי: רווקה שרוצה ילד בעוד, לכל היותר, שנתיים.
גובה: 1.65 מ'.
משקל: קל.
מקצוע: דוגמנית.
השכלה: תיכונית, בית הספר של החיים ע"ש חדרה, התעניינות בקורסי הכנה לפסיכומטרי.
ניסיון רומנטי: חמש שנים עם שף, שנה עם סוחר בשר, תשעה חודשים עם זמר ים תיכוני הרוחש חיבה
למטאפורות ציוריות מעולם הבשר
תחביב: אוכל.
תחביב ספציפי: בשר.
טמפרמנט: טוב, על זה יש הרבה מה לספר, כי בניגוד מוחלט לחזותה המתוקה והתמה, רוסלנה רודינה - שם חזק, תודו - היא בחורה קשוחה במיוחד, על סף הגנגסטרי... אוקיי, סליחה, היא לא מרשה לדבר עליה ככה... "תקשיב, אני לא בנאדם של משחקים".
שזה אומר?
"שזה אומר שכבר היה אחד שקיבל ממני פעם בעיטה לביצים, אוקיי?".
אוקיי. למה?
"כי הוא נתן לי כאפה, זה למה".
אוי ואבוי. מה קרה שם?
"בוא נגיד שהוא היה אובססיבי אלי ברמות הקשות. יצאנו קצת, עזבתי אותו, והוא פשוט לא היה יכול לקבל את זה. לא גבר, מה אני אגיד לך. הוא כל הזמן אמר לי שהוא רוצה להתאבד, שלח לי סמסים בשלוש בבוקר, שיגע לי את השכל - ואני, אובססיביות דוחה אותי, אז התעלמתי ממנו. תאמין לי שאני יודעת להתעלם מאנשים טוב מאוד כשאני רוצה".
"הבעיה היא שיום אחד, איזה שנה או שנתיים אחרי שנפרדנו, הוא פתאום בא אלי הביתה, ניסה לנשק אותי בכוח, וכשלא הסכמתי הוא עשה לי 'טוב, אז אני אביא לך כאפה'. אמרתי לו 'יאללה', הוא הביא לי סטירה כזאת, חלשה, דפקתי לו בעיטה בביצים - וזהו, ככה זה נגמר, יותר הוא לא הטריד אותי".
כל הכבוד.
"ברור. אני לא מוותרת. אף פעם לא ויתרתי. גם בבית ספר כל הזמן הלכתי מכות. אתה יודע, בחדרה יש הרבה קווקזים וערסים, זה קורה הרבה, ואני הייתי טום-בוי כזאת, לגמרי. הייתי מגינה על אחי הגדול,
כי ערסים תמיד היו באים אליו ועושים עליו פוזות. אני אומרת לך, אין בי פחד. אני שרוטה בקטע הזה.
אני מקבלת את הג'ננה לפעמים".
"אני זוכרת שפעם ישבתי בבית ושמעתי מלמטה כמה עבריינים מקללים את אחי ומאיימים עליו במכות, אז ירדתי למטה, התגריתי בהם, ובאיזשהו שלב אחד מהם הוציא לי סכין, ואני, כמו מפגרת, עשיתי לו 'נו, תדקור אותי, נראה אותך!'. ברגע האחרון הגיעו לשם כמה אנשים והפרידו בינינו. עוד שנייה הייתי בבית חולים".
שוב, כל הכבוד. אני משתאה, סוג של המום.
"תודה, אבל היום זה כבר פחות ככה. כאילו, מבחינתי, אני עדיין אותו דבר, אבל אני חושבת שהיום אנחנו חיים במדינה שכבר לא בטוח ללכת ברחובות שלה. פעם לא היה לי את הפחד הזה, אבל היום אני כן פוחדת. ממש פוחדת. אני לא מדברת על ישראלים, כמובן, אבל יש פה מלא זרים וצריך להיזהר מפניהם".
כמובן.
"הלו, אני לא צוחקת איתך. אני לא הולכת יותר בתל-אביב לבד בגלל זה. רק מוניות. ואני עוד בחורה ממש לא פחדנית. עברתי המון בחיים שלי. ראיתי דברים קשים שם, בחדרה. לראות אנשים מזריקים, למשל, זה היה שם ברגיל. אח של חבר שלי מת ממנת יתר - ולהגיד לך את האמת? אני לא מרחמת עליו. קשה לי לרחם על אנשים כאלה".
מעניין.
"מה מעניין?".
לשמוע את זה ממישהי שנראית כמו ילדה חמודה שלא נרדמת בלילה אחרי סרט אימה.
"אני מתה על סרטי אימה! חולה על זה! ראיתי את כולם".
ואיך את עם פורנו?
"די, נו, תמצא לי אחד שלא רואה את זה. אני רואה, ברור, אבל לא ניכנס עכשיו לסוגים וכאלה, טוב?".
אל דאגה, חברים. אומנם הפסקנו לדבר על פורנו, אבל אנחנו עדיין במיטה עם רוסלנה רודינה. מי
חסר לנו פה, בינתיים? נכון, הגיבור הראשי, האחד שסגד ליופיה, שנתן את הכל בשבילה, שהזה אותה מולו, שבלעדיו בחוץ אפור ובחדר קר - וזה כואב.
רודינה, אגב, היא זו שמציינת את שמו ראשונה בשיחה הזאת. נשבע לכם. התאפקתי עם זה כמעט שעה. "כולם חשבו שאני איעלם אחרי הפרידה שלי מאייל - אבל עובדה, זה
לא קורה", היא אומרת, "אולי אפילו להיפך. עכשיו יש לי יותר הצעות, יותר דברים. זה בדיוק מה שתמיד
רציתי להוכיח. זה כמו שתמיד אמרתי: עבדתי לפני אייל ואני אעבוד גם אחריו".
בעזרת השם.
"תקשיב, אני לא אשקר: ברור שהפריצה שלי הייתה בזכות זה, אבל זו לא הייתה המחשבה שלי, זה לא היה הכיוון. ידעתי שהוא זמר וזה, אבל לא שמעתי אף פעם את השירים שלו ולא ידעתי כמה הוא נחשב. בוא נגיד שהיה וואו, היה בום, היה לחץ, היה קטע כזה שפתאום כולם רצו לראיין אותי, פתאום הפכתי לסלב. הייתי בסוג של 'אמא'לה, מה קורה פה? למה אני צריכה לתת דין וחשבון על החיים שלי?' - וכן, גם ברור שצצו קמפיינים ועבודות, אני לא מתכחשת לזה".
עזבי אותך מקמפיינים ושטויות. הייתה שם אהבה?
"כן, ברור, אבל זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. זה היה משהו שהתפתח עם הזמן. לא חשבתי שהוא חתיך או משהו. זה ממש לא היה בום כזה. ברור שגם בהתחלה היה לי קצת קשה להתחבר אליו, כי התקשורת בנתה סביבו סיפור אחר לגמרי מזה של הבנאדם שהכרתי. אתה יודע, מציגים אותו בתור פרפר, עם סטייק ושוקולד. זה כבר נאמר והוסבר, עזוב. גיליתי בנאדם רגיש ואמיתי שלא משחק משחקים, וזה מה שמשך אותי. לאט-לאט התחלתי לפתח אליו רגשות - ויש לי אותם עד היום - אבל בהתחלה לא חשבתי בכלל שזה יילך לזוגיות. בכלל, אני לא בנאדם שמפתח ציפיות".
צודקת. הכי טוב ככה.
"אין מה לעשות, צריך להיות עם הרגליים על הקרקע. אני בחורה עם שכל, ואני יודעת מה יכול לעשות לי
טוב. דיבורים זה הדבר האחרון שיטריד אותי. יכולים להגיד עלי אלף ואחד דברים, אבל אני לא נותנת
שיפילו אותי ושילכלכו עלי או עליו. בוא נגיד שקיבלתי הרבה הודעות לא יפות עליו - אתה יודע, שהוא
עושה כל מיני דברים עם כל מיני נשים - אבל אני סותמת לכולם את הפה. זה שאנחנו כבר לא ביחד זה לא אומר שהוא נחשב בעיני לזבל, או שהוא בגד בי, חלילה".
חלילה.
"אף פעם לא בגדו בי. מבחינתי, בגידה זה קו אדום שאי אפשר לחזור ממנו אחורה. ולא, גם אין אצלי
מערכות יחסים פתוחות. אני לא בנויה לזה. אני לא בנאדם כזה. אני לא רואה את עצמי אומרת לחבר שלי 'שמע, חוץ ממך יש לי עוד כמה אופציות'. אני כבר מעדיפה להיות רווקה. אני לא יכולה לחיות עם זה".
ואת חושבת שזה גם היחס שלו לזוגיות?
"אין לי מושג, אבל איתי לא היו לו יחסים פתוחים. גם מבחינתי וגם מבחינתו. אני בטוחה. אני לא
משערת. דיבורים תמיד היו ותמיד יהיו, אבל אני יודעת את מה שאני יודעת - ותאמין לי שאני ממש לא
תמימה. אני חושבת שגם מבחינתו זה היה טיפשי לבגוד בי. אם כבר פיתחת רגשות ואתה גר עם מישהי שמונה חודשים, למה שתעשה כזה דבר? כדי להרוס את כל מה שהשגת?".
אוקיי, לטס טוק ביזנס: מה קרה שם, בעצם?
"לא התראינו מספיק. זה מה שקרה. אומנם גרנו ביחד, אבל זה הגיע למצב שכבר לא יכולתי להיות איתו יותר, כי הרגשתי שחסר לי משהו: תשומת לב. שנינו הרגשנו את זה, האמת. אתה יודע, שפתאום חסר משהו בקשר. משהו שהיה בהתחלה, ונעלם".
מה היה ונעלם?
"אמרתי לך, הזמן שלנו ביחד. 'אייל גולן קורא לך' זו תוכנית שלוקחת ממנו המון זמן. המון-המון זמן.
עכשיו, מצד אחד בחיים לא מנעתי ממנו משהו, או רציתי למנוע ממנו, ומצד שני זה הגיע למצב שבו כבר ממש הרגשתי את הריחוק הזה, וגם הוא הרגיש אותו. לא נפרדנו כי קרה משהו או כי התחלנו לשנוא אחד את השני. נפרדנו כי לא רצינו להגיע למצב של ריבים וגועל. נפרדנו כי בחודשיים האחרונים, מאז שהוא התחיל עם 'אייל גולן קורא לך', הוא הרגיש שאני רחוקה, אני הרגשתי שהוא רחוק, וזהו - החלטנו להתפצל".
מתגעגעת?
"תראה, כולה עבר חודש מאז, הרגשות עובדים, אבל בניגוד למה שאומרים בתקשורת, לא נכנסתי לדיכאון. מה קרה? לא הייתי בבית חולים, לא התאלמנתי, חס וחלילה. בסדר, הייתה פרידה, יהיה טוב. אני מספיק גדולה כדי להתמודד עם זה בראש נקי. מתייחסים לזה גם כאילו נזרקתי או שנטשו אותי. זה לא נכון. ממש לא נזרקתי. מאוד חשוב לי להבהיר את זה. ההחלטה באה משנינו. זו לא הייתה החלטה שלו או שלי. מה שבטוח זה שהיו לנו הרבה רגעים יפים ביחד".
אני זוכר. באחד מהם נתתם לחתול שלכם לשתות קולה.
"די, נו, מה עשו מזה. היו לנו שני חתולים - אחד מהם כמו כלב, הולך איתך לכל מקום, והשני שואב אבק, אוכל ושותה הכל. עכשיו, אייל סיפר לי שיום אחד נשפכה לו קולה על הרצפה והחתול שתה את זה, אז אמרתי 'יאללה, בוא נצלם את זה, מצחיק'. למחרת אני קוראת באינטרנט 'אייל גולן והחברה שלו מתעללים בבעלי חיים'. יופי, למה לא".
מה עוד אהבתם לעשות יחד?
"שיחקנו קלפים, פוקר, כל הזמן, אבל אני גרועה בזה, מפסידה תמיד".
ואייל?
"אין לי מה להגיד על זה, הלאה".
טוב, הגענו לסוגיית המיטה.
"מה, המיטות הנפרדות?".
יאפ.
"זה היה קטע מצחיק, האמת. יום אחד אמרתי לו 'שמע, אני שונאת שנוגעים בי בלילה ואני לא הכי אוהבת לישון עם מישהו', ואז הוא אמר 'די, את לא רצינית, את עובדת עלי, גם אני ככה! וואו! הרווחתי!'.
עכשיו, זה לא שבכלל לא ישנו ביחד, אבל כן, היו מצבים שבהם הייתי הולכת לישון בחדר השני. דרך אגב, עשו על זה מחקרים וגילו שזה בריא לזוגיות, שתדע לך".
נשמע רומנטי. גם זה וגם שכינית את אייל "קוף לבוש", כפי שסיפרת פעם.
"כן, זה היה אחד הכינויים שלו. הייתי קוראת לו גם 'שימפי', שזה קיצור של 'שימפנזה'".
ושימפי עדיין חבר שלך בפייסבוק?
"לא, הסרתי אותו מהחברים שלי בימים הראשונים שאחרי הפרידה. היה לי קשה, רציתי להתנתק ממנו".
אייל גולן, אם כן, הלך, אך המומנטום לא דעך. אט-אט, כשלרקע הסרט של חייה שרה ג'וזי כץ את "אצלי הכל בסדר", אוספת רודינה את שברי הפרידה ומסתערת על מלאכת פדיית התהילה. הצעות עבודה, לדבריה, מועברות אליה חדשות לבקרים. המחזרים נמחצים בתור. העולם גדול ויפה ונפלא. שירו איתי את המשפט הבא של רודינה, במקהלה: "עכשיו זה כבר לא משנה עם מי אני אצא - בכל מקרה ימשיכו להתעניין בי".
שזה טוב.
"כן. מאוד. יש לי מלא עבודות עכשיו, מלא הצעות, מלא דברים".
ומלא גברים?
"להגיד לך את האמת? אני מרגישה שצריך לעשות איתי עונה של 'הרווקה'. מאז הפרידה, כאילו יש לי שלט על הראש שכתוב עליו 'אני צריכה בן זוג'. די, תעזבו אותי. כל יום אני מקבלת מיליון הודעות בפייסבוק ובאינסטגרם, מעבירים אלי פניות דרך הסוכנת שלי, מנסים כל דרך אפשרית להגיע אלי. כולם מתחילים איתי".
"לפני כמה ימים הייתי באיזו השקה, שתיתי שמפניה, אכלתי איזה סנדוויצ'ון קטן, ופתאום ניגש אלי מישהו ועשה לי 'את, מאז שהגעת לפה לא הפסקת לטחון'. אתה קולט? ככה הוא ניסה להתחיל איתי. הסתכלתי עליו ונקרעתי מצחוק. אנשים הזויים, תאמין לי".
אז אין לך אף אחד עכשיו?
"לא. כלום. יש מחזרים, אני לא אשקר, אבל לא משהו רציני. עזוב, נו. אמרתי לך, זה מוקדם מדי
בשבילי".
לסיום, השלימי את המשפט הבא: "אמרת שהגשם ישטוף ת'דמעות, אבל הגשם הפסיק ו...
"יש לי מצב רוח מצוין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם