מארינה החדשה
למארינה מקסימיליאן קרני נמאס להיות האשה הגדולה עם הבגדים המוזרים, אז היא החליטה על מהפך. התוצאה: פרידה מ־25 ק"ג ואימוץ של סגנון לבוש חדש, אלגנטי ושיקי. עכשיו היא מסבירה איך היא עשתה את השינוי הגדול של חייה
מארינה לא מנסה למזער את מימדי השינוי, כשהיא יושבת מולי ומכרסמת באיטיות ובמצמוצי הנאה צלחת ענקית של ירקות קלויים. היא לא מצטדקת ומצטנעת, וגם לא מנסה להקל ראש בזוועות הטקסטיל שחיבבה כל כך במשך שנים. היא מודה שהשינוי הוא גדול ומקיף, ושהדברים נעשו מתוך מודעות ורצון ללמוד מחדש.
מארינה עשתה לעצמה בית ספר: קנתה מגזינים, נכנסה לקניונים, הרכיבה אאוטפיטים וצילמה את עצמה. אפילו למדה להתאפר מחדש, להסתרק. גם הקילוגרמים נשרו בעקבות החלטה מכרעת: לא להיות יותר סמל, רק מארינה, בחורה רזה ומהממת.
“ביום כיפור האחרון ישבתי בבית ועשיתי חשבון נפש”, היא מספרת. “אני ועודף המשקל שלי ביחד כבר עשרים וארבע שנים, וברגע האינטימי הזה עם עצמי החלטתי שאני עושה לעצמי מתנת יום הולדת, שחל שלושה חודשים מאז, ואני הולכת להשאיר את הילדה השמנמונת מאחורי. זה היה ביני לבין עצמי, אבל הסוויץ’ בראש היה מאוד מורגש וידעתי שזה יקרה, לא היה לי ספק. למחרת כבר הייתי אצל ד”ר סאקר, ששמעתי עליו כבר לפני כמה שנים מקולגה שדיברה על נפלאותיו. הוא עובד על ניקוי רעלים של הגוף”.
אאוץ’, זה אומר חוקנים.
“אני מעדיפה שנקרא לזה ניקוי מעיים, אבל כן, וזה מדהים. הטיפולים הראשונים לא מוציאים ממך כלום, אבל אחר כך יוצא ממך כל מה שנדבק לדפנות המעיים במשך שנים, וזה גורם לך להרגיש ממש קלילה. חוץ מזה מתלווה לזה דיאטה מאוד חריפה של ירקות ופירות מסוימים. בהתחלה אוכלים גם קצת חלבונים, אבל עכשיו אני רק על ירקות ופירות. בלי קפה ובלי סוכר. עוד מעט מוסיפים לי קצת קינואה ואורז”.
נשמע מאוד דרסטי.
“בכלל לא. לא היו לי כאבי גמילה. חשוב לציין שזה לתקופה. כל איזה שבועיים אני באה, עושים לי בדיקות שתן ולפי זה התפריט משתנה. זה לא יהיה כל כך מוקפד לנצח. אני אוכלת רק ירקות ופירות ומרגישה נהדר, אני מחוברת לאמא אדמה”.
אני מניחה שזו לא פעם ראשונה שאת מתחילה דיאטה. מניין הגיעה הידיעה הזו שהפעם זה סופי?
“הפעם הראשונה שעשיתי דיאטה הייתה בגיל עשר, כשהשתתפתי בתוכנית הכישרונות ‘בראבו’ שמיכל ינאי הנחתה, והצוות אמר לי שאני צריכה לרדת קצת במשקל. אז כן, כבר עשיתי הרבה דיאטות בחיי, אבל הפעם השינוי היה עמוק ואיטי. כבר הרבה זמן שאני במודעות לזה שאני פונה לאוכל כדי להשקיט רגש, והחלטתי שאני לא חייבת לדחוף משהו לפה בשביל להתנחם. בשלוש וחצי השנים האחרונות ירדתי בסך הכל 25 ק”ג. כל פעם היה עוד צעד של כנות עם עצמי ועוד דיוק, וכל פעם ירדתי איזה חמישה ק”ג. הקילוגרמים האחרונים נתקעו לי, ואחרי ההחלטה הזו המערכת סוף סוף התחילה לציית לי, ובשלושה החודשים האחרונים ירדתי שישה קילוגרמים. זו הייתה מטמורפוזה שהושלמה”.
המטמורפוזה הניבה גוף דקיק המתפזר על 177 סנטימטרים של יופי טהור, שתמיד היה שם. יפה שמנה, יפה רזה. מאז פרצה מארינה לחיינו ב־2007, בעונה החמישית של “כוכב נולד”, שם קטפה את המקום השני אחרי בועז מעודה, היא הפכה לסמל לאשה יפה שלא עומדת בסטנדרטים של המידות המצומקות של הכוכבות. היה נראה שהיא עושה זאת בחפץ לב. אם הייתם צופים בה אז פותחת את תצוגת בגדי הים של גדעון אוברזון, צועדת על המסלול מחויכת ומלאת ביטחון, בהחלט הייתם מקבלים השראה. אבל כעת מסתבר שרגשותיה בנושא היו מעורבים, אפילו שמידותיה הנדיבות תרמו לה קמפיין מכניס לרשת המידות הגדולות “עונות”.
“מאז שאני קטנה הוכתרתי כאשה גדולה, עוד לפני שהייתי מודעת לזה שהפרופורציות שלי הן לא לפי הספר, וכן, שנים קיימתי את ההבטחה הזו של ‘אשה גדולה ויפה’, ונמאס לי. בא לי סתם להיות יפה. כשאת סמל יש בזה משהו מעיק. היה לי חשוב להזכיר לעצמי כל הזמן שלא בחרתי להיות שמנה, זה נפל עלי יותר מאשר זה נפל עליכם. נולדתי ככה והנסיבות הרגשיות הביאו אותי לזה, אז בסדר. כמובן שיש בזה גם משהו מאוד משמח. כשאני הייתי נערה היה לי חסר מאוד מודל לחיקוי. הייתה רק נועה תשבי, וזהו. שנים אמרתי לעצמי שזה משהו שחשוב לי להיות”.
השינוי, כאמור, הוא לא רק בדקיקות הגזרה אלא גם בסטייל חדש, מאה שמונים מעלות ולא מעלה אחת פחות. “את צריכה להבין שבמשך שנים היו לי סטנדרטים אחרים של לבוש”, מארינה מסבירה. “בילדות נכנסתי לעולם המוזיקה הקלאסית, ששם זה שמלות ערב ופפיונים, וזה מה שהכרתי. כשהגעתי לתל־אביב ישר לתיכון עירוני א’, זו הייתה תקופה סופר יצירתית, והיה לנו קטע של משחקים בשילובים בלתי אפשריים של בגדים ואקססוריז. הקטע היה להמציא את עצמך כל יום מחדש, ואני השתלבתי בזה יפה. הייתי ידועה בתלבושות שלי. יום אחד הייתי ספורטי ספייס, ויום אחד לורי אנדרסון ויום אחד ג’סיקה ראביט. תוסיפי לזה את גזרת הגוף שלי, שבגלל שהיא אף פעם לא הייתה קטנה, לא אהבתי להיכנס לחנויות מעצבים ולמצוא דברים במידות קטנטנות. ג’ינס לא היה נראה לי מתאים לגודל שלי, ולכן מצאתי את עצמי בעיקר בחנויות יד שנייה, שזו חוויית קנייה מדהימה שהתחברתי אליה, כי יש סיפור מאחורי הבגד, ובואי נגיד את האמת, גם המחירים התאימו לי יותר באותה תקופה".
“כשהגעתי ל’כוכב נולד’ פגשתי משהו אחר, והסטיילינג שעשו לי שם היה שונה מאוד, אבל גם הוא לא התאים לי בול. ואז התחלתי גם לקבל ביקורת על הלבוש שלי, הבנתי שזה משהו שכנראה לא משחקים בו, ונורא נכביתי. אמרתי ‘לא משחקים איתי? אז אני אצא מהמשחק’. וזהו, בזתי לזה”.
אבל היית מודעת לקטילות הבלתי פוסקות שקיבלת על האאוטפיטים שלך?
“ידעתי שקוטלים אותי, אבל אמרתי לעצמי, הם משחקים משחק שעוסק בלוקינג גוד, ואני משחקת משחק שעוסק בהבינג פאן. חשתי שזה שטחי מאוד מצדם. כשהיו מלבישים אותי לסדרה הרגשתי מחופשת, שנאתי שופינג, ממש תיעבתי את זה. לא הבנתי שאפשר למזג בין שני הדברים. היום אני משחקת משחק שהוא הבינג פאן ביי לוקינג גוד, אבל ברור שיש לזה קשר ישיר לשינוי במידות. כשאת מתלבשת בלי צורך להסתיר משהו, זה הרבה יותר פשוט”.
איך נעשה השינוי?
“עשיתי לעצמי אוניברסיטה. קניתי מגזינים ישראליים וגם כאלה מחו”ל, והסתכלתי מה עובד עכשיו. למדתי הרבה. פעם, נגיד, הייתי משלבת רק צבעים - ועכשיו הבנתי שאפשר ורצוי לשלב גם טקסטורות. זה מדהים. אחרי שהבנתי מה הולך ניגשתי לארון שלי וראיתי מה רלוונטי. ערפתי ראשים, העפתי מלא בגדים. הייתי אומרת שחצי מהארון שלי הלך לחברות או לחנויות יד שנייה. אז עשיתי כמה טיולים בקניונים, והחלטתי שאני לא הולכת וקונה לי בגד שמוצא חן בעיני, אלא אני מרכיבה אאוטפיטים. עשיתי את זה גם לבגדי הופעה וגם לבגדי יומיום”.
עם סטייליסטית?
“לא. לבד. הייתי מרכיבה כמה אאוטפיטים ואז חוזרת הביתה, מוציאה עוד בגדים מהארון ועושה סשנים. מודדת אאוטפיטים בהרכבים שונים ומצלמת את עצמי, ורואה איך זה נראה. אחרי זה עשיתי את זה גם עם האיפור. קלטתי שאני כבר שנים מסתפקת באיפור מאוד מסוים, ואני מרגישה מאוד לא מדויקת. הוצאתי את כל האיפור שיש לי ופשוט התאפרתי מחדש, כל עין עם איפור אחר. פעם אחרונה שעשיתי את זה הייתה בגיל 14. גיליתי גוונים חדשים שמעניינים אותי, פסטלים. אז הלכתי וקניתי לי פלטת איפור חדשה של צבעי פסטל”.
מה עוד?
“כל מה שפעם אמרתי לו לא, עכשיו אני עושה. שנים לא הארכתי ציפורניים כי אני מנגנת בפסנתר, ועכשיו החלטתי להאריך ויש לי ציפורניים ארוכות. פעם הייתי לובשת רק חצאיות ושמלות באופן עקרוני, ועכשיו אני לובשת כל הזמן מכנסיים”.
גם השיער שלך אחר.
“כן, אני מסתרקת, שזה משהו שלא עשיתי שנים. תמיד חשבתי שזה נראה הרבה יותר מגניב אם אני לא מסתרקת, ועכשיו אני מסתרקת אחרי המקלחת עם מסרק רחב ואוספת את השיער, והוא בכלל לא נפוח”.
את קונה עכשיו מותגים?
“עוד לא, אני עוד מתייחסת לזה כספרות עיונית, אבל אני מודה שזה מתחיל להדליק אותי. בצילומים הלבישו אותי בסטלה מקרטני ומוסקינו, וזה היה מאוד נחמד. הייתי עכשיו גם בתצוגות בשבוע האופנה ומאוד נהניתי. פעם לא הייתי מגיעה לאירועים, היה לי מאוד קשה עם זה, ובטח לא לאירועי אופנה. הרגשתי שאני לא מוזמנת לזה וזה לא מוזמן אלי. ועכשיו הייתי ומאוד נהניתי. התצוגה של אלון ליבנה הייתה אחד הדברים הכי מדהימים שראיתי בחיי”
.
גם בחדרה, עיר מגורייך, את מתלבשת עכשיו בסטייל?
“לאיפה שאנחנו גרים יש אווירה של עיירה. אין שם רחובות, רק כיכרות ודרך, ואנשים לבושים איך שנוח להם לעשות טיול עם הכלב וללכת לים. אני לא מעייפת את עצמי בלבוש, וברור שלא. אני לובשת שם מה שנוח לי, זה הבית שלי”.
מחקת את מארינה הישנה?
“אני כבר לא זוכרת אותה, בחיי. בואי נגיד שאין לי ביקורת כלפיה, אבל לא הייתי לוקחת אותה לעשות לי סטיילינג. אני לא מתחברת לסטייל הקודם שלי, אבל יש דברים שאני תמיד אוהב, כמו פאייטים ונוצות. דברים גדולים מהחיים תמיד ידברו אלי”
.
איך אנשים מגיבים לשינוי?
“התמיכה שאני מקבלת על השינוי היא דבר מדהים, ובעיני זה מאוד לא מובן מאליו. אני ממש מרגישה שהחברה תומכת בי על ההתחדשות שלי. אנשים מתרגשים לפגוש אותי. היה עכשיו איזה אירוע של ‘עונות’ בקניון, והייתי אמורה להגיע לפגוש את הלקוחות כפרזנטורית שלהם, וקצת חששתי מהתגובה שלהן, כי הייתי עבורן סמל ופתאום אני לוקחת להן את זה, שולחת אותן לדרכן העצמאית ולוחצת להן על הנקודה הזו. אבל הן היו מדהימות. נשים חמודות וטובות לב, הן כל כך שמחו בשבילי שרזיתי, כשמנמונת לשמנמונת. זה היה מאוד מרגש”.
את ממשיכה עם “עונות”? לא הפרת חוזה בזה שירדת ככה במשקל?
“אני ממשיכה להצטלם עכשיו לקמפיין הקיץ, ולשמחתי לא היה סעיף כזה בחוזה. הם עדיין רוצים אותי ואני מאוד שמחה. מה שכן, אני שמה לב שמצלמים אותי אחרת עכשיו. אם פעם, נגיד, בחיים לא היו מצלמים אותי מלמטה כי זה מאוד משמין, עכשיו דווקא עושים את זה”.
את עושה ספורט?
“ספורט זה לא הדרך לרדת במשקל. למי שקוראת את הכתבה בשביל עצות לירידה במשקל, זו העצה שלי: ספורט לא מוריד משקל. אני כן עושה מדיטציה. כשבא לי שוקולד, אני עוצמת עיניים ומתחברת לעצמי. כבר הרבה שנים אני עושה לפחות שעה מדיטציה ביום, וזה אחד הדברים הכי חשובים שיש לי. כפועל יוצא לזה שרזיתי פתאום בא לי גם לזוז קצת יותר. התחלתי לעשות יוגה במכמורת, ואפילו קצת ריצות ומתיחות כשבא לי. זו פעם ראשונה בחיים שבא לי לרוץ. אני קמה בבוקר ויוצאת עם זואי, שזו אחת משתי הכלבות היפהפיות שלנו, לריצה בשכונה. לפני זה הכבדות הייתה הדבר שניהל את החיים שלי”.
מי שנחשבה לקוטלת גברים, והפילה לרגליה גברים שווים כמו אנחל בונני וגילי מוסינזון - כולם בתורם רצו להתראיין על אהבתם אל הדיווה הגדולה מהחיים רגע לפני שהעניין הסתיים - מגדלת היום בנחת כלבים עם עמית קרני, נגר וגולש, שפגשה לפני שנה במסיבת טראנס בטבע. השניים רקדו זה מול זו במשך שעות מבלי לדבר, והתאהבו עד כלות. אחרי שלושה חודשי זוגיות הוא הציע והיא הסכימה. הם נשואים כבר חצי שנה, וגרים בשכונה קטנה שנושקת לים בעיר חדרה.
מה בעלך אומר על השינוי?
“הוא בעלי והוא אוהב אותי כמו שאני. הוא קצת מתלונן שחסר לו מה לתפוס, כי הוא אהב אותי מאוד עסיסית יותר, אבל הוא מבין שכשאני לא מבסוטה עם עצמי הוא השני שסובל”.
ומה הוא אומר על המלתחה החדשה שלך?
“הוא לא ממש מבין בזה. אופנה זה לא הקטע שלו. היינו עכשיו בצילומים לכתבה וכולם על הסט עפו מהצילום עם הדבר הזה על הראש, אז שלחתי לו את התמונה ואני רואה שהוא לא מגיב. אחרי זה דיברנו ואני אומרת לו: ‘ראית את התמונה? אהבת?’ אז הוא אומר: ‘אה כן, אבל למה שמו לך מגבת על הראש?’. אני אוהבת את זה, הוא שומר לי על האיזון. עמית אוהב תכשיטים והוא מתכשט אותי, ויש לו טעם נהדר. הוא קנה לי כבר כמה תכשיטים, וכולם מאוד מאוד יפים”.
יכול להיות שלנישואים הטריים שלך יש מידה של קשר לשינוי הזה?
“יכול להיות מאוד. דרך הזוגיות שלי עם עמית למדתי שאני יכולה לחיות בתוך גבול, וזו הייתה קפיצת מדרגה מטורפת מבחינתי. אני הרפתקנית, ואני אוהבת להתחכך בגבולות ולצאת מגבולות, והיה לי ברור שגם נישואים יהיו בשבילי עוד גבול שאני הולכת לשחק איתו, ושאלה לא יהיו נישואים רגילים. זו הייתה הפתעה אדירה בעיני שנורא־נורא כיף לי בתוך הגבולות. גם במחשבות על דיאטה ועל לרזות היו הגבולות האלה שלא נהניתי לחשוב עליהם, ופתאום אני רואה את זה אחרת. אני חושבת על זה כעל ‘להתאסף’. השינוי שקרה לי בכל התחומים, הוא מפיזור להתאספות”.
שמלת הכלה שלך הייתה הסמן הראשון לשינוי.
“נכון. היה לי ברור שזה רגע שצריך לשקף משהו על זמני. זו לא הופעה, זה לא משחק. רציתי שמלה קלאסית”.
לא מבאס שאתם לא יכולים כבר לזלול ביחד?
“חוויית האכילה המשותפת שלנו היא גם ככה מפלסית, כי אני אוכלת מאוד־מאוד לאט והוא אוכל מהר, אז בדרך כלל כשאני ברבע הראשון של הצלחת הוא כבר סיים. בכל מקרה, אני מבשלת הרבה מאוד תבשילי ירקות בבית עכשיו, והוא אוכל איתי בכיף. חוץ מתבשיל הכרוב ניצנים שלי. הוא מאוד טעים, אבל עמית מסרב לנגוע בו”.
מה קורה עכשיו, את ממשיכה לרדת?
“אין לי מטרה מספרית, אבל כן, אני ממשיכה בינתיים, זורמת עם עצמי. יש הרבה שכבר אומרים לי להפסיק כי לא צריך יותר, אבל הסביבה הקרובה שלי יודעת שאני פועלת על פי האינטואיציה שלי, ולכן זה לא ממש משנה מה הם יגידו”.
את לא מפחדת לעלות בחזרה? את מכירה את הסטטיסטיקה.
“אין שום סיבה שזה יקרה. הפסיכולוגיה שלי כבר השתנתה”.
והריון? משמין.
“עשיתי את זה עכשיו, ואני אוכל לעשות את זה שוב אחרי הלידה. אני אתמודד עם זה, זה לא מפחיד אותי בכלל”.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם