מטרופולין משיקה אלבום: הרבה מהכל
אפילו נוכחותן של דיוות מסוג אפרת גוש ודנה עדיני לא גנבה את ההצגה בהופעה של מטרופולין, שהצליחה לשאוב את הקהל בזכות שילוב מדויק של מראות וצלילים
העושר שבהפקה של מטרופולין מתבטא היטב גם מחוץ לדיסק, בגרסת תלת המימד, מתחילת ההופעה ועד סופה. מטרופולין תוקפים מכל הכיוונים. עם העליה לבמה הם שטפו את עיניי הקהל עם תאורה ווידאו-ארט מהפנטים, כמו גם את אוזני הקהל, כמובן, באמצעות שכבות על שכבות של כלים, באסים וקצב שמרעיד את כל הגוף. צליל דנין צעקה את "אתה גומר אותי", שיר חדש אמנם, אבל הקהל המשולהב שר איתה את כל המילים.
הזמרת השניה להופיע ברצף הפרפורמריות שמלוות את הלהקה היתה דנה עדיני. אחריה עלתה לבמה זמרת קטנטנה שקולה העוצמתי בלט במיוחד על רקע קומתה הנמוכה, בביצוע משובח ל- "Where Did You Sleep Last Night", שיר פולק הידוע בגרסת הכיסוי המפורסמת שעשו לו קורט קוביין וחבריו לנירוונה באנפלאגד הקלאסי שלהם. אחר-כך הוצגה הזמרת בהתרגשות ע"י עופר מאירי כבתו, מאיה מאירי.
מעט לאחר מכן גנבה את ההצגה, כצפוי, אפרת גוש, עם תסרוקת יוצאת דופן ותלבושת צעקנית, מטפסת על המוניטור ומקניטה את הקהל כפי שהיא מיטיבה לעשות. הנוכחות שלה בולטת מאד, לפרקים בולטת מדי, אבל אי אפשר להתכחש ליכולות הקוליות המרשימות שלה – ויותר מכל, אי אפשר להישאר אדישים אליה.
נוסף לכל האורחות הקבועות של להקת מטרופולין הצטרף להופעה אורח מיוחד, מיכה שטרית, לשיר "ישר ללב" (מתוך הפרויקט) ושיר אחד של "החברים של נטאשה" – "אם כבר לבד". שטרית לוכד בשיר זה את ההוויה הישראלית מכיוון קצת שונה מזה של עופר מאירי ומטרופולין, אבל ללא ספק הוא השתלב בהופעה היטב – השירה של הקהל יחד עם שטרית בפזמון לא יכלה שלא להעלות אסוציאציות ל-"התקווה".
לקראת סוף ההופעה ניגנה הלהקה שירים מתחילת דרכה, כאלו בעלי נגיעה חברתית-פוליטית ("חזירים", "לישון בלי לחלום"). מטרופולין תופסים את האוזן עם עיבודים מורכבים אך נגישים, שמהווים פלטפורמה מצוינת למסרים החברתיים-פוליטיים הללו – מעין מגה-פון מוזיקלי.
נדמה שמטרופולין אוהבים הרבה מהכל – הרבה כלים, זמרות, אפקטים של תאורה, וידאו-ארט – והכל באותו הזמן. כמות הגירוי החושי ברגע נתון בהופעה יכלה בקלות, אם השילובים לא היו נעשים נכון, להעיק או לפספס. אך בפועל קרה בדיוק ההפך – העושר המוזיקלי והויזואלי רק שאבו את הקהל עמוק יותר פנימה אל תוך המתרחש על הבמה.
זו לא היתה הופעה של דיוות מוזיקליות, אף שהכילה כמה כאלה. אפילו נוכחותה המרצדת של אפרת גוש לא הצליחה לגנוב את ההצגה לכל שאר הנוכחים, הכלים, הקולות והמראות. מטרופולין מצליחים ללכוד הופעת סינת'פופ, מיצג אור-קולי, אמירות פוליטיות נוקבות, כמות מכובדת של ווקליסטיות מרשימות, נגנים מרשימים, כלים ועיבודים לכדי ערב אחד, באופן שמשאיר את הקהל צמא לעוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם