השמיים נפלו
האלבום "Push The Sky Away" של ניק קייב הוא במילה אחת - נפילה
באיזו פאזה הוא הפעם? קייב צילום: איי.אף.פי
אבל ציפיות ואורגיות הן דבר אחד ועובדות בשטח הן סיפור שונה לגמרי. באלבומו החדש חוזר הזמר האוסטרלי למחוזות הצער שאפיינו את יצירתו בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, ומנסה לשלב אותם בשלל נתונים שאסף. במילים אחרות, "להרחיק את השמים הצידה" הוא המפגש בין קייב הרומנטיקן לעובדות ויקיפדיה ספק מדויקות ספק שטויות מוחלטות על אודות אושיות כמו מיילי סיירוס, למשל.
התוצאה? ובכן, לא משהו. על אף פתיחה מבטיחה עם "?We No Who UR" (השגיאה במקור) והמשך עדין בדמות "Eyes Wide Lovely" (שמזכיר לרגעים את "Purgatory Line" של ההרכב "דרייב ביי טראקרז"), רוב האלבום לא מספק עודף רגעים מרגשים, מוזיקלית או לירית. עבור אמן כמו קייב, סטורי טלר יחיד מסוגו, מהסוג שגורם לך להתאהב ולמות מפחד בו זמנית, מדובר בלא פחות מנפילה, ולו בשל יכולותיו המוכחות לאורך השנים. דוגמה מובהקת לגוויעת אונו הפרוזאי מגיעה בדמות-"Water's Edge" קטע ששואב את רוב האלמנטים מהאלבום המשובח "Murder Ballads" מ-96', כלומר - לאחר שעברו עיקור, סירוס וצרכו כמות מסוכנת של ואבן.
קטעי ספוקן וורד, תזמורות כלי מיתר, ג'אם סשנים בלוזיים - רוב האלמנטים המוזיקליים שמאפיינים את קייב נמצאים כאן, קשה לטעון שלא, אבל נראה כי ניסיונותיו לדלג באסופת שירים אחת בין שלל התקופות בקריירה שלו עלו לו בחיוורונן של רוב הרצועות כאן. אין כאן בלדת קיטש יפהפייה מזן "He Wants You" מ-2006, על דיסטורשנים מלוכלכים אין בכלל מה לדבר. איכשהו, רוב הרצועות מדגמנות מונוטוניות אנמית, קשקוש לא מבושל וקסם דהוי מעט. גם מבחינה תמתית מדובר בלא יותר מאוסף רעיונות לא מגובשים; דת, מוות, זנות ואיברי מין נשיים נמצאים כאן, כרגיל, אבל גם אזכורן של אושיות תרבות פופ מזן דניאל ג'ונסטון, או שירים רפלקסיביים שמתארים את שעבר על המשורר לאחר כתיבת שיר אחר באלבום, לא נושאים עמם בשורה או ישועה.
זה בסדר, גם לניק קייב מותר למעוד לפעמים. הוא עשה זאת כבר פעם, סביר להניח שיעשה זאת שוב. אולי אלה חיי המשפחה השלווים, אולי הנחת שמביאה לו אשתו (שמצולמת בעירום על עטיפת התקליט). בכל מקרה, מי שראה את קייב עולה עם חבריו המקשישים לגריינדרמן על בימת פסטיבל רוק ורכטר לפני כשנתיים ומלמד את כל להקות הזאטוטים בליין אפ איך נראה רוקנ'רול של גברים אמיתיים, לא ימהר לחשוד בו בהתברגנות, או כמו שהוא מאיים כאן: "אתה מזדקן, ואתה הופך לקר". מצד שני, הוא גם מאמין בבתולות ים ושר "האנה מונטנה עושה את הסוואנה" אז לכו תדעו מה עובר עליו עכשיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם