חברים מגיבים על מותו של שמוליק קראוס: "אבידה למוזיקה הישראלית"
לאחר היוודע דבר מותו של הזמר והיוצר שמוליק קראוס, חבריו ועמיתיו הרבים חולקים את תחושתם על לכתו של אחד האמנים המוכשרים והשערורייתים שידעה התרבות הישראלית. קובי אפללו: "תודה לאדם שידע לחבר בין רזי האותיות לשירים שלנצח יהיו חלק מפסקול חיינו"
לוי לא ישכח רגעים מעבודתו עם קראוס על אלבומו האחרון. "שמוליק אמר לי פעם: 'אני שמוליק קראוס ואני נחשב לאלים'. מיד אמרתי לו בכנות: 'אני משה לוי מכרם התימנים. יש שמועה בכרם התימנים שבשנות השבעים חטפת שם מכות רצח'. שמוליק הגיב בחיוך". "בלחנים", מוסיף לוי, "יש שלושה מרכיבים עיקריים - המלודיה, ההרמוניה והקצב. שמוליק כשהתחלתי לעבוד איתו היה מוגבל ביד שמאל שלו, ולא יכול היה להראות לי רעיונות הרמוניים. בפעם הראשונה הוא הדגים לי הרמוניה בשירה, משהו שרק מוכשרים מעטים מאוד יודעים לעשות. זה היה רגע שבו הבנתי שוב שאני מדבר עם בנאדם שמוזיקה היא חלק מהנשמה והגוף שלו".
"שמוליק קראוס לקח אותי לנגן איתו כשהייתי בן 17. הוא הראשון שנתן לי הזדמנות" נזכר הערב היוצר עילי בוטנר, אשר ליווה את קראוס על גיטרה. "מגיל 17 ועד האלבום האחרון שלו ניגנתי איתו, בהופעות איתו ועם יענקלה רוטבליט. כשהתחלתי לנגן איתו הוא לקח אותי לכל מקום, גם כשלא היה צריך גיטריסט. זה משהו שקשה להסביר, שמוליק קראוס הגדול שיכול לקחת כל נגן שהוא רק רוצה, לוקח ילד בן 17 ופותח לו דלת ענקית לעולם המוזיקה. היה לו לב מאוד מאוד גדול, והוא היה אדם מאוד מאוד רגיש. אפשר לשמוע את זה בשירים שלו. מלבד ההזדמנות הראשונה שהוא נתן לי לנגן במסגרת מקצועית, לי ולמשפחתי יש פינה מאוד חמה לשמוליק. הוא היה שם ברגעים קשים בשבילי ובשביל משפחתי. זה יום מאוד מאוד עצוב למוזיקה הישראלית אבדה גדולה".
מיקה קרני, שעבדה עם קראוס מספרת: "הקלטתי עם שמוליק קראוס דואט שלא יצא מעולם, וייתכן והיה זה השיר האחרון שהוא הקליט. זה היה דואט לשיר שיצרתי והתפרסם, 'אהובתי'. שמוליק נורא אהב את השיר, במשך שנה רדף אחרי שאני אשיר את זה, ובסוף הדואט הוקלט לאחר שהוא כבר הקליט את אלבומו האחרון. זה היה נורא מרגש לשמוע את הקול המחוספס של שמוליק ליד הקול הנקי שלי, ומרגש במיוחד כי זה שיר שנכתב לבת שלי. לצערי 'הד ארצי' לא הוציאו את זה מעולם, וזה נזרק למחסן שלהם בגלל שהייתי אמן של חברת התקליטים 'הליקון'.הכרתי אותו ויצא לי לשבת הרבה בבית שלו. שמוליק היה יוצר גדול, בנאדם סופר רגיש. זה מדהים שעם כל הגודל שלו ועם כל הסיפורים עליו הוא היה בנאדם רגיש כמו ילד. סף רגישות כל כך גבוה שלא פלא שיצאו לו מהידיים כאלה שירים. הוא נשמה מאוד גדולה".
"בצירוף מקרים מצמרר", מוסיפה קרני, "היום, כמה שעות לפני מותו, ערכתי חזרה לערב משיריו של שמוליק קראוס שיתקיים במועדון זמר בנתניה. הערב הזה נקבע ליום רביעי הקרוב כבר לפני שלושה חודשים ובטרם האשפוז שלו".
"שמוליק היה אחד האמנים המקוריים בעיני, אי אפשר היה לטעות בסגנון הכתיבה שלו" אמר הזמר אביב גפן. "הוא השאיר אחריו שירים גדולים כמו 'אחרי 20 שנה', 'רואים רחוק רואים שקוף' ו'ימי ראשית הקיץ'. אלו שירים שכל אמן היה רוצה לכתוב".
מוקי:" שמוליק קראוס היה מוזיקאי ענק. מעבר לתפקיד הנכבד והמקסים שמילא בשוק המוזיקה הישראלית, הוא מילא אחלה צורך בסיפורים מגניבים לאוסף הסיפורים המוזיקליים בארץ. לא הכרתי אותו לצערי אלא רק מסיפורים. יש לו שירים כמו 'אחרי 20 שנה' שמקלפים לך את הלב. הוא ידע לעשות את זה. כמוזיקאי הייתי שמח לראות אנשים מבוגרים בקליבר הזה מקבלים את היכולת להזדקן בכבוד ובצורה שתקל עליהם ככל האפשר, מה שכנראה לא קרה במקרה של קראוס וזה עצוב".
קובי אפללו: "כאמן המתרגש מעבר להכל מהמילה הכתובה, חפצה נפשי להודות לאדם שידע לחבר בין רזי האותיות לשירים שלנצח יהיו חלק מפסקול חיינו. עצוב שהגיע זמנו לפרוש כנפיים ולעוף, אך שיריו נטעו זיכרון חקוק בסלע היצירה הישראלית. יהי זכרו ברוך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם