"סוער, כמו הים ממנו בא"
שלמה וישינסקי קרא לו זמר עם נפש של ספן, אריאל זילבר שר את "בובה זהבה", מתי כספי נזכר בפגישה באולפן שממנה יצא עם שיר גדול - וכולם שאלו איפה ג'וזי והבנים מאות ליוו אתמול את שמוליק קראוס בדרכו האחרונה
זילבר היה היחיד ששמעתי שר אתמול בפרידה הקודרת כל כך משמוליק קראוס. הסיפור המטלטל על הכישרון הזה, שמצא מנוח רק באולפני הקלטות ובהופעות, ובשאר הימים הפך את חייו ואת חיי חבריו ובני משפחתו לגיהינום, ישב מעל הנאספים שבאו להיפרד מקראוס כענן חורף אפור במיוחד מעל שורה 34, חלקה מספר 21 בגוש התאנה.
לא מעט מוזיקאים חשובים הגיעו, אבל כרגיל אנחנו בדקנו וספרנו את אלו שהעדיפו להיעדר ולשמור מרחק מהאיש הבלתי אפשרי הזה, לטוב ולרע. בן ושם, שני בניו מג'וזי כץ, לא היו שם לקרוא קדיש, אף שמתברר שהוא הוריש להם את דירתו. גם לא ג'וזי עצמה, שדמותה ודמותו נצרבו כל כך בתמונה האלמותית ההיא על כריכת התקליט של "החלונות הגבוהים". יגאל , אחיו של שמוליק, התאבד לפני שנתיים, ואף שהאח השני צדוק הגיע להלוויה, מי שעשה את זה היה בנה של חברתו חנה, שאותו ליווה קראוס כמעט מאז שהיה ילד.
זילבר מבסוט שקראוס לפחות יספיק להיקבר באדמה. "אנחנו כבר נעשה את זה בתוך תאים באוויר, וזה לא מוצא חן בעיניי", אמר . הוא נזכר שכשהתחיל לכתוב, הוא בא לביתו של קראוס ברחוב טרומפלדור. "הערצתי אותו והבאתי לו מילים שכתבתי, אבל הוא לא אהב את מה שכתבתי ואמר לי שזה מתאים יותר ללהקות צבאיות. לא נטרתי לו על זה. למי יש לי לנטור? ועל מה?"
אני שואל את מתי כספי מה הרגע הקטן האחד שיצרוב מהמפגשים שלו עם קראוס. הוא מסתכל עליי, חושב שנייה ואומר: "המילים של רוטבליט 'לקחת את ידי בידך'. פגשתי אותו במקרה באולפן הקלטות, ואז הוא שלף פתאום מהכיס חתיכת נייר שעליה היו כתובות המילים האלו. הוא נתן לי את זה כי חשב שאני מתאים ואוכל להלחין. ובאמת, אחרי שלוש שעות הלחנתי. אם הוא יצא מרוצה מהתוצאה? אני חושב שכן, למרות שהוא לא אמר לי".
הוא היה זמר עם נפש של ספן, לוחש לי שלמה וישינסקי. הכי דומה ליורם קניוק ולארנסט המינגווי. כמו כל אותם אנשים שחיו הרבה שנים על הים, גם הוא בא מהים, סוער ומחוספס, וזה הכתיב לו את סדר החיים שלו אחר כך. וישינסקי הגיע במלחמת ששת הימים מלוס אנג'לס, והיה מפקדם של קראוס ואריק איינשטיין בצוות בידור שהופיע מול חיילים בג'בל לבני, עם מיקו תורג'מן הנהג. החתונה הראשונה של אושיק לוי נערכה במועדון החלונות הגבוהים, ושמוליק, אריק וג'וזי הופיעו שם יחד עם הדודאים. למחרת כולם נסעו למסע הופעות באירופה, כולל "אולימפיה" בפריז, עם כולם כולל שושנה דמרי, חנן גולדבלט, רות ביקל ומיכל טל.
אורי שטרק היה ממש צעיר כשזכה להתחבר בתחילת האייטיז לשולחן של החבר'ה ב"כסית", והזיכרון הטוב שיש לו מקראוס זה לראות איך הוא מגונן בגופו על מונה זילברשטיין ז"ל בתקופת הגמילה שלה מסמים - עומד ברחוב מול בן זוגה הסורר שרגא הרפז, ומודיע לו שבכל פעם שהוא רואה אותו עם מונה, מוטב שיעבור לצד השני של הרחוב. והרפז ציית לשמוליק.
כשקראוס כבר נקבר והקהל בא לצאת, מישהו עזר לזהות מתחת לכובע את המתופף האגדי ארל'ה קמינסקי שהיה איתו ב"חלונות" וב"מדינת ישראל נגד קראוז שמואל"". קמינסקי אומר שקראוס עזר לזמר הישראלי לצאת ממזרח אירופה ולקבל לבוש חדש ועדכני. "לפני שהתחלתי לעבוד אצלו הוא נתן לי שני תקליטים - את 'ריבולבר' של הביטלס ואת 'הפאפאס והמאמאס', ואמר לי:' ארל'ה, תקשיב !'"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם