שמחה לאדי: למה פרל ג'אם לא רוצים לבוא לישראל?
עשרות אלפי מעריצים של פרל ג'אם מחכים כבר שנים שלהקת הגראנג' תגיע לישראל. דף פייסבוק עם 20 אלף לייקים שכל כולו מוקדש לפריטה על נימי הרגש של הלהקה, אמור לגרום להם לפרוט כאן על הגיטרות
פרל ג'אם, שפרצה לתודעה עם אלבום הבכורה המושלם "Ten" בגל הגראנג' של תחילת שנות ה-90 היא אחת הלהקות הפעילות בעולם הרוק, שבניגוד לאחיותיה לתת-הז'אנר לא התפרקה מעולם. היא הוציאה תשעה אלבומים ולאחרונה חגגה 20 שנות פעילות. למעריצים של פרל ג'אם בישראל נמאס כנראה לחכות באופן פאסיבי להגעתה לארץ של הלהקה, וביוזמתו של שדר הרדיו בן רד ("נותן ברוק", 88fm) נפתח דף הפייסבוק "Bring Pearl Jam To Israel". מייסדי הדף שמו להם למטרה להגיע ל-20 אלף מצטרפים ואז לפנות באופן רשמי אל הלהקה וכן להתחיל בפעילות גם מחוץ לרשת.
דף הפייסבוק מלא בתמונות מעובדות - אינספור וריאציות על שירים של הלהקה ועל סמלים ישראליים - שהפכו למודעות המעודדות את ודר וחבריו לתפוס מטוס לנמל התעופה בן גוריון. כך למשל, עטיפת האלבום הראשון נצבעה בכחול-לבן וברקע מופיע מגן דוד. תמונה אחרת מציגה דיוקן בקווים גסים של ודר על עטיפה הדומה לאלבום Imagine של ג'ון לנון, ומתחת הכיתוב: "אתה יכול לומר שאני חולם, אבל איני היחיד". גם מרטין לותר קינג גויס למען המטרה: "יש לי חלום, הביאו את פרל ג'אם לישראל".
תמונה מעובדת אחרת בדף מעוותת את מילות השיר "Better man" מאלבומה השלישי של הלהקה וקוראת "Can't find a better band", וחלק מחברי הדף חתמו על "כרטיס אדי" (כמובן עם ציור של סולן הלהקה, אדי וודר).
בסוף פברואר יערכו המעריצים מסיבה מיוחדת שמבוססת בעיקר על שיריה של פרל ג'אם, וכן על שיריהן של להקות גראנג' אחרות. המשתתפים יוכלו להצטלם לפוסטר שיישלח ללהקה ולרכוש חולצות של הקמפיין ("שיום אחד, אחרי ההופעה ההיסטורית בארץ, יהיה אפשר להסתכל בהם ולהיזכר בדרך שעברנו ביחד", כך בדף הפייסבוק). כמובן כל ההכנסות מהמסיבה נועדו לממן את הקמפיין להבאת הלהקה לישראל.
"אמנם כיוונו מאוד גבוה, אבל ממה ששמעתי מסביב ומהתחושה שלי, אני מרגיש שזה יכול לעבוד" אומר בן רד, מגיש תכנית הרדיו "נותן ברוק" והאיש מאחורי היזמה המבורכת. "יש לי מידע מאנשים שמכירים את הנפשות הפעולות, מכירים את חברי הלהקה, והם אומרים שכל הלהקה דווקא סבבה לגמרי עם ישראל".
איך באמת עלה הרעיון להקים את הקבוצה?
"יש לי קהילת רוק מאוד גדולה ותומכת סביב תכנית הרדיו שלי. כבר כמה פעמים אנשים מתוכה אמרו לי 'אתם חייבים לעשות איזו קבוצה שתדחוף להביא להקה לארץ'. אמרתי לעצמי 'טוב, מה אני רוצה להביא? פרל ג'אם היא הלהקה הכי מושמעת בתכנית שלי, אני מאוד אוהב אותם, בוא נעשה משהו אקטיבי'. לא חשבתי שזה יתפוס עד כדי כך, גם במונחים של מהירות וגם במונחים של תפוצה".
לפי דיווחים, יש סיבה שבגללה הלהקה בוחרת לא לבקר כאן, והיא בעיקר פוליטית.
יש כאן שני דברים. עוד לפני העניין הפוליטי יש פה נושא מסחרי – כלכלי. הם היו אמורים להגיע לכאן בעבר וזה נפל על קטע כלכלי, כי הרי פרל ג'אם לא רוצים שכרטיס יעלה יותר ממאה דולר, לא רוצים טבעת זהב ולא חסויות. לכן אנחנו חושבים שלנו כאן יש סיכוי הרבה יותר טוב לביא אותם מהבחינה הזו, כי אנחנו לא מפיקים שרוצים להרים פה איזושהי קופה. בסך הכל אנחנו עושים את זה לגמרי מאהבה אמיתית ללהקה".
יש לכם יכולת להרים הופעה כזו בלי תיווך של מפיק?
"הציעו לנו עזרה מ'מימונה' ומאתרים אחרים שעוסקים בהפקת פרויקטים כאלה באמצעות הקהל הרחב. אני מאמין שזה אפשרי. מה גם שאני בקשר עם מפיקים, עבדתי עם שוקי וויס וגם עם המפיקים היותר קטנים, אז אני חושב שאפשר לעשות את זה. אני מאמין שברגע שנקבל מהלהקה את האוקי אז כבר נמצא את הפיתרון. האגוז הקשה לפיצוח הוא העניין הפוליטי. בימם אלה אנחנו מכינים תיק פעילות רציני ומושקע שילווה בסרטון ויראלי, והרעיון הוא לבוא ללהקה איתו ללהקה. יש לנו כבר צינורות אליהם – גם אישית לחברי הלהקה וגם אל מנהליה, אנחנו פשוט מחכים עם זה עכשיו כדי להכין את הכל כמו שצריך. אנחנו רוצים להגיד להם -תקשיבו, זה לא עניין פוליטי. לתכנית שלי ברדיו יש קבוצות של מאזינים שיושבות ברמאללה ובמזרח ירושלים, אפילו בחומוסיה בטייבה, וכבר נהיינו חברים בפייסבוק. אני אומר - מוזיקה זה משהו שחוצה לאום, גבולות, עמים ודתות, וזו בדיוק הסיבה שבגללה חשוב שהם יגיעו. זה מוזיקה, זה מעל כל המחלוקות. זה בדיוק מה שיכול לקרב, זה סוג של גשר".
אבל מה תעשו עם ההתנגדות הבסיסית הזו? זה חתיכת מכשול אידיאולוגי משמעותי.
אנחנו לא עושים עסקים עם ממשלה, בסופו של דבר מדובר באנשים. בסרטון שלנו אנחנו הולכים לצלם גם מעריצים ערבים שהם חלק מקהילת הרוק שלנו, שיגידו שהם רוצים לראות אותם כאן. אם הלהקה לא רוצה לעשות את זה בתל אביב ותרצה לקיים את ההופעה כמו רוג'ר ווטרס, בשדות החומוס ליד כרם שלום, אז גם סבבה. אפשר למצוא מקום שיהיה 'ניטרלי' ונוח לשני העמים, כמו שאומרים. אפשר למצוא פיתרונות, כי אני חושב שבסופו של דבר אנשים שיושבים עכשיו ברמאללה, ויש לי שם מאזינים, ושומעים עכשיו פרל ג'אם –היומיום שלהם מאוד דומה לשלנו. מה אנחנו עושים ביומיום? הולכים לעבודה, יושבים עם הילדים, רוצים לצאת לראות סרט טוב. ברור שיש קונפליקט, אבל ביומיום הם חיים שם בדיוק כמו שאנחנו חיים כאן והם רוצים לראות אותם כאן כמו שאנחנו היינו רוצים. אפשר להביא את פרל ג'אם לארץ בדיוק על הבסיס הזה, ככה אנחנו רוצים למכור את זה".
הפעילות שלכם כבר הגיעה לידיעתה של הלהקה?
"אני לא יודע, יכול להיות שכן. כהחלטה אסטרטגית החלטנו לא להפעיל אף קשר בינתיים. הכנו מכתב ללהקה שהוא קצת שונה מהמכתב שהכנו עבור ההפקה, ואנחנו מתכננים להראות להם שיש פה איזושהי התרחשות, זה לא איזה ילד בן 17 עם איזו גחמה. יש פה קבוצה באמת גדולה סביב הדבר הזה. אני מאוד אופטימי. אם אתה שואל אותי תכל'ס, אני אומר שב-95 אחוז שהם יהיו פה ב-2014".
"אני מאמין שאם נעשה את זה נכון אז נוריד טיפה את ההתנגדות ועל הבסיס הכלכלי נסתדר כבר. כי אם, במקרה הכי גרוע, נצטרף לעשות את זה לבד אז נעשה את זה לבד. ברור שיהיה מעורב פה מפיק, יש כבר כמה מפיקים קטנים שהתחברו אלינו ואמרו שהם מוכנים להשקיע ולעבוד בחצי התנדבות. אנחנו צריכים מישהו שיבין שהוא לא הולך להרים פה קופה אבל הוא הולך לעשות פה הופעה מטורפת ואני מאמין שזה אפשרי. אנחנו רק צריכים קצת להסביר את המקום שלנו ולהוציא את זה מהמקום של קונפליקט, מדיניות, ביבי וכל מיני שטויות כאלה ולהתרכז באנשים. לא להתרכז בלמעלה, בואו נרד למטה. בסופו של דבר מדובר כאן באנשים שאוהבים מוזיקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם