ביברמאנייק: ג'סטין ביבר נמצא במצב מסוכן
מסע ההרס העצמי של ג'סטין ביבר הוא הרבה יותר מעוד מקרה של מרד נעורים. אם לא יתעשת ויתפוס את עצמו בזמן, עלול ילד הפלא להפוך לעוד מקרה של אלילות נעורים טראגית

קשה להגיד שלא ראינו את זה בא. סקפטיות מתבקשת וחשדות לאג'נדה יח"צנית בצד, כל הראיות מהחודשיים האחרונים מעידות על כך שג'סטין ביבר סופסוף איבד את זה. הוא אמנם לא הסתגר בביתו, לא נקנס על נהיגה תחת השפעה כלשהי, לא בילה לילה בתא מעצר או גילח את ראשו, אבל רפרוף קצר במדורי הרכילות מבהיר מעל לכל ספק: הילד עם תספורת הקסדה אינו עוד.
את מקומו של הילד החמוד (או הבלתי נסבל, לשיפוטכם) ששר "בייבי או" תפס מתבגר חצוף (ובלתי נסבל עוד יותר), אשר לכאורה אינו שונה מכל נער אמריקאי בן 19 שיצא לכם להכיר. התנסויות ראשונות עם סמים, חוויות ראשונות עם אלכוהול (ועם פנים הקיבה), קצת מכות, קצת עירום מרומז. נו, בואו נסכים שביבר הוא לא המתבגר הפוחז הראשון שמעלה תמונה של עכוזו הלבנבן לאינסטגרם. אלא שהעניין הוא שביבר הוא לא נער רגיל. וכאן כבר יש לנו בעיה.
ג'סטין ביבר הוא נכון להיום אחת הדמויות המזוהות ביותר בעולם. הוא מגלגל בזרועותיו השבריריות תעשייה של מיליארדי דולרים, שדורשת מלאכת תחזוק קפדנית. הווי יומו מצריך אסטרטגיה שיווקית חכמה ויכולת ראייה לעתיד. נכון, מגוחך לחשוב שלביבר יש שליטה משמעותית על עסקיו וסביר להניח שלפחות עד שלב מסוים בקריירה שלו, כל מהלכיו חושבו ונוהלו מראש על ידי מנהלים ומפיקים ציניים. אבל המשמעת העצמית האדירה שבזכותה הצליח לשמר את מעמדו בתור אליל נוער במשך חמש השנים האחרונות מעידה על דרייב עצום, כמויות אמביציה מרשימות והבנה יותר מבסיסית של התפקיד שעליו לבצע.
במילים אחרות, בובה על חוט או לא – ג'סטין ביבר עובד בשנים האחרונות הרבה יותר קשה מכל תלמיד תיכון ממוצע והוא נתון ללחצים אדירים שרק מי שנדרש לג'גלג בין קריירה, תדמית וחיים אישיים חצי נורמליים מסוגל להבין. ולכן, כמי שממלא אולמות שלמים בזאטוטים צווחים כבר תקופה די ארוכה, היה עליו (או לפחות על מנהליו) להבין שתהליך התבגרותו וספציפית שלב המרד בו הוא נמצא כעת, אינם זהים לאלו של כל מתבגר אחר.
לא צריך להיות עמוס רולידר כדי להבין כיצד הפך ביבר מילד כוכב להפרעת אישיות מהלכת. כשילדות בוכות בעודן צורחות את שמך מאז היית בן 15, אתם יודעים – הגיל הזה בו אתה מחפש מודלים ליקוי והערצה בעצמך, דינך לפול לשגעת האגו טריפ המסמאת ולהאמין להייפ שנבנה סביבך בקפידה. 38 מיליוני עוקבים בטוויטר הם בהחלט ערובה להיותך מעצב דעת קהל - רק תשאלו את כוכבי הרשת המקומיים שמתגאים באלפים ספורים של עוקבים. לאור כל אלו, חבל שדווקא בשלב כל כך קריטי בקריירה שלו, ביבר החליט לפרוק כל עול ולהצהיר "פאק איט, אני נער מתבגר. תנו לי להיות".

זה הרי לא סוד: תוחלת החיים הממוצעת של כוכב צעיר נעה בין 5 ל-7 שנים, ההמשך כבר תלוי בו וביכולתו להשתנות מוזיקלית ותדמיתית עם הזמנים. גם אם קול השירה שלו לא השתנה משמעותית וגם אם יש לא מעט מעריצות שימשיכו לעקוב אחר מעלליו בעיקר בשל חסד נעורים חמקמק, העניין בביבר ילך ויתמעט כבר בשנתיים הקרובות, בשלב בו אפילו הוא לא יבין על מה בכלל הוא שר ומי לעזאזל עוד מסוגל לצרוך את זה. סוד קסמו (לפחות בעיני אלו שבחרו לראות בו כוכב, או אומן ראוי לכל דבר) היה ביכולתו לפנות לקהלים צעירים ולהבטיח להוריהם את תחושת הביטחון שבחשיפת ילדיהם לתכניו. בין שירי אהבה מתקתקים לחיוך הסנאי הנבוך, ביבר היווה פנטזיית ינקות חביבה עבור ילדות ונערות מתעצבות.
הבעיה שעומדת בפני נער הזהב כעת היא למעשה כפולה: מצד אחד, מעריצותיו התגברו יחד עמו ובקרוב הן צפויות להתחיל למצוא עניין בכוכבים מורכבים ומאתגרים יותר, מי יודע – אולי אפילו איכותיים יותר. מצד שני – גם אם ינסה באופן מחושב להנגיש את האפיל שלו לקהל מעט יותר מרדני (כפי שכבר עכשיו ניתן לחשוד בו לעיתים), צפויה לו תחרות קשה מול יריבים ראויים ומלוכלכים הרבה יותר. ג'סטין ביבר עומד לגלות בקרוב כי סוד קסמו הולך ואוזל, ממש כפי שאזל לפניו למקולי קלקין, ילדי קריס קרוס, ג'ורדי הצרפתי או אפילו ונסה פאראדי (ותודה לג'וני דפ על האפשרות לחיות בקרבת אור הזרקורים). נכון, אופציית הפיכתו לדרו בארימור קיימת באופן תיאורטי, אבל על מי אנחנו עובדים? גם כילדה - ברימור נשאה עמה ערך מוסף. קורות חייה הבעייתים סיקרנו הרבה יותר מאלו של נער מפורסם בשלב המרד בחייו.
וכאן הוא מביך את עצמו גם בתכנית של דיוויד לטרמן
הרגע בו תקף ביבר את צלם הפפארצי הבריטי, בלהט הרגע כמובן, היה רגע מכונן בקריירה שלו והוא אפילו עוד לא יודע זאת. התקלות עם צלמים טורדניים הם מנת חלקם של רוב הסלבריטאים, אפילו ג'סטין עצמו לא זר לה. העובדה כי בעודו יוצא מאשפוז קצר בבית חולים (לא לפני ששגה באיות שמה של ג'ניס ג'ופלין בחשבון הטוויטר שלו), בחר ביבר להתפרק מול המצלמות לכלות זעמו באדם מבוגר ממנו הבהירו מעל לכל ספק: הילד לא מבין את הגבולות שלו וקשה להאשים את המפלצת בכך שהפכה לכזו, ממש כפי שקשה להשוות את מסע ההרס העצמי הנוכחי של ביבר לזה שחוותה בריטני ספירס בסביבות שנת 2006.
כאשר התפרסמה הייתה ספירס כבר בת 18, כלומר כמעט מספיק מבוגרת כדי להתמודד עם חווית הפרסום המיידית, והיה בה מספיק כישרון מולד בכדי לעבור את שלב האינסטנט סנסציה. ניכר כי הטירוף של ספירס נבע מלחץ אמיתי ומתחושת מחנק ששנים באור הזרקורים הביאו עליה, ובמבט לאחור מדובר היה בהתפרקות די הגיונית ומתבקשת, לפני חזרה לניהול חיים תקינים ומאוזנים.המקרה של ג'טסין ביבר שונה, הן מבחינת גיל הפרסום ובעיקר בשל העידן בו הוא מתרחש, שכן ריבוי פליטי הריאליטי המתחלפים גרם להתקצרות משמעותית של זמן הכוכבנות הממוצע, אפילו בהשוואה ללפני עשור.
האופציות העומדות בפני ביבר בשלב זה לא מעודדות במיוחד: הוא יכול למשוך את הקריירה האמנותית המפוקפקת שלו עוד מספר שנים ולהעלם חזרה למחוזות האנונימיות (שם יהנה מרווחה כלכלית אך יסבול מחוסר עניין לציבור), או שהוא יכול להוסיף להתפתח תחת זכוכית מגדלת, להמשיך לצור ולנסות להדחיק ללא הצלחה את הסדקים שפרסום בגיל כל כך צעיר יצרו בו. וזו משימה קשה הרבה יותר מלעלות לבמה בזמן, רק תשאלו את מייקל ג'קסון. ולו עוד היה כישרון להאחז בו.
