מארק קופיטמן: עוף מוזר בנוף הישראלי

בשבוע הבא יעלה סימפונט רעננה קונצרט מחווה למארק קופיטמן, "רקוויאם לחבר". זמן מצוין לחזור ולהזכר בקופיטמן - יוצר, איש רוח ומלחין מורכב ומוקצן

לירן גורקביץ' | 14/3/2013 11:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מארק קופיטמן היה איש רוח אמיתי. איש של אסתטיקה ושל אידיאלים אמנותיים,  עוף מוזר בנוף הישראלי על פי הגדרה. הוא היה ועודנו אחד המלחינים החשובים בעולם המוזיקה האמנותית הישראלית. גם מחנך קפדן היה ובמשך השנים הוא היווה השראה לסטודנטים ומלחינים - רבים מתלמידיו מאיישים היום עמדות מפתח במוזיקה הישראלית. 
עוף מוזר ואדם מורכב. מארק קופיטמן
עוף מוזר ואדם מורכב. מארק קופיטמן 


קופיטמן עלה ארצה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-70 המוקדמות, כאשר היה כבר בן 46 ובאמתחתו היו לא מעט יצירות בעלות אופי מוגדר ובשל. עלייתו ארצה ייצגה שינוי - תודעתי ומוזיקלי: הוא למד את עשייתם המוזיקלית של המלחינים הישראלים שעלו ארצה בשנות ה-30, הלחין שירה עברית, למד את המוזיקה הערבית ובעיקר את המוסיקה התימנית, לה הרי נודעת חשיבות מיוחדת בהקשרה של היצירה הישראלית.  הוא גיבש סגנון ייחודי המתאפיין בהטרופוניה מורכבת – כלומר, מספר קווים מלודים הנעים זה לצד זה, אך בשינויים קלים. זאת, אולי, כהתחקות אחר מאפיינים אימפרוביזטוריים פולקלוריסטיים של המזרח או של בית הכנסת – הנוסח אולי זהה אך שירת המשתתפים אינה אחידה.

אך העיבוד של קופיטמן הוא מורכב ומוקצן. גם לרצ'טטיבים מקום מיוחד ביצירתו -  כאימפרוביזציה חופשית; חיקוי של קול אדם; של נעימה עממית עתיקת יומין או של כל אלה יחדיו. לא משנה כיצד הופכים בדבר, יצירותיו של קופיטמן מרשימות. תוכן פסיכולוגי מורכב, יסודות פולקלוריסטיים וטכניקת כתיבה מודרנית שאינה נופלת במאומה מזו של גדולי המלחינים האירופאיים של זמננו, כגון לוטוסלבקי, ליגטי ואחרים. הוא סוחף את המאזין למערבולת רגשית - עולם פנימי עשיר ומורכב המכיל קונפליקטים רבים. אהבה, חיים ומוות עומדים במרכז יצירתו. המוסיקה של קופיטמן אינה "יפה". היא חובטת בעוצמה, אינה מרפה ונלחמת בכל האמצעים והטכניקות העומדות לרשות המלחין.

במשך שנים רבות קופיטמן הלחין סדרה של "קנטוסים" - יצירות קונצרטנטיות שונות לכלי סולו שונים.  בקונצרט המחווה תשמיע הסימפונט רעננה את קנטוס IV שלו,  יצירה המוגדרת גם כ"הקדשה" לזכרו של אחד מידידיו של המלחין – המנצח ישראל צ'ודונובסקי שנפטר מסרטן בשנת 1966, זמן לא רב לאחר שניצח בברית המועצות על בכורת האופרה של קופיטמן 'קאזה מארה' (Casa Mare).
במובן זה, "הקדשה" (קנטוס IV) היא מעין רקוויאם לחבר.

"הקדשה" עברה מספר גילגולים: בשנת 1985 קופיטמן הלחין את היצירה לכינור סולו, ב-2003 הרחיב אותה לגירסתה התזמורתית הנוכחית. היא פותחת ברצ'טטיב לכינור המייצג אולי מעין אפוריזם (כאמרה, או אולי משל פילוסופי, של המלחין על מהות החיים) ולאחר מכן מצטרפת התזמורת בכתיבה הטרופונית. קופיטמן שילב ב"הקדשה" שני ציטוטים מהאופרה "קאזה מארה", אותה הלחין בברית המועצות - אריה לירית וריקוד חתונה מזרח אירופאי. כנראה כמחווה נוסטלגית לזכרו של המנצח ישראל צ'ודונובסקי,  כאשר היצירה מסתיימת שוקע הכינור בזיכרונות עם מארש אבל. האפוריזם הפותח את היצירה וריקוד החתונה חוזרים ומהדהדים בתיבות המסיימות – כזיכרונות רחוקים מימים עברו.

לסימפונט רעננה יחברו שני מבצעים מוכשרים: הכנר נתאי צרי והמנצח עומר ולבר,  שניים מתלמידיו של המלחין. ולבר גם ינגן כסולן את הקונצ'רטו בלה מג'ור מס' 12 של מוצרט. בקונצרט  תושמע גם הפתיחה לאונורה מס' 3 והסימפוניה מס' 7 של בטהובן. יש לתהות על ההחלטה לשבץ יצירה של מלחין מודרני עם יצירות כל כך שונות סגנונית כמו מוצרט ובטהובן, כמו גם על הבחירה לשבץ את שלושת הקונצרטים ברעננה בלבד ולא ברחבי הארץ.

"רקוויאם לחבר",­המשכן העירוני למוזיקה ואומנויות, רעננה

יום ד' 20.3,
יום ה' 21.03
מוצ"ש 23.03.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''מוזיקה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים