עוד פם: אורי כינרות ובום פם עפים על החיים
קשה להסביר עד כמה כיף להיות אורי כנרות, מנהיג הלהקה המשמחת בום פם. במיוחד למי שמעולם לא הקליט שיר באולם התעמלות עם אקוסטיקה שמדגישה את הריוורב. ראיון נדיר עם מוזיקאי ישראלי מבסוט
"השורשים שלי הם יותר ברוק, בבלוז וברוקאבילי, אבל בגיל 21־22 מצאתי את עצמי מחפש מוזיקה שקשורה למקום שאני חי בו”, מסביר כנרות בשיחה בסקייפ בעודו נופש בווינה אחרי סיבוב צפוף, בן שמונה הופעות, של בום פם בשווייץ, גרמניה ואוסטריה. “קצת לפני שהתחלנו את בום פם גיליתי את אריס סאן, וזה די הפך אותי, לשמוע גיטרה חשמלית שהוקלטה בארץ בשנות החמישים והשישים ונשמעת כמו דיק דייל. הרוקנ’רול בא מארה”ב, אבל ברגע שאתה מוסיף לו פולקלור, הוא מקבל ערך מוסף גדול. אני אף פעם לא אצליח לעשות רוק כמו האמריקאים ואני לא מתיימר להישמע אירופי או אמריקאי. אמנם לא הקשבתי, כילד או כנער, לזהר ארגוב, אבל זה תמיד היה שם. אגב, ב’רכבת לילה לקהיר’ של משינה וגם אצל מינימל קומפקט הגיטרות הן לגמרי מהמזרח התיכון”.
עוד רגע, ב־4 באפריל, בבארבי, יחגוג מנהיג בום פם עם להקתו אלבום חדש ורביעי, “מנרה וסינגלים של קיץ”. את האלבום החדש הקליטה בום פם עם קותימן על הקלידים ועם איל תלמודי בסקסופון, ולהופעות בישראל תצטרף גם הקלידנית דניאל עבר־הדני. בום פם תופיע בפורמט חגיגי של שישייה, וכרגע יש דיבור על אורח מיוחד, אבל זה עוד בבדיקה. אשר לקרולינה, שתרמה את קולה בקאבר שעשתה הלהקה ל”Black Dog” של לד זפלין, מצב הריוני מתקדם עלול למנוע ממנה להשתתף בחגיגה, אבל גם זה בבדיקה.
אורי, נראה שבום פם היא להקה שהדלק שלה מגיע מסיבובי הופעות באירופה. אתה יכול לדמיין את בום פם עושים סיבובי הופעות ארוכים גם בישראל?
"האמת שלגמרי כן, אבל איכשהו זה לא באמת קורה. באירופה מן הסתם יש הרבה יותר אנשים, אז זה לא נגמר. גם אם זה לא מיינסטרים, הסצנות הקטנות שם גדולות מספיק. בארץ אנחנו מנוגנים ברדיו, אבל אנחנו לא מיינסטרים, אז לעשות סיבובי הופעות מחוץ לערים הגדולות זה לפעמים עניין שמבחינה כלכלית פחות מתאפשר. מאוד כיף להופיע בישראל מחוץ לתל אביב, זה לצאת לקהל שצמא למוזיקה ולא שבע. אבל גם בתל אביב מאוד כיף להופיע, שלא יובן אחרת".
באיזה מקום אתם הכי רוצים להופיע והוא עדיין בגדר חלום עבורכם?
"לנסוע באוטו ולהופיע באיזושהי מדינה שכנה במזרח התיכון זה בהחלט בגדר חלום".
סיפורים משוגעים, הזויים או מטורפים שקרו לכם בסיבובי הופעות בטוח יכולים למלא שני ספרים לפחות. שתף, שתף.
"פעם מישהו מאיתנו, לא אגיד מי, הצליח להקים מהשינה כמה עשרות אנשים בגלל עישון מתחת לגלאי עשן בשתיים בלילה, אבל סיפורים יותר צהובים מזה אנחנו לא ששים לספר. זה מסוג הדברים שכדי להבין צריך להיות איתנו באוטו, לשתות ולהיכנס להומור הפנימי שלנו, שיכול להגיע לקיצוניות מאוד גבוהה. אני רק יכול להגיד שמעבר לזה שאנחנו להקה, אנחנו גם חברים, ככה שכל ההאנג הזה של שבועיים הופעה כל ערב ומפגשים עם אנשים חדשים ושתייה - מדהים שאפשר לקרוא לזה עבודה. לא שזה קל. זה יכול להיות מאוד קשה, אבל זה עדיין כיף".
רגע, להקה במעמד של בום פם לא מקבלת נהג פרטי?
"האמת היא שהגענו למסקנה - אחרי שעשינו טורים עם נהגים - שעם כל הקושי זה מאוד נוח לשמור על הקבוצה ככה, בלי בנאדם שלא מדבר עברית והוא חיצוני לנו. יש משהו מאוד נוח בחוסר הפינוק הזה".
כשהתחלתם הייתם חלק ממה שנקרא "הגל הצועני". להרגשתך, ממרחק של עשור, מה השתנה באופי של הגל הצועני הזה, ואיך אתם השתניתם, מוזיקלית ובכלל?
"אני חושב שזה היה גל כזה שבא וסחף אותנו והמשכנו איתו, אבל אז הגל הזה נגמר ואנחנו המשכנו בשלנו. הלהקה, די מההתחלה, שיחקה על השילוב בין רוקנ'רול למוזיקה ים תיכונית ומזרח אירופית. איכשהו, אולי בזכות זה שיש בלהקה כלי כמו טובה, מאוד השתייכנו לגל הצועני־בלקני, אבל אף פעם לא כיוונו לזה".
והאלבום החדש, מה חדש בו?
"זה אלבום שמחולק לשניים: חצי ממנו זה אלבום קונספט שהוקלט באולם התעמלות והוא על טהרת הנעימות האינסטרומנטליות - משהו בין סרף־רוק לרוק טורקי. להיות שבוע באולם התעמלות זה לספוג הרבה אווירה, וגם להרוויח את סאונד הריוורב הדרמטי של אולם ההתעמלות עצמו (ריוורב הוא אפקט מאוד חשוב במוזיקת סרף). אני חושב שבאלבומים קודמים הסרף־רוק תמיד היה מאוד חזק בגיטרות, אבל הפעם כל הגישה שלנו יותר קורצת לכיוון הסרפי".
באיזה מקום אתה חושב שבום פם היו היום לולא שיתוף הפעולה עם ברי סחרוף?
"קשה לי להגיד, כי זאת היתה יריית פתיחה, שיתוף פעולה שקרה באופן ספונטני ובאמת זרק על הלהקה סוג של זרקור. אני חושב שמבחינת הקריירה שלנו בחו"ל זה לא כל כך השפיע, אבל אני מניח שבלי זה היינו זוכים לפחות הכרה בארץ בתחילת הדרך שלנו. מצד שני, המון אנשים חושבים שהביצוע שלנו ל'בום פם' הוא בכלל שיר של ברי. לא מבינים שיש להקה מאחורי זה".
כשאתה שר את "בום פם" אתה עושה את זה כמו שמייק ברנט שר בצרפתית, בלי להבין את המילים?
"מצחיק שאתה שואל. לפחות שש שנים לא ניגנו את השיר הזה, כי די - לא יכולנו לנגן אותו יותר. כשהיינו מבצעים אותו בלי ברי, הטובה ניגנה את הליין של השירה. אני אף פעם לא העזתי לשיר אותו. עכשיו, בטור הזה, אני שר אותו. קראתי תרגום שלו אבל אני לא דובר יוונית, אז התשובה היא איפשהו באמצע. בוא נגיד שזה תרם לאוצר המילים שלי ביוונית".
עוזי פיינרמן, שהיה צלע חשובה בלהקה, עזב את בום פם אחרי שני אלבומים. מה קרה שם?
"הוא רצה להמשיך בדרך משלו וקיבל כיוון מוזיקלי אחר שלא היה יכול לקרות בקונסטלציה של בום פם, אבל אנחנו כל הזמן ששים לשתף פעולה, זה לא השפיע על החברות. אם אתה מקשיב למוזיקה של הפרויקט סולו שלו, אתה יכול לשמוע שזה דרש הרכב אחר ומיתוג אחר. לא היה לו את הנוף הנכון לעשות את זה בתוך בום פם".
איך אתם מרגישים כשאומרים עליכם שאתם מוזיקת חתונות?
"אין לי שום בעיה עם זה. אנחנו באים לחתונות, מנגנים את המוזיקה שלנו, ובדרך כלל הזוג המתחתן הם אנשים שהיו בהופעות. אנחנו עושים מוזיקה מאוד שמחה, אז מן הסתם היא מזוהה עם אירועים שמחים".
בום פם מפרנסת אתכם? אפשר לעשות מזה כסף?
"כמעט כן. בוא נגיד שכולנו עושים עוד דברים, אבל זה לגמרי פרנסה".
אז החיים טובים בבום פם.
"יחסית כן, החיים טובים בבום פם. אף אחד לא הבטיח לנו שזה יהיה קל, אבל לגמרי - החיים טובים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם