מקצה לקצה: רדיו "הקצה" נזכר ברגעיו הראשונים
אחרי שירדו מהאוויר וחזרו כעוף החול בצורת תחנה שלמה, אנשי רדיו "הקצה" מסכמים שנת פעילות ראשונה ונזכרים בשיר הראשון ששידרו בביתם החדש
"זה היה גם השיר שפתח רשמית את יום השידורים הראשון של 'הקצה' כתחנת רדיו, ב1 באפריל 2012. אני חושב שמאז שעלינו לאוויר כתחנה, תחושת השליחות שלי בעשיית רדיו ובהשמעת המוזיקה שאני מאמין בה התגברה בכמה אלפי מונים מכל מה שהיא היתה עד אז, וקצת התקשיתי להאמין שזה יכול לקרות. ולמה דווקא 'דיס איז רדיו קלאש'? כי זו אחת הלהקות האהובות עלי בכל הזמנים. כי השיר הזה מחבר בין Pאנק לבן לבין דאנס וגרוב שחור- כלומר מערבב בין עולמות כמו שאנחנו אוהבים לעשות בשידורים שלנו. כי כשמו, הרדיו שלנו הוא רדיו התנגשות. התנגשות חזיתית בכל מה שמייצג המיינסטרים, קלאש מול התפיסה שהשתרשה פה של איזה מוזיקה נכון ולא נכון לשדר, וגם התנגשות ברעיון שלתוכנית כמו 'הקצה' אין מקום יותר מעל גלי האתר. אז היי, במקום תוכנית החלטנו בכוחות עצמנו להפוך את הקצה לתחנת רדיו. וגם, בלי קשר לכלום, לשיר הזה יש את אחת הפתיחות הכי מלהיבות בעולם".
נדב רביד בחר ב - "Sun Goddes" של Mr. Beatnick
"מיסטר ביטניק הוא מפיק מוזיקה אלקטרונית מאנגליה. אם הייתי צריך לחשוב על המשמעויות ההיסטוריות של הבחירה בשיר כנראה שהייתי בוחר בקטע עם משקל סגולי יותר גבוה, אבל אחרי ארבעהחודשים בלי תכנית ברדיו, כבר בער בי לנגן מוזיקה שהלהיבה אותי באותה תקופת העדרות כפויה מהאוויר. מה גם שהקטע הזה מספיק ארוך ומספיק אינסטרומנטלי כדי להפוך את המעבר מהתכנית שהסתיימה לפני אל התכנית שלי לחלק יותר ונטול בעיות טכניות. או כך לפחות קיוויתי כשערכתי את התכנית. בכל זאת, אולפן חדש ולא מוכר".
עפרי גופר בחר ב-"1970" של Red Axes
"השיר/טראק הראשון ששודר אצלי בתוכנית הוא "1970" של רד אקסס' ניגנתי אותו חצי שנה לפני יציאתו בלייבל 'איים אה קלישה' הצרפתי. לטראק הזה יש הרבה משמעות מבחינתי , גם כי אני מאמין שהבחירה לפתוח תוכנית אלטרנטיבית שאחת מהאג׳נדות שלה היא קידום הסצנה המקומית בטראק כחול לבן היא בעלת משמעות וערך. בעיני היצירה כאן מסמלת נורמליות ואי של שפיות במדינה המשוגעת שלנו. השנה הזאת, בה לקחתי חלק בפרויקט המדהים של תחנת 'הקצה', היא קודם כל גאווה גדולה להיות חלק מדבר כה נפלא. ברמה האישית אני מרגיש שניתנה לי הזדמנות משמיים לעשות רדיו במתכונת נטולת שיקולי רייטינג, כשהמטרה היא להשמיע מוזיקה חדשה ונפלאה לקהל רחב יותר של אנשים. זה אינו דבר של מה בכך, ואני מודה לנדב וקוואמי על האמונה בתוכנית שכולה מוקדשת לדיפ האוס, האוס, טכנו, דיסקו וכל מה שמעניין במוזיקת מועדונים שאינה מכוונת להמונים".
יוני שרוני בחר ב-"I Wonder" של Red Axes
"הקטע הכי משמעותי שניגנתי ביום השידורים הראשון שלנו היה 'I wonder' של רד אקסס. בגרסה משלהם הם עושים טייק על "My Little Runaway" של דל שאנון , ולוקחים אותו לכיוונים אפלים אך בו זמנית רחבתיים להפליא. באפריל בשנה שעברה זה היה הקטע שהכי אהבתי של צמד המופלאים הזה, אבל נדמה שמאז כמעט בכל שבוע הם הוציאו קטע או אדיט חדש שהתעלה על קודמו. מאז התפתחה סביבם קהילה מקומית אדוקה שמגיעה לכל מקום שבו השניים מנגנים והם גם הספיקו להתחיל לפרוץ בחו"ל' וכל זאת מבלי להפיל פה ניים דרופינג של רשימת לייבלים ואמנים מכובדים מאד שמעריכים אותם ומשתפים פעולה עם השניים. מעניין מה יהיה בעוד שנה".
וככה נשמע המקור
אמיר אגוזי בחר ב-" Some Place " של Nick Waterhouse
"זה למען האמת היה השיר השני שהשמעתי בתוכנית שלי ביום השידורים הראשון של התחנה, אבל הפראזה שחוזרת בו מספר פעמים, "There's some place, that I'd rather be " (ובלי קשר של ממש למילות השיר שבהמשך), מבטאת היטב את ההתרגשות שלי סביב תחילת השידורים שלנו, ואף יותר מכך את איך שאני מרגיש כיום, אחרי שנה שאנחנו באוויר. כמי שבעצם אף פעם לא עשה רדיו "פרופר" באופן רציף קודם לכן (כלומר תוכנית אישית, מוגשת, ולא רק דיג'יי סטים), אני מרגיש שהפורמט הרדיופוני השבועי של 'הקצה' מנקז לתוכו את כל הניסיון שצברתי לאורך השנים - התקלוטים השבועיים בשסק מזה למעלה מעשור, תוכניות הרדיו הממוקססות אך ללא הגשה ששידרנו במסגרת בוטניקה עבור קול הקמפוס במשך כ-8 שנים, סדרת הפודקאסטים "רשמקול" שעשיתי במהלך 3 שנים עבור וואלה!תרבות, הכתיבה העיתונאית על מוזיקה וכו' - שחברו יחד לפורמט האישי והחופשי של התוכנית השבועית, בה אני יכול להשמיע כל מה שמרגש ומעניין אותי באותו רגע, מדי שבוע, בין אם חדש לגמרי, קלאסיקה מהעבר, אזוטריה נידחת, קטע פופי שהתאהבתי בו, טראק מועדונים אלקטרוני או סתם משהו שנחת עליי משום מקום. לפעמים עם הגשה מינימאלית, ולעיתים לצלול לעומק של נושאים ספציפיים בספיישלים שונים".
"חשובה מכל היא התחושה שכל זה נעשה במסגרת ששותפה לאותה התלהבות, סקרנות ואהבה למוזיקה. היא כוללת לא רק את שאר השדרנים בתחנה, אלא גם, ואולי בעיקר - מכיוון שהם ההיכרות החדשה האמיתית שלי - את הצוות המסור שעוטף אותנו, ואת קהל המאזינים המגוון והפתוח, שגם כשהם לא בהכרח מתחברים לשיר ספציפי או תוכנית מסוימת, עדיין מעריכים ומגיבים לעשייה בכללותה ואף מגיבים עליה ומזינים אותה בעצמם. וזה ללא ספק מקום שאני רוצה להיות בו".
ניב הדס ועידית פרנקל ( תפו"ד) בחרו ב -" Who Needs Sleep Tonight" של Silicon Soul
למרות שהתכנית שלנו מתרכזת בהאוס, טכנו ונגזרותיהם, המוטו שלנו לקוח משיר מתחילת האייטיז של הרכב פוסט-פאנק גרמני נשכח בשם סיליקון סול (לא לבלבל עם צמד טק-האוס סקוטי בעל אותו שם). מעבר למנטרה המובנת מאליה - "מי צריך שינה הלילה?" - שדוחסת את הרעיונות שלנו על לילות בילויים בשורה אחת קולעת, יש כאן אווירה מכשפת, מסתורית וסוחפת ששואבת אותנו פנימה בכל פעם מחדש. למרות שכמעט ואין כאן ביט (רק קצת כלי הקשה), או אלמנטים אלקטרוניים-רקידים קלאסיים, זה עדיין השיר שמיטיב לנסח את המנפיסט התפודי. לא היה ראוי ממנו למשימת פתיחת השידור הראשון שלנו".
"בנוסף, על התכנית הראשונה יצא לנו לארח מפיק שהצליל שלו הוא אחראי מרכזי על התפתחות הדיפ האוס העכשווי. כריסטופר ראו, שהתברר גם כבחור נעים, פוחז ומצחיק הסכים להשמיע למאזינים קטע מתוך אלבומו המתקרב (שיצא חצי שנה מאוחר יותר), שלימים גם הפך להמנון הרשמי של התכנית, וגם של כל מסיבה שבה אנחנו מתקלטים".
בונוס מתפו"ד: "Weird Alps" של Christopher Rau
"הקצה" יחגגו שנה של פעילות בערב הופעות מיוחד שיתקיים ב-4 באפריל באוזןבר בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם