משחק הכסאות: ככה עושים טלוויזיה טובה
העדרו של אלמנט הסקס מהפרק הרביעי בעונתה החדשה של "משחקי הכס" לא גרע מאיכותו. להיפך - גילויים מרעישים וסיומים מרהיבים הביאו לאחד הפרקים הטובים ביותר בתולדות הסדרה

ההבדל היחיד בין טיסה לסדרה היא רגע ההתרסקות - בטיסה אנחנו לעולם לא נחכה לרגע הזה. בסדרה, וכל סדרה, יש לא מעט אנשים לא נחמדים שמחכים לרגע של ההתרסקות, ומתאכזבים כשמישהו בר מוח החליט שהגיע הזמן לסיים. כל ההקדמה הזו נועדה כדי להבהיר שהפרק הרביעי של העונה השלישית - לא העונה הראשונה ולא הפרק האחרון ולא הפרק הראשון, סתם פרק באמצע - היה פחות או יותר אחד הפרקים הטובים שהיו ב-3 העונות. זהו.
אומרים שהרבה מדי זה אף פעם לא טוב, שפחות זה משובח וכדומה וכדומה. הפרק הרביעי של משחקי הכס (yes oh, חמישי, 22:00) הוכיח שלפעמים הרבה מאד בבת-אחת עושה רק טוב ואפילו גורם לך לרצות עוד.
התמה המרכזית שעמדה במרכז הפרק היא גילויים: ת'יאון גילה שהוא לא יכול לסמוך על אף אחד, אפילו אם מדובר בגבר חמוד עם עיניים כחולות שמספר לו סיפורים. קאליסי גילתה שהיא באמת חזקה, ולא רק זו שעושה תכניות שכולם מנסים להרוס לה. ג'יימי לאניסטר שוב חטף סטירה מצלצלת, וסרסיי גילתה שהיא היתה ונשארה אשה חסרת כבוד שבוחשת ובוחשת ותמיד בסוף העוגה נופלת לה.
טריון מגלה שוארייס הסריס - שהוא גם מכשף גדול וגם הרכלן הראשי בממלכה - הוא לא חסר הביצים שכולם חושבים שהוא, אלא תחמן ומסוכן. וארייס, כך מתברר, מסתיר בתוך ארגז גדול את האוייב הגדול שלו, זה שחתך ממנו באכזריות את הגבריות. ליידי אוליינה מגלה שוארייס יכול להיות מקור בלתי נדלה של מידע, השאלה היא האם באמת כדאי לה לסמוך עליו ,שכן היא כבר לא יכולה לאיים עליו שיאבד חלקים חשובים בגופו אם ישקר לה.

אנחנו, בתור צופים, גילינו מה עומד מאחורי התכניות של מרג'ורי, עד כמה היא ערמומית ומסוכנת. אפילו יותר מג'ופרי, שברור לכולם שכל מה שהוא רוצה להוכיח זה שהוא גבר-גבר ולא ילד של אימא, אבל נופל בדיוק לאותה מלכודת של אישה כאילו חלשה שכבר תראה לו מי מחזיק בשרביט.גם למדנו מה זה גברים אמיתיים, כאלו שמבטיחים הבטחה בעונה הראשונה ומחזיקים מעמד עד השלישית. הלוחמים העליזים שמובילים את אריה סטארק למקום מבטחים הבטיחו לאבא שלה כבר בהתחלה שידאגו לעונש הולם לגרגור קלגן, אחיו של ההאונד המצולק. עכשיו הגיע החלק המעניין של העונש.
הסקס המוכַּר פינה את מקומו למלחמת כוחות אימתנית, בין אם כלי הלחימה הם חיוכים מתוקים ובין אם חניתות מלאות דם שמשפריץ לכל עבר. אחת הסצינות החזקות של הפרק היתה המלחמה בין העורבים לפדופיל הראשי. לורד מורמונט, שבמקום להיזכר כלורד מכובד, קפטן המשמר, ידוע רק "בזכות" זה ששכב עם בנותיו, נכדותיו ונינותיו ורצח את בניו, ילדיו, נכדיו וניניו.
אותה סצנה גם מחזקת את התחושה שלורד מורמנט, על אף היותו קפטן המשמר, ייזכר בסופו של דבר כמי שפיקד על חבורת אנשים שלא הייתם רוצים להיפגש איתם בסמטה חשוכה, למעשה לא הייתם רוצים לפגוש בהם לעולם.אין הרבה שיצטערו על לכתו, ויש עוד הרבה יותר שירצו לדעת מה הולך לקרות בין גילי לסאמוול.

אגב יחסים, המרחק האינטימי בין ג'יימי לניסטר לבריאן הולך ומתקצר והיא מגלה, אט-אט, שהוא קצת יותר ממנוול ואפילו כבר מראה סימנים של אישה דואגת ואימהית כשהיא מכריחה אותו לאכול ולצאת מהדיכאון. זה ייגמר רע, בעיקר כשהחמים ייפגשו.
וכמובן, האישה והדרקונים, שהיה ברור שכך יתרחש הסיום הגדול לעניין הואלריינים, אבל עדיין הפתיע בעוצמתו. ככה עושים טלוויזיה, ואפילו לא ראינו שד אחד. מופלא.

