"ואלס עם באשיר לא שינה שום דבר"
רובין רייט מגלמת את עצמה, גם כדמות מצוירת, בסרטו החדש של ארי פולמן "כנס העתידנים". לאחר הקרנת הסרט בפסטיבל קאן הסביר פולמן על הבחירה ברייט, השימוש החוזר באנימציה ועל החיים שלאחר "ואלס עם באשיר"
במרכז הסרט עומדת רובין רייט, בתפקיד עצמה, על תקן שחקנית שהולכת ומתבגרת ומקבלת הצעה מיוחדת ממנהל אולפן הוליוודי. הרעיון הוא שריטט תאפשר לאולפן לסרוק את גופה, התנהלותה והתנהגותה מכל הכיוונים ותעזור בייצור שחקנית וירטואלית מצוירת בדמותה, שתישאר צעירה לנצח על המסך ובתודעת הצופים, בעוד שהיא עצמה תפרוש ממשחק. יש לה שני ילדים, בת מתבגרת עם כל מניירות הגיל ובן מסוגר הסובל מתסמונות של חירשות ועיוורון שרק מחמירים מיום ליום.
לאחר התלבטויות רבות מקבלת הכוכבת את ההצעה ועוברת ל"צד השני", בו היא מגלמת דמויות שונות, ואת עצמה, בעולם שכולו אנימציה. זאת בעוד היא עצמה נידונה לחיים ללא חופש בחירה (של תפקידים קולנועיים) ואישיות שהולכת ונמחקת, כשהיתרון הגדול הוא יכולתה לבלות זמן עם ילדיה. אלא שהאישיות הדיגיטלית שנבנתה לה במחשב משתלטת עליה והדרך חזרה ל"צד האנושי",הופכת קשה וכואבת. הסרט עורר התעניינות רבה בקאן, שתי הקרנותיו היו מלאות ומחיאות כפיים רמות נשמעו בסיומן.
"כילד וכנער הוקסמתי מספרי מדע בדיוני ובמיוחד מאלה של לאדיסלב לאם. הייתי קורא כל מה שתורגם לעברית בז'אנר" מספר במאי הסטר ארי פולמן בתום הקרנת העיתונאים של סרטו בפסטיבל קאן. "אם אני זוכר נכון, קראתי את הרומן הזה לראשונה כשהייתי בן 16. קראתי אותו בשנית כשלמדתי קולנוע וידעתי שמתישהו ארצה לעשות משהו עם הספר הזה. אחרי 'ואלס עם בשיר' ובמיוחד בגלל המסע שעברתי אתו, החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שיתרחק ככל שניתן מ'באשיר' וחשבתי שהפרויקט הזה יוכל להתאים לכך. חזרתי שוב לספר ואני חש בר מזל שנפל בחלקי לעבד לקולנוע את ספרו של אחד האלילים שלי התחום".
מדוע בעצם בחרת ברובין רייט לתפקיד הראשי וכיצד השגת אותה?
"במסגרת הנסיעות שלי בעולם עם 'ואלס עם באשיר' הגעתי באחת הפעמים שוב ללוס-אנג'לס. במקום בו ישבתי עם אנשים ראיתי גם אותה שם, מאחורי שולחן, והיא נראתה לי מאוד יפה ופגיעה. אבל יותר מכך, היא הייתה בדיוק מה שדמיינתי בעיניי רוחי כשחשבתי על השוט הפותח את הסרט, שבו רואים אותה מקרוב ואז המצלמה הולכת אחורה. היא ממש התאימה לי לתמונה שראיתי בעיני רוחי, ומיד ידעתי שהיא האחת. סיפרתי על כך לשותפיי יוצרי האנימציה (דוד פולונסקי ויוני גודמן) והם התחילו לעשות איורים שלה בתור הדמות בסרט. כשפניתי אליה היא נענתה די מהר למרות שהייתה לה התחייבות אחרת".
הטריילר לסרט
כשנשאל פולמן באיזו מידה השתנו חייו, האישיים והמקצועיים, בעקבות הצלחת סרטו "ואלס עם באשיר", השיב הבמאי:"שום דבר לא השתנה בחיי. טסתי לאוסקר במחלקה הראשונה, מלא תקווה, וחזרתי במחלקת התיירים בשורה האחרונה תקוע בין שני אנשים שמנים. הסרט לא גרם לשום שינוי. חזרתי לחיי הטובים הקודמים. נסעתי. חזרתי. ולא קרה כלום".
כשנשאל האם ביקש את רשותם של טום קרוז וקלינט איסטווד להשתמש בדמויותיהם המאוירות בסרטו החדש, השיב בתמימות מעושה שעוררה גלי צחוק: "ראיתם שם את טום קרוז? ראיתם את קלינט איסטווד? אני לא יודע על מה אתם מדברים".
"הייתה לנו דרך עבודה ברורה מאז 'באשיר', ובגלל הצלחת הסרט הקודם ניסינו בהתחלה אני והצוות שלי לעבוד באותה שיטה של אנימציית קאט-אאוט. אבל מהר מאוד הבנו שעלינו לחפש משהו שונה לגמרי" הוא מספר אודות טכניקת השימוש באנימציה בה השתמשו הוא ושותפיו בסרט החדש. "החלטנו לנסות משהו חדש, שבמובנים מסוימים יחזור לאנימציה של האחים פליישר, יצירות מצוירות כמו 'פופאי', 'בטי בופ' וכו', הסגנון הקלאסי של האנימציה, שצוירה ביד, ולהציב זאת כניגוד למה שקורה היום, אנימציה ממוחשבת בתלת מימד, שאני אישית לא כל כך אוהב. ליצור אנימציה כמו במקרה שלנו זו הייתה משימה קשה מאוד ובסופו של דבר השתמשנו בשירותיהם של שישה אולפני אנימציה, בשש מדינות, ישראל, לוקסמבורג, בלגיה, גרמניה, הולנד וארצות הברית. כדי לעשות סרט בצורה כזו אתה צריך להיות או אמיץ או טיפש. ואני כנראה שניהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם