מהיר ועצבני עם נימוס בריטי
הנופים עוצרי הנשימה, הדיאלוגים השנונים והשרירים של וין דיזל ודווין "דה רוק" ג'ונסון לא משנים את העובדה ש"מהיר ועצבני 6" הוא סרט אקשן צפוי מידי ונטול, ובכן, אקשן
נכון, הטוויסטים המוכרים בעלילה נוכחים גם כאן, לצד ההרגשה שבכל רגע אמור לקרות פה משהו משהו מסעיר ולצד סצנות המרדפים שלא מפסיקות להדהים. אבל מלכודת הדבש הזו לא ממש עבדה הפעם, כיוון שרובו של הסרט היה צפוי וחלקו השני היה לא ריאלי ברמות עצבניות.
במהלך "מהיר ועצבני" הספקנו לבקר בספרד, התעופפנו ללונדון, חתכנו למוסקבה ואפילו המראנו לארה"ב וטוקיו לכמה רגעים, אבל האמת היא שנדמה שהסרט הפעם התרכז יותר בעלילה מאשר במה שהצופים שלו באמת אוהבים – מרדפים. והרבה מהם. גם קטעי הפאנצ' היו יכולים להיות חזקים יותר בהרבה, אך איכזבו בנפילה לבינוניות די מאכזבת.
פתיחת הסרט מפגישה אותנו שוב עם השוטר הובס (דוויין ג'ונסון) אשר הצליח לאחד בחזרה את "המשפחה" - דום, בראיין, מיה, גיבסון, טג', האן וג'יזל. המטרה – סגירת מעגל מפושעים למגיני הצדק והחוק העולמי, כשעל הדרך הם מקבלים חזרה את לטי (מישל רודריגז), אדם שכולם חשבו כי נהרג ופתאום הוא שב לו מעולם המתים, בתופסת בעיית זיכרון קלה.
הדיאלוגים והנופים של "מהיר...." עדיין מצליחים לעורר את הקהל (השבוי, יש לציין), אך המילה "צפוי" עלתה מהקהל קצת יותר מדי פעמים במהלך הסרט. לעיתים נדמה שנוכחותה של גל גדות בקהל גרמה לכולם להיות מנומסים יותר (תהילת מחיאות הכפיים שקיבלה בהתחלה שווה לטירוף של זכייה באוסקר), ועם זאת קשה לחמוק מהתחושה שמחוויית הסרט הזאת ציפינו לקצת יותר בגזרת החוצפה וההפתעה. בשלב מסוים במהלך הצפייה עלתה ברבים התחושה שמדובר בסרט מאסף אשר נוצר כהומאז' לשאר סרטי הסדרה, כשכמה דמויות מפוקפקות מהעבר חזרו וגם קיבלנו איזה ריקוד חיזור מטורף בין לטי לדום, שהסתיים בנחיתה על שמשת מכונית משני צידי גשר ונחיתה ללא שריטה.
ומה יש לדווין ג'ונסון להגיד על "מהיר ועצבני"?
במידה מסוימת, הסרט החדש בסדרה ראוי להקרא "מהיר ועצבני בניחוח בריטי", משום שמשהו בו מנומס מדי ביחס לסדרטים שקדמו לו, אשר הצליחו להראות לנו עד כמה רחוק אפשר לקחת את הדמיון מבלי להפוך אותו למופרך מדי. סגנונו של הסרט הנוכחי עשה קצת עוול עם האחרונים (בייחוד עם הפרק החמישי המצוין), אך ניחוש לא פרוע במיוחד מנבא שזה לא ימנע מכל מכורי הסדרה ללכת ולראות אותו בתקווה לקצת אקשן.
את מנת האקשן המיוחלת יקבלו אוהדי הפרנצ'ייז בעיקר בחצי השעה האחרונה של הסרט, בעיקר בגלל הרעיון המבריק לשים מול כל אחד מהחבורה את המקביל שלו בחבורה הלוחמת מהצד השני. מדובר במהלך תסריטאי חכם שיצר מהפך יפה בטון בסרט, ונתן את האות לחגיגה בסיום. סצינה אחת אף מפגישה כמות מסת שריר שלא היתה מביישת תחרויות מר עולם ועוצמת המכות והקרב סוף סוף עלתה רמה ותאמה את מה שאוהדי הז'אנר והסדרה מצפים לקבל - אקשן ברמה גבוהה.
"נעשה את מה שאנחנו טובים בו – נאלתר", זורק אחד מאנשי החבורה במהלך סצנת מרדף, ולפעמים היה נדמה כי חבל שיוצרי הסרט לא אימצו לעצמם גישה זו, לפחות עם חלק מהדיאלוגים שיצרו. הרמזים המטרימים שנזרקו לקהל במהלך הסרט היו צפויים למדי, קלים לפיענוח ופשוטים למדי, וכמוהם גם חלק מהסצנות, שהותירו את וויין דיזל עם החולצה הלבנה והנקייה שלו גם כאשר רכבו מתהפך כמו יאיר לפיד מאז שנכנס לתפקיד שר האוצר.
בסופו של דבר היציאה מהסרט לוותה בהרגשה שאפשר היה לעשות יותר מחומר הגלם. נכון, "מהיר ועצבני 6" הפגיש אותנו עם סוללה יפה של כלים מרשימים מטנקים ומטוסים ועוד מספר כלי רכב שבאטמן ללא ספק היה חומד לעצמו,.אבל גם אם מדובר בקהל שבוי, רצוי להראות לו צדדים קצת יותר ריאליים של עולם מירוצי המכוניות והאקשן הסוחף. ולאלו שלא יכולים לחכות, סוף הסרט מבטיח פרק נוסף בסדרה, עום הופעת אורח של ג'ון סתאת'האם ("קראנק"). איך אנחנו יודעים זאת? חכו שהסרט יגיע לערוצי הטלוויזיה וגלו בעצמכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם