"האבנים הכחולות": מסחרי, מתקתק ומהנה
הסרט "האבנים הכחולות" מגולל את סיפורן (האמיתי) של ארבע זמרות אבוריג'יניות באוסטרליה הגזענית של הסיקסטיז. התוצאה קצת פשטנית, אבל מאוד כיפית
למרבה המזל, הקלידן ומנחה התחרות דייב (כריס אודווד), מוזיקאי אירי בעל התנהגות לא צפויה ובעיית שתייה, קולט את הפוטנציאל הטמון בהן ומחליט לקחת אותן תחת חסותו. הוא משנה את סגנון השירה והרפרטואר שלהן מקאנטרי לסול, ומגיש אותן לאודישנים שמטרתם לאתר אמנים שיופיעו בפני חיילי ארה"ב המשרתים בווייטנאם.
במקרה הזה, שום אפלייה וגזענות אתנית לא בולמים את פרץ הכישרון - מה גם שדייב הפך אותן ללהקת בנות מלהיבה, עם כוריאוגרפיה אטרקטיבית, והן מקבלות את הכרטיס לווייטנאם והופכות לסנסציה בקרב החיילים. מכאן ואילך הן נסחפות לסדרה של הרפתקאות אישיות, מוזיקליות ורומנטיות, שמשנות לחלוטין את חייהן והופכות אותן למודל לחיקוי.
הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו בתקופה שבה האבוריג'ינים נחשבו לגזע נחות באוסטרליה, אולצו להישאר בשמורות שלהם ולהימנע ממגע עם האוכלוסייה הלבנה. ילדים אבוריג'ינים שנולדו בהירי עור, מחיבור רומנטי עם אוסטרלים לבנים, נעקרו ממשפחותיהם, הועברו לאימוץ על ידי משפחות לבנות ואולצו לפתוח בחיים חדשים. ילדים אלה נקראו "הדור הגנוב". המציאות הזו השתנתה רק ב־1967, בעקבות משאל עם שבו החליטו מרבית האוסטרלים להעניק לאבוריג'ינים זכויות מלאות.
הסרט נכתב בהשראת סיפורן האמיתי של האחיות לאורל רובינסון ולואיס פילר, ובנות הדוד שלהן בברלי בריגס ונעמי מאיירס. הן נולדו בשנות החמישים במה היה מכונה "שמורת האבוריג'ינים'' למשפחה גדולה שחיה ונשמה מוזיקה. כשפרצה מלחמת וייטנאם הן היו זמרות מתחילות. רק האחיות לאורל ולואיס נשלחו להופיע בפני החיילים האמריקאים בווייטנאם. בנות הדוד נשארו באוסטרליה. לאחר המלחמה, הן הקימו יחד להקה בשם The Sapphires. הסיפור נכתב על ידי בנה של לאורל. הוא עובד תחילה למחזה, שהצליח מאוד באוסטרליה ב־2005, וב־2012 הפך לסרט שהוקרן לראשונה בפסטיבל קאן.
“האבנים הכחולות” הוא, בראש ובראשונה, סרט מסחרי מהנה, קראוד־פליזר קלאסי עם הרבה מוזיקת נשמה שחורה טובה מהסיקסטיז (מרווין גיי, ווילסון פיקט, סם ודייב ועוד). בתור שכזה, אף שמדובר בסיפור סינדרלות פשטני שראינו רבים כמותו, הוא מטופל נכון ברמת בניית הדרמה, הצילום, העריכה, הקצב והקונפליקט המרכזי (מתן הזדמנות שווה לכל אחד, לא משנה מה מוצאו וצבע עורו). גם הליהוק מצוין ומותיר תחושה של אמינות ואותנטיות. בקיצור, כיף של סרט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם