ג'ון קיוזאק: "שיחקתי בלמעלה משלושים סרטים רעים"
לאן נעלם הגבר הרגיש והפטפטן מהסרטים "אמרי לי כן" ו"נאמנות גבוהה"? ג'ון קיואזק, השחקן ששבה את לב המוני המעריצות בתפקיד הבחור הטוב, מוצא את עצמו מגלם דווקא דמויות אפלות בגלגול הנוכחי של הקריירה: רוצחים, סוציופתים וגם סתם מטורפים
"טסתי כל היום, אז ראיתי אותו ביום השני", הוא אומר. "הייתי בעתיד, ואז היה עליי לטוס בחזרה לעבר כי הייתי יום קדימה. זה היה יום באוסטרליה, ואז טסתי כל הדרך חזרה. היה אור יום כל הזמן, אז זה כאילו הייתי בצד השני".
לא ההסבר הכי מובן בעולם, גם אם מתחשבים בעובדה שמדובר באדם שברור שסובל עדיין מג'ט לג. ובכל זאת, זה נשמע מוכר. מאוד מוכר. זהו קיוזאק המפטפט את עצמו לדעת ב"אמרי לי כן" מתחילת הקריירה שלו, או ב"להיות ג'ון מלקוביץ'" מאמצע הקריירה; ומובן שהג' ון קיוזאקיות הגיעה לשיאה כשגילם את רוב גורדון, הנער-גבר הרגיש-מתלבט-מפטפט ב"נאמנות גבוהה", עיבוד לספרו של ניק הורנבי שקיוזאק עצמו הפיק והשתתף בכתיבת תסריטו.
זו תכונה שהמעריצים שלו - ובעיקר מעריצות בגיל מסוים, שנתקלו בו לראשונה לפני כשלושים שנה כשגילם את דמותו של לויד דובלר, שננטש על ידי אהובתו ב"אמרי לי כן" - יזהו מיד. זו גם התכונה שהם מצפים למצוא אצל קיוזאק בכל סרט שהוא משתתף בו, מאז ועד היום, אף שהוא כבר לא מגלם את הדמות הטיפוסית שלו, לפחות לא בסרטו החדש "קרקע קפואה".
בסרט , המבוסס על סיפור אמיתי, קיוזאק מגלם את רוברט הנסן, איש משפחה מכובד ביום ורוצח סדרתי מטורף בלילה. הנסן חוטף נערות העוסקות בזנות ואז צד אותן כמו צבאים במרחבי אלסקה, עד שהשוטר (ניקולאס קייג') לוכד אותו. קיוזאק, לא נעים להודות, משכנע למדי כרוצח סדרתי. למי שזוכרים אותו כנער החמוד מ"אני והחבר'ה" זו לא גלולה שקל לבלוע.
ממוכר תקליטים חביב לרוצח פסיכופת. הטריילר ל"קרקע קפואה"
אבל מה לעשות, חלפו שנים רבות מאז "אני והחבר'ה", וקיוזאק לא נח לרגע. הבחור פשוט אוהב לעבוד. רק השנה הוא מופיע בשמונה סרטים ודרמות טלוויזיוניות. גם אם אפשר להניח שחלק מהסרטים צולמו בשנים קודמות, עדיין אפשר לקבוע בוודאות שהוא עשה המון סרטים. "משהו כמו 65", הוא אומר.
כשהבחור כל כך עסוק, לא פלא שלא הצלחנו לקבוע פגישה לראיון. גם כשהתברר שנהיה בזמן מסוים באותה יבשת, לא הצלחנו לתאם. בסוף נאלצנו להסתפק בראיון בסקייפ. לפי הרקע מאחוריו אני מניחה שהוא במלון. אולי ב"אבו דאבי אינטרקונטיננטל". מתברר שאני צודקת: זה אכן המלון, שמשמש גם כביתו. "אני בחדר ליד המטבח", הוא אומר ושואף מסיגריה אלקטרונית.
נדמה שהעובדה שקשה כל כך לגלם את דמותו של הנסן היא שמשכה אותו לתפקיד. הוא קרא ספר על סוציופתים שאין להם שום אמפתיה לבני אדם אחרים. "חשבתי לעצמי, איך אוכל לגלם אותו? אחרי שראיתי שאני לא מגיע לשום מקום, הגעתי למסקנה האיומה שהבחור פשוט נהנה".
יהיה הוגן לומר שקיוזאק שחקן טוב יותר מהתפקיד שהוא מגלם בסרט. עם זאת, בשנים האחרונות היו לו עוד תפקידים שלגמרי לא ברור למה בחר בהם. כמו ב"קרקע קפואה", הוא גילם דמויות אחרות לגמרי ממה שהיינו מצפים. ברשימה מופיעים "העורב", שבו הוא מגלם את אדגר אלן פו, ו-"2012", שבו הוא נאבק למנוע אסון מדע בדיוני, ו"העיתונאי", שבו הוא שוב מגלם רוצח (רק שכאן הוא לפחות זוכה לנהל משחקי סקס טלפתיים עם ניקול קידמן). והיו סתם סרטים שלו שחלפו מתחת לרדאר, כמו "מלחמה בע"מ", " קרח דק" ו"עולם משלו"
.
אני מקווה שתקופת הרוצח הסדרתי מאחורינו, אני אומרת לו. "תראי", הוא משיב, "זה לא שבחרתי את זה. התפקיד בוחר אותך. ככה זה עובד". הוא מתאר את התפקיד כ"מסע שבו אתה הולך לצד השני וצריך לראות אם אתה יכול לשוב בלי להשתגע, או להפוך לנרקומן או פסיכופת"
.
לא קשה להאמין לו. קר לי רק מלצפות בסרט. הוא מתרחש בחורף של אלסקה הקפואה (והוא צולם בדיוק לאחר שסיים את צילומי "העורב" בחורף הסיבירי) ונראה שלא היה כיף. אבל אז יש לי תחושה שכיף לא ממש מעניין את קיוזאק. הוא לא מבלה במסיבות הנכונות של השואו ביזנס בלוס אנג'לס. ביתו העיקרי, "אבו דאבי אינטרקונטיננטל", נמצא בשיקגו, העיר שגדל בה. גם אחותו, הקומיקאית ג'ואן קיוזאק, עדיין מתגוררת בה עם משפחתה.
בכל הקשור לניהול מערכות יחסים, קיוזאק שייך לאסכולת ג'ורג' קלוני. הוא יצא עם חבורת שחקניות מפורסמות (מיני דרייבר, הילארי דאף, לילי טיילור), אך הוא מעולם לא התחתן. הוא גם אף פעם לא מדבר על חיי האהבה שלו.
וכמו קלוני, הוא פעיל חברתית ופוליטית. למשל, בעתוי מדהים הוא ייסד לפני כמה חודשים את קרן חופש העיתונות, שמטרתה להבטיח שקיפות בעיתונות ולהעניק סיוע למדליפים. את הקרן הוא ייסד בשותפות עם דניאל אלסברג, המדליף המפורסם של מסמכי הפנטגון. במועצת המנהלים יושב גם גלן גרינוולד, עיתונאי הגרדיאן שהיה הראשון לדווח על ההדלפה מהאן אס-איי, סוכנות הביטחון הלאומי של ארצות הברית.
ההדלפה מהאן-אס-איי נראית כהצדקה למה שאתה מנסה לעשות, אני אומרת. אבל קיוזאק אומר שזה בדם שלו. גם אמו (מורה למתמטיקה) ואביו (בכיר בחברת פרסום) היו פעילים חברתיים ופוליטיים. "גדלתי עם האחים בריגאן", הוא מציין: שני פעילים, כומר ומשורר, שהיו פעם ברשימת עשרת האנשים המבוקשים ביותר של הבולשת הפדרלית.כך גידלו אותי", הוא אומר. "אז לא הייתי ער לכך כי הייתי ילד, אולם ככל שהתבגרתי למדתי להעריך זאת, וכעת אני רק מנסה להעביר הלאה את מה שלימדו אותי".
ההדלפה האחרונה, פרשת אדוארד סנודן, יכולה להפוך בקלות לסרט. אבל קיוזאק לא ממש מתכנן הפקה כזאת: הוא טוען שאת המעורבות הפוליטית הוא אוהב כי היא לא כרוכה ב"ניסיון לשכנע חבורת בנקאים" לתת לו כסף.
מה, באמת? אתה לא יכול לראות את עצמך, למשל, מגלם את חושף הפרשה גלן גרינוולד? אני שואלת. "גלן? " הוא שואל ונראה מופתע. "אה, הבנתי. אני מניח שאני מבוגר מכדי לגלם את סנודן". הוא לפעמים שוכח שהוא כבר לא צעיר.
הוא מפורסם מאז שהיה בן 18. להצלחה בגיל מוקדם יש יתרון, לדעת קיוזאק, משום שכך הוא היה יכול לסיים את משבר אמצע החיים בשלב מוקדם. "זה קרה לי בגיל 24, וזה נחמד שאתה יכול לגמור עם זה בגיל צעיר כל כך", הוא אומר. "ראיתי מה קורה כשאנשים נעשים מבוגרים ואז הם נעשים מפורסמים בפעם הראשונה, וזה גורם להם נזק. אני, לעומת זאת, הייתי לוהט, ובהמשך החודש הייתי הדבר הגדול הבא, ואז התקררתי. אחר כך שוב הצלחתי, מה שגרם לי לא להתייחס לכל הדברים בכזו רצינות. אתה פשוט צריך לנסות למצוא את הקול האותנטי שלך. באופן מוזר זה דווקא הועיל שהכל קרה לי בגיל מוקדם וששרדתי".
עוד יתרון של קיוזאק: הוא הצליח להעביר את כל הקריירה שלו עם בני משפחה וחברים. הוא ואחותו ג'ואן מופיעים יחדיו בלא פחות מעשרה סרטים, שבחלקם הופיעו חברים אחרים בשבט קיוזאק - שלושת האחים שלו, ואביו ריצ'ארד. הוא גם הקים את חברת ההפקות "ניו קריים פרודקשנס" עם חבר הילדות שלו, התסריטאי סטיב פינק. הוא גם מרבה לעבוד עם חבר ילדות אחר, הקומיקאי ג'רמי פיבן. כמה מהסרטים הטובים ביותר שלו הופקו ב"ניו קריים פרודקשנס", והוא גם היה שותף בכתיבת התסריטים שלהם - למשל "מפגש בגרוס פוינט" ו"נאמנות גבוהה".
קשה לא להגיע למסקנה שהתפקידים הטובים ביותר של קיוזאק, אלו הזכורים ביותר, הם אלו שהיו הכי "ג'ון קיוזאקיים". " אני קצת דומה ללויד דובלר (כוכב 'אמרי לי כן', ק "ק)", אמר פעם קיוזאק, ודמותו במציאות - פטפטנית וצנועה - לא רחוקה כל כך מזו שגילם בסרט "נאמנות גבוהה". אני אומרת שנראה לי שהוא מצליח יותר בתפקיד של אדם פשוט מאשר כרוצח סדרתי, כוכב סרט מדע בדיוני או אדגר אלן פו.
הוא לא ממש מכחיש. הוא רק לוקח עוד שאיפה מהסיגריה האלקטרונית ואומר שלפי הערכתו הוא עשה "חמישה עשר, אולי עשרים" סרטים טובים. "ויש איזה שלושים וחמישה סרטים ממש גרועים", הוא מודה. "היום לא הייתי יכול לעשות את 'נאמנות גבוהה'. לגייס כסף לסרטים של עצמך זה קשה מאוד". עדיין יש סרטים שהוא רוצה לעשות. למשל, הוא היה רוצה לעבד לקולנוע את הרומן הקלאסי "האמן ומרגריטה" של בולגקוב. מעניין אם קיוזאק יבחר לגלם שם את דמותו של השטן, בהמשך לסדרת התפקידים האחרונים שלו על המסך.
חבל שהוא לא יכול לשחזר את "נאמנות גבוהה". לדעתי זו חיה נדירה, עיבוד לקולנוע שהוא טוב יותר מהספר. ברור שיש לו כישרון כתיבה, שבהחלט אפשר לנצל אותו טוב יותר במקומות אחרים ולא רק במסגרת פעילותו החברתית והפוליטית. "אולי", הוא אומר. ואז, עם הסיגריה האלקטרונית בידיו, הוא נעלם, ומשאיר אותי עם מסך ריק וסימן שאלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם