"מלחמת העולם Z": קטסטרופה בכל המובנים
ההרפתקה של הפקת הסרט "מלחמת העולם Z", שהפכה לאחת הבעייתיות והיקרות בהוליווד, לא נראית טוב גם אחרי כל מאמצי ההחייאה
אבל כשרואים על המסך כיצד המבצע המשולב להצלת הסרט לא רק שלא צלח אלא אף נכשל בגדול ואפילו קרס (מבלי להתייחס לתוצאות הקופה ולשאלה האם הוא יצליח להחזיר את ההשקעה הגדולה) – מדובר כבר בקטסטרופה במימדיים קולוסאלים. קצת כמו מה שחווה האנושות בסרט עצמו.
במרכז הסיפור גארי (בראד פיט), שבעברו עבודה כחוקר באו"ם. כעת הוא תקוע בפקק בדאון-טאון פילדלפיה עם רעייתו ושתי בנותיהם, כאשר משהו מוזר מתחיל להתרחש: אנשים רצים כמטורפים, מסוקים מרחפים מעל, מכוניות מתנגשות זו בזו, בעת שרכבי זרועות הביטחון מנסים לפלס דרך למוקדי אסון רבים. מתברר שווירוס קטלני תוקף את תושבי הכדור הארץ, ונשיכה אחת מנגוע כזה מספיקה כדי להפוך אותך מבן אנוש לזומבי צמא דם. וכמובן, ככל שמספר הזומבים גדל, כך נראה שעתידם לשלוט באופן טוטאלי על כדור הארץ כולו.
בדרך כלשהו מצליח גיבורנ לחמוק מהכאוס המתחולל ברחובות, ובאמצעות קשריו מועבר עם משפחתו לבסיס מוגן של מעסיקיו לשעבר. אלו מנצלים את ההזדמנות כדי להחזיר אותו לשרותם, על מנת שינסה לאתר את מקור הווירוס ולמצוא תרופה שתבלום את המגפה ותוצאותיה. מסעו לוקח אותו בין היתר לירושלים, שם הוקמה גדר הפרדה גבוהה כדי למנוע מהזומבים להגיע אל האוכלוסייה. בעיר הקודש חוברת אליו קצינה ישראלית צעירה העונה לשם סגן (דניאלה קרטס), וממשיכה איתו את המשימה. נשמע מטופש? ובכן, יש לכך לא מעט סיבות.
כשקטסטרופה קולנועית פוגשת מציאות. הטריילר לסרט
בראד פיט, שבבעלותו חברת הפקה Plan B, יזם את הפרויקט והיה פעיל בו גם כמפיק וכמשקיע עוד מתחילתו. הוא היה זה שנדלק על הספר אותו חיבר מקס ברוקס (בנו של מל, אם תהיתם), שיצא בשנת 2006 ותיאר השתלשלות אירועים דומה. פיט רכש את זכויות ההסרטה (במיליון דולר), כשהוא גובר בדרך על ליאונרדו דיקפריו, שחשק אף הוא להיות זה שיהפוך את רומן האימה העתידני לסרט. בסופו של יום נראה שהמזל שיחק לדי קפריו הצעיר, שכן במקרה הזה, התוצאה הסופית - גם לאחר כל התלאות והניסיונות לשפר ולשדרג עד כמה שניתן את המוצר הפגום - עומדת ביחס הפוך לציפיות הגדולות.
מארק פורסטר הוא במאי בעל קבלות לא מבוטלות. ברשימתו בין היתר סרטים כגון "מונסטר בול", "למצוא את ארץ לעולם לא" ו"רודף העפיפונים". אבל דווקא בסרטי האקשן מרובי האפקטים "נשק של תקווה" ו"קוונטום של נחמה" הוא הרשים פחות. לכן, לא ממש מפתיע שגם במקרה של ,מלחמת העולם Z" הוא לא מספק את הסחורה, באף פרמטר אפשרי.
הנראטיב הקלישאי וממוחזר של "מלחמת העולם" בעיקר נראה כמו שילוב של סרטים משתי קטגוריות שכבר נטחנו בעשורים האחרונים לעייפה: סרטי נגיפים קטלניים שמאיימים לכלות את אוכלוסיית הכוכב, כמסוג "התפרצות" (1995) של וולפגנג פיטרסן, או "התפשטות" (2011) של סטיבן סודרברג; וסרטי זומבים, ז'אנר פופולארי במיוחד, מ"ליל המתים החיים" (1968), של ג'ורג' רומרו, ועד "שחר המתים" (2004), של זאק סניידר.גם האפקטים כאן ממחוזרים ונראים כאילו נלקחו ממחסן סרטי קטסטרופות של פלישות חייזרים ומזיקים למיניהם שכבר חווינו.
ואם חשבתם שהמשחק הבראד פיטי המשובח הוא שיציל את הסרט, נכונה לכם אכזבה לא קטנה: כל דמויות הסרט בזו אחר זו הן לא יותר מאוסף קלישאות תלושות ושטחיות. קשה להזדהות כאן עם מישהו, גם לא עם גארי ואפילו לא עם סגן, על אף הקשר הישראלי. (אם כי יש לומר שאפו לקרטס על הפריצה ההוליוודית המרשימה). אגב, באחת הסצנות היותר מגוחכות שואל גארי את החיילת לשמה והיא מזדהה בפניו כ"סגן", ובשלב זה לא ממש ברור כיצד הדרגה שלה בצה"ל הפכה לשמה בסרט.
ובכלל - בכל הקטעים המתרחשים כביכול בירושלים (הסצנות צולמו למעשה בואלטה בירת מלטה) קיים תמהיל מבולבל ולא הגיוני של שחקנים ישראלים ואמריקנים, ערבים וחרדים, כשגם בסאונד נשמע לא אחת בליל שפות הכולל עברית תקנית, עברית עילגת במבטא אמריקני, אנגלית תקנית ועוד.
בהקשר הסוריאליסטי הזה, הטענה הלכאורה מגוחכת כי מדובר בסרט אנטי פלסטיני, משום שהזומבים שנראים באחת הסצנות מסתערים על גדר ההפרדה הגבוהה שבמרכז ירושלים הם בעצם דימוי לפלסטינים צמאי דם, דווקא נשמעת סבירה בהחלט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם