כיצד ג'ון קליז ניצל ממבוכת חייו?
במזל רב ותודות לאירוע הבריאותי שעבר, ג'ון קליז נחלץ מהשתתפות בסרט האיום של רשף לוי – "לצוד פילים". יונתן גת חושב שאירוע הלב שעבר, הציל אותו מכתם לכל החיים
''לצוד פילים'', 107 דקות, ישראל, 2013
הוא גם חתום על הסיטקום המיתולוגי "המלון של פולטי" ועל אחד מהסרטים המצחיקים בתבל - "דג ושמו וונדה" (שגרם למוות של צופה מרוב צחוק. ממש כך) אך בשנים האחרונות, לא יצר שום דבר משמעותי וניתן להיתקל בו בעיקר בסרטי אנימציה שהוא מדובב, הופעות אורח קצרות בסרטים וסדרות והרבה פרסומות.
זכיתי לפגוש את קליז לפני כשנתיים בבריסטול, לטובת ראיון שערכתי איתו ושפורסם במוסף "7 לילות" (ניתן לקרוא כאן) במהלך השיחה התוודה בשיא הרצינות על תאוותו הבלתי נשלטת לעשיית כסף לאחר גירושיו הסוערים, אלו שהשאירו אותו מרושש. וזאת, כפי שהגדיר, על חשבון יצירה אמיתית. בסוף הראיון שפורסם, שאלתי את קליז האם הוא מתכוון לבוא לישראל. הוא ענה בהתלהבות - "רק תזמינו אותי".
ומאז, שני גורמים הזמינו אותו וקיבלו תשובה חיובית: חברת שוקולד "השחר" והבמאי רשף לוי. על שניהם שמעתי בתדהמה. את ההכרזה על השתתפותו בפרסומת לשוקולד, עוד ניתן היה איכשהו, במאמץ רב - לעכל (עם לא מעט צרבת), היות וקליז מסתובב בכל העולם עבור פרסומות שונות ומשונות, מבלי לדעת הרבה על המותג.
אבל ליהוק לסרט של רשף לוי? זה היה נשמע כל כך מופרך, עד שהודעה על השתתפותו של סר אנתוני הופקינס לסרט הבא של אבי נשר - היתה מתקבלת בהבנה רבה יותר.
עצם הליהוק לסרט גרף סיקור נרחב בכלי תקשורת רבים וגם עבדכם הנאמן הקדיש לנושא לא מעט, כשהוא עדיין בשוק. הדיווחים על כך שהקומיקאי הבריטי יסייע בעריכת התסריט, היו מעודדים. אולי בכל זאת יקרה כאן נס קומי ואנחנו צפויים לפנינה קליזית?
אלא שאז, קליז הודיע שהוא חש ברע והוא מבטל את השתתפותו. זמן קצר לפני תחילת הצילומים. אירוע לב, מסרו דובריו. רשף לוי המאוכזב נאלץ לגייס לו כוכב אנגלי אחר ופטריק סטיוארט תפס את מקומו.
לאחר צפייה בסרט ניתן לקבוע: אם אי פעם ג'ון קליז היה זקוק לאירוע לב, זה היה במקרה של "לצוד פילים". מסרטי הקומדיה הישראלים המופרכים והגרועים ביותר שנראו על המסך מאז הסרט "טעות במספר" של זאב רווח משנת 1979.
הרעיון, יש לציין – דווקא סביר: ילד בן 12, שאביו, מאבטח בבנק – נפטר ולא זוכה לפיצויים. כנקמה, הוא מחליט לשדוד את הבנק יחד עם סבו וקרובי משפחה, שאחד מהם (באופן מוזר) – בריטי.
אך בפועל מדובר בתסריט מרושל וחסר הגיון, שכולל פלאשבקים קדימה, אחורה והצידה; דיאלוגים מביכים שאף אחד מהאומרים אותו לא מאמין למילה אחת שהוא אומר; תכנון דמיוני ומביך של שוד בלתי אפשרי, שגם ילד בן 12 לא היה מעלה על הדעת וניסיון כושל ללהטט בין קומדיה לבין דרמה מרגשת. תוסיפו לזה גם קטעי מחזמר (?!) ותקבלו עדר פילים שועט לעבר הקהל.
רק מוני מושונוב מצליח לשמור על עצמו איכשהו ולחלץ פה ושם איזו דאחקה סבירה. ייתר המשתתפים המכובדים, כמו ששון גבאי, תיקי דיין ואחרים נאלצים להתבזות. אבל אולי העובדה שיוכלו לספר בעתיד כי הופיעו בסרט יחד עם פטריק סטיוארט – שווה הכל?
ובכל זאת, בתום הסרט, העליתי חיוך רחב על פניי. לא כי הסיום היה משעשע חלילה, אלא כי הודיתי לאלוהי הקומדיה שהציל את הגיבור הקומי שלי מביזיון. כעת, הוא יכול למרוח לו שוקולד על פרוסת לחם ולהרגע, גם אם הלב קצת מקרטע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם