"וולברין": פחות אקשן -יותר דרמה

בהרפתקה החדשה שלו "וולברין", מגיע לוגאן-וולברין לטוקיו, שם יהיה לו, בין היתר, עסק עם אנשי יאקוזה, נינג'ות וטייקון טכנולוגיה אותו הציל בזמנו. התוצאה מרעננת את סדרת הסרטים בהשתתפות הדמות, שהחלה עם הזמן לשעמם

נחום מוכיח | 30/7/2013 11:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שמעתי כבר אוהדי "וולברין"/ יו ג'קמן נלהבים מתלוננים על כך שהסרט החדש (אותו ביים ג'יימס מנגולד), הנקרא "וולברין", חוטא באופן נפשע ובלתי נסלח לרוח הגיבור. מה פתאום לשלח אותו ליפן, ועוד לזירה הזרה של היאקוזות והנינג'ות? ולמה לבודד אותו בהרפתקה הזו כמעט מכל עמיתיו, המוטאנטים האחרים? ובכל זאת, נדמה שדווקא פרק קולנועי זה בתולדות דמות הקומיקס האותנטית ממשפחת "X-מן", מזוכך, טהור ותמציתי הרבה יותר מקודמו, "X-מן המקור: וולברין", מלפני ארבע שנים. 
הפעם הוא לבד.
הפעם הוא לבד. "וולברין" מתוך הסרט


"וולברין" החדש למעשה מנתק את עצמו כמעט לחלוטין מסרטי "X-מן", מאפשר לגיבורנו לתפקד סולו (וזה מה שהוא בעצם, יצור בודד מיוסר, המתנהל בלאות מתמשכת בחייו הבלתי נגמרים לא?), משחרר אותו מהצורך לייגע ולהסביר בפעם המאה מיהו, מהו ומה תפקידו בכוח, ומאפשר לו להיות סמוראי בעל טפרים בארץ של סמוראים בעלי חרבות. ואלו שינויים שמעניין לבחון אותם.

הסיפור מתחיל בתקופת מלחמת העולם השנייה. לוגאן מצליח להציל קצין יפני בשם יאשידה (קן ימאמורה), בעת שאת העיר נגסקי מוחקת פצצת גרעין אמריקנית. עשרות שנים לאחר מכן אנחנו פוגשים את לוגאן כאדם ארוך שיער בעל תרמיל ומטה נדודים, כי כך נגזר עליו, כשהוא נע ונד ברחבי אלסקה המיוערת והמושלגת. בחלומותיו המסויטים הוא פוגש שוב ושוב את ג'ין גריי (פמקה ג'נסן), אהובתו המיתולוגית אותה נאלץ להרוג.

עשרות שנים לאחר אותו אירוע בנגסקי, מוזמן לוגאן לטוקיו על ידי אותו יאשידה, שהפך לטייקון טכנולוגיה ענק, כדי להודות לו אישית על שהציל את חייו בזמנו. אלא שהוא גוסס, ולוגאן מבין כי הוזמן על ידי כדי להציע לו עסקה. יאשידה מעוניין, באמצעות הטכנולוגיה שפיתח, לשאוב מגופו של לוגאן-וולברין את סוד חיי הנצח שלו, ובתמורה מציע לו להיות בן תמותה ולמות מזקנה בבוא יומו. וולברין מסרב באדיבות והאיש הולך לעולמו.
משוחרר הפעם מהצורך המגייע להסביר מיהו. הטריילר לסרט
 


וולברין סיים לכאורה את ענייניו בטוקיו, אבל כאשר נעשה ניסיון לחטוף את נכדתו היפה של יאשידה, מאריקו (טאו אוקאמוטו), יורשת נכסיו, הוא נרתם לעזרתה ובהמשך יתפתח ביניהם קשר מיוחד. אגב כך, וולברין ייקלע בעל כורחו לסדרה של תככים משפחתיים ופוליטיים ולמאבקים בהם נוטלים חלק גורמי פשע מהיאקוזה, המאפיה היפנית, בהשתתפותם המסורתית של נינג'ות, סמוראים ומי לא.

וולברין משנה כאן אווירה ומרחב מחייה, כוחותיו העל-אנושיים עומדים למבחן קשה, והדמות בכלל עוברת מעין מטאמורפוזה, אולי לקראת גאולה ולידה מחדש. יש בכל אלה משום הוספת תבלינים חדשים לנוסחה הישנה, המוכרת והחביבה אך השחוקה כבר (לא לשכוח שזהו כבר סרט שישי בסדרת האם והבת גם יחד). בכלל, הסרט, שיש בו מתחת לפני השטח גם התייחסות להתנגשות התרבויות הוותיקה שבין ארה"ב ויפן, מאתגר את הגיבור ומעמיד אותו ואותנו הצופים, המורגלים בסטנדרטים המאוד מסוימים ומתוכנתים של הסדרה, להסתגל למציאות קצת אחרת. אבל חשוב תמיד לנער ולטלטל את המיתוס, לפרקו לגורמים ולבנותו מחדש.

יש כאן אולי פחות אקשן ממה שהורגלנו אליו בסרטי "X-מן", הנראטיב בסדרת המאבקים והמרדפים באמצע הסרט מבולבל למדי ולא ברור כל כך מי נגד מי, וגם דמויות המשנה, בהן המוטאנטית (היחידה בסרט זה פרט -  ללוגאן) המסוכנת וויפר (סווטלנה קודצ'נקובה), חלולות ופלקטיות להחריד. אבל לפחות יש לנו את יו ג'קמן, שמצליח כמו תמיד להזרים דם חדש לדמות של לוגאן-וולברין, תוך שהוא שומר על המשכיותה ומגלם אותה באופן אחיד, אמין וקוהרנטי.

"וולברין" אמנם לא מביא ברקים ורעמים לסדרת הבת, ויהיו שיאמרו שהוא מדשדש, דורך במקום ואף ביזארי בסוגו.  אבל בכל זאת מדובר בסרט מגובש שניתן להעריך כי ממרחק הזמן ייתפס אולי כאחד הטובים במיתולוגיית "X-מן". וזה, לאחר סרטים רבים כל כך, בהחלט הישג ראוי לציון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''קולנוע''

פייסבוק