מארז תרבות 25: שובה של הלהקה הטובה בעולם
בחור בן 23 ממציא לעצמו ז'אנר מוזיקלי? נער בן 19 מסתמן כעתיד של ההיפ הופ? שקל בלבד ואתם שרים עם הדג נחש ודודו טסה? משהו לא נורמלי קורה פה. אם ניין אינץ' ניילז וארקייד פייר האהובים לא היו חוזרים אל חיינו, עוד היינו חושבים שבעל הבית השתגע
ניקולאס ג'אר התפרסם בזכות אלבום הבכורה המצוין שלו "Space Is Only Noise" מ-2011, בזכות דיפ-האוס נוזלי וחדשני שעדיין לא נמצאה לו הגדרה קולעת. עזרה לו גם העובדה שבהיותו רק בן 21העיז והצליח לרתך אווירה סיפורית שכזאת מסינטיסייזרים שנשמעים כמו כלים סמיכים מעץ, ממתכת ומחלומות בהקיץ. היטיב לנסח מבקר המוזיקה בראיין האו, כי שם האלבום (שנגזר משם הרצועה"Space Is Only Noise If You Can See"), מעיד בדיוק נדיר על הפרספקטיבה של ג'אר למוזיקה.
מאז אותו אלבום שהכיר לעולם את היוצר המוכשר, הספיק ג'אר להוציא מספר מיני-אלבומים ורמיקסים רבים, ובתחילת אוקטובר ישוחרר סוף סוף מה שנדמה כיצירה המשמעותית הגדולה השניה בקריירה שלו. יחד עם הבסיסט והגיטריסט דייב הרינגטון, דומה כי הכיוון של האלבום החדש ישלב עם הסגנון החללי של ג'אר גם נגיעות מכשפות של פוסט-רוק, כפי שניתן להתרשם מ-11 הדקות הראשונות של היצירה ששחרר הצמד המתקרא "Darkside". באופן מעניין, גם שם זה מעיד בדיוק רב על חזון יוצריו.
סדרת הופעות: אבי לייבוביץ' אורקסטרה - "מעבדת הניסויים של האורקסטרה"
האורקסטרה של אבי ליבוביץ', יוצר ומפיק מעוטר בתחום הג'אז, היא לא פחות ממכרה יהלומים ברמה עולמית. חצי שנה לאחר הוצאת האלבום המעולה "Volcano", יעלו 12 המוזיקאים המבריקים (ביניהם הטרומבוניסט העסוק יאיר סלוצקי, הסקסופוניסט הוירטואוז עמוס פרידמן, החצוצרן התזזיתי ארתור קרסנובייב ועוד תשעה אבני חן נוצצים) סדרת הופעות מאתגרות במועדון "האזור" בתל אביב, שתכלולנה אורחים חדשים וותיקים ומה שהאורקסטרה מכנה "סדרת ניסויים" מוזיקליים עם אורחים.
הניסוי הראשון יתרחש ביום שני הקרוב, 16.9.13, פתיחת דלתות בשעה 21:00 וכל שבועיים יעלה מופע חדש. המחיר המגוחך יעמוד על 20 ש"ח בלבד ולא ישאיר תירוץ לאף חובב ג'אז או פאנק להשאר בחוץ. מה שבטוח - יהיה שמח, והסרטון המצורף - בו מארחת האורקסטרה את אלרן דקל לבצע קצת פאנקנשטיין - מעיד על הפוטנציאל.
קליפ: ארקייד פייר - "Reflektor"
ארקייד פייר היא אחת הלהקות הטובות בעולם. אחרי אינסוף תשבוחות שקיבלה מהתקשורת והקהל, שהוכו בתדהמה מוחלטת נוכח הפתאומיות בה הפציעה ואחיזתה הבלתי מעורערת בסטנדט אחיד של איכות כבר שלושה אלבומים מצוינים, נדמה שגם היא, סוף סוף, מודעת לזה.
אחרי חרושת שמועות, חוסר וודאות, טיזרים וקמפיין לסינגל החדש שלה שלא היה מבייש כוכב פופ לרגע, התקבל האישור שההזיה שהפכה ויראלית היא אכן שלה, ומיד לאחריה שוחרר גם קליפ שמיישר קו הזייתי עם השיר. אותה הזיה נשמעת כאילו הורכבה משלושה שירים שונים משלוש תקופות שונות, האחד מפאזת האלקטרו-דיסקו, השני מתחום הדארק-אייטיז ושיר שלישי שלישי, שנשמע ממש כמו ארקייד פייר שהתאהבנו בהם עם השנים.
האם השיר מצדיק את המהומה ועומד בסטנדרט הנוקשה שהלהקה הציבה לעצמה? הדעות חלוקות. שבע וחצי הדקות שלו מעייפות ומרתקות בו זמנית, מתישות ומדבקות כאחת. אבל זו עדיין ארקייד פייר - אחת הלהקות החשובות ששנות האלפיים התברכו בהן , ולכן אנחנו ועדיין חייבים להאזין לסנונית הראשונה מהאלבום הבא של הפייבוריטית המוצדקת של שנות האלפיים. בטח ובטח כשג'יימס מרפי, איש אל.סי די סאונדסיסטם, אמון על מלאכת ההפקה. יש יותר מזה?
אלבום: ניין אינץ' ניילז - " Hesitation Marks"
יש להקות שאפשר לסמוך עליהן שימשיכו לעשות מה שהן עושות הכי טוב מבלי לנסות להפתיע בכח או להתאים את עצמן לתקופה ולאכזב. מהצד השני יש לנו את ניין אינץ' ניילז, שגם אם השאירה את האינדסטרייל המכסח שלה הרחק מאחור לאחר הפסקה מפעילות, עדיין תשמע אותנטית לחלוטין ותשמח כל לבב אנוש בעל זיקה לרוק-אלקטרוני-אלטרנטיבי.
אחרי שלושת האלבומים הראשונים של הלהקה, שהמציאו סגנון והחדירו מסמרים ארוכים וחלודים ברוק המיינסטרימי של שנות התשעים, פנתה הלהקה לעבר תבניות מוזיקליות יותר נגישות. לא בגלל שנגמר לטרנט רזנור, מנהיג ויוצר המסמרים, מה להגיד, אלא פשוט כי זה מה שהתאים לו לעשות באותו הרגע. הסאונד המזוהה עמו לא ילקח ממנו לעולם ומקומו החשוב בהיסטוריה של הרוק נחרט זה מכבר. פעם הוא המציא יצירי כלאיים של סיטיסייזרים ודיסטורשן והרכיב שירים קרועי ביטים שדימו סקס, עכשיו בא לו להתעמק יותר בהפקה מהוקצעת ופחות בחידושים. זכותו.
"אני רק העתק של העתק של העתק, כל דבר שאומר כבר נאמר", כך פותח רזנור הגאון את האלבום והורג שתי ציפורים במכה אחת: גם מעביר ביקורת על המיינסטרים של שנות האלפיים, וגם מודה בצניעות שהוא לא בא להפתיע אלא פשוט לעשות מה שבא לו. ומה שבא לו לעשות עכשיו זה לאחד את להקתו האגדית ולהוסיף עוד אלבום בשורה של אלבומים שלא מחדשים כלום כבר שנים, אבל בואנ'ה, כמה כיף להאזין להם!
פסטיבל: פסטיבל בשקל
הדג נחש, חיים אוליאל, דודו טסה, סיסטם עאלי ואומנים נוספים, וכולם בשקל אחד בלבד. בשביל זה, וכדי להרגיש שלא הכל במדינה הזו דפוק ושיש פה גם תרבות נגישה, שווה אפילו לנסוע עד למעלות-תרשיחא. האירוע, שימשיך מסורת יפה של עשור, יתקיים ב-23.9.13 (חול המועד סוכות). אם אתם על הקצה וזקוקים לעוד דחיפה קטנה כדי להגיע - מודי בראון ינחה את האירוע. וזה כדאי.
אלבום: ארל סווטשירט "Doris"
כל מה שהיפ-הופ טוב באמת צריך זה ביט מעניין ואיטי מתחת ללשון מהירה ומטיפנית. לא כוכבת פופ שתסלסל את הפזמון, גם לא אוטו-טיון מאוס עם כל הברה שניה.
עם משחקי מילים מרשימים וראפ מקצועי בניחוח נוסטלגי, ארל סווטשירט מציג כישרון שעולה בהרבה על סך שנותיו. רק בן 19, לילד פוטנציאל להיות הדבר הכי חם בתחום ההיפ-הופ האמיתי והחכם. ובעצם, אולי הוא כבר שם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם