להיות בתוך לואין דיוויס זה לא כזה נורא

האחים כהן הפכו למותג קולנועי שמלווה בהמון ציפיות, לדאבון "להיות בתוך לואין דיוויס". אבל מי שיניח את הציפיות בצד עלול ליהנות ממבע קולנועי לא שגרתי לתיאור שגרת חיים לא פשוטה

אביחי ברס | 21/2/2014 10:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בית הקולנוע נדם בסופו של "בתוך לואין דיוויס". חדר מלא במבקרי קולנוע פסל את הסרט במחי יד כשהוא בחר לעשות את הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות ליצירה: לא להגיב אליה בכלל. לכאורה, הובטח כאן עוד סרט של האחים כהן, וככזה ישנה שורה של ציפיות שבה הוא אמור לעמוד. אבל כמו בכל יצירה יש הבדל תהומי בין מה שהיא אמורה לעשות לבין מה שהיא באמת עושה, ובעוד שלרבים הסרט לא עשה דבר (פרט לגילגול עיניים וחיפוש שלט היציאה), היו גם מי שהבינו שיש בו הרבה יותר.

עוד בתרבות:
יהוא ירון לא צריך במה
תומר אביטל מזמין לרצח בכנסת
משאלתו האחרונה של פיליפ סימור הופמן

הסרט מספר את הדרך הארוכה והמסובכת שלואין עושה על מנת להתפרסם כזמר פולק בניו יורק של שנות השישים. את לואיין מגלם אוסקר אייזק, שחקן עלום שם ביחס לקאסט השחקנים שסביבו: קארי מאליגן, ג'סטין טימברלייק, אדם דרייבר (אדם מ"Girls") וכמובן ג'ון גודמן (שקצת קשה להאמין שעברו 14 שנה מאז שהופיע ב"אחי איפה אתה?"). בחירת השחקנים תמוהה, לכאורה, אבל במבט יותר קרוב ניתן לראות שבעוד אלו מפורסמים בעולמו של לואיין וגם בעולם האמיתי, כולם בעצם קריקטורות. ג'ון גודמן במיוחד, אך הוא קריקטורה מופלאה וסוריאליסטית בניגוד למאליגן שפשוט מעצבנת כהרגלה. לואיין עובר מסע בעל כורחו שמטרתו ניפוץ אותה קריקטורת זמר הפולק הכושל שהוא הפך להיות: בעלים של כישרון אדיר אבל גישה מחורבנת ואמרגן עוד יותר מחורבן.

מתוך הסרט
כישרון אדיר, גישה מחורבנת. ''בתוך לואין דיוויס'' מתוך הסרט

אותו מסע יכול היה להיות קרקע מאוד פורייה לאכזריות קומית שבה האחים כהן מתמחים. אבל דווקא כאן קרה משהו אחר ומאוד שונה ביחס לקטלוג הכהני: חוץ מרגע או שניים של התפרצות לא הגיונית של אלימות על גווניה, ברוב הסרט היא כלי להצגת ההלקאה העצמית של האמן וההתחבטות האם בכלל להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. היא פוגשת את לואיין גם כשהוא מנסה להניח את כל הכישרון שלו בצד ולוותר ולא מניחה לו לרגע. לראשונה, הסרט מנסה להציג את הקרביים של הגיבור, אבל לא בצורה וויזואלית גרוטסקית עקב תאונה נוראית, למשל.

חיי היום יום של כולנו לא מלאים ברגעים קולנועיים אדירים, ולא כל זמר מוכשר ככל שיהיה (ואוסקר מאוד מאוד מוצלח גם כזמר) יזכה לתהילה לה הוא כה צמא בין אם מכמיהה לאהדת הקהל ובין אם כי נמאס לו להסתובב בחורף הניו יורקי ללא מעיל וללא מיטה משלו לישון בה. כל מה שהוא יכול לעשות (למרות מאמציו הכבירים) הוא להסתובב בעולם כחתול כתמתם ולקוות שמישהו יתן לו קערית חלב או מקום להסתתר בו מהקור.
 

מתוך הסרט
נטוש ותלוש כחתול. ''בתוך לואין דיוויס'' מתוך הסרט

הלב של הסרט הכהני הטיפוסי עדיין כאן: אדם בעייתי מנסה להבין את מקומו בעולם העוד יותר בעייתי ("יהודי טוב", מישהו?). וכמו הצופים בסרט, כך אותו אדם צריך ללמוד להניח את הציפיות שיש לו ממה שעומד מולו בצד. ברגע שזה יקרה, אולי משהו חדש ושונה אך מוכר להפליא עלול להפתיע מאוד לטובה ולעלות על כל ציפיה מוקדמת.

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''קולנוע''

פייסבוק