"צ'אנס אחרון": ילד כאפות סוחט דמעות
הסרט "צ'אנס אחרון" מביא את סיפורו המרגש של זמר האופרה פול פוטס ממעמד של ילד כאפות לניצחון בתוכנית ריאליטי. התוצאה, כצפוי, סוחטת דמעות ושמאלצית, אך אפקטיבית
עוד בתרבות:
כל ההתמכרויות של אמיר דדון
הכוכבים מהקומיטמנטס עדיין מחוייבים לנשמה
פוטס הוא הגיע לתוכנית כאנדרדוג לוזר, עבר שלב אחר שלב, ביצע בגמר את הארִיה "נסון דורמה", מהאופרה של ג'אקומו פוצ'יני "טורנדוט", ונסק לתהילה. סיפורו המפותל ורצוף המהמורות מציג, כמו שקורה לפעמים, מציאות העולה על דמיון. מסלול חייו של מי שהוא היום טנור נודע, דומה לטלנובלה דרום-אמריקאיות זולה, מופרכת וסוחטת דמעות.
פוטס היה ילד כאפות. ספג עלבונות, קיטונות של לעג ופגיעות פיזיות מחבריו לכיתה. לדימוי החברתי שלו לא תרמה העובדה שהוא היה
אבל אהבת האופרה לא הרפתה מהנער. הוא תרגל אותה במקהלת כנסייה ובלהקות אופרה חובבות, ושיפר בהדרגה את יכולותיו. כשגדל מצא פוטס (ג'יימס קורדן) עבודה כזבן בחנות לטלפונים סלולאריים והבוס שלו בראדון (מקנזי קרוק), טיפוס צבעוני זרוק, הפך לחברו הטוב. לאחר התכתבות צ'טית עם ג'ולז (אלכסנדרה רואץ'), הוא פגש אותה בתחנת הרכבת שבעירו. היא הגיעה במיוחד מקרדיף כדי לראות אותו, ובין הבחורה המקסימה ובינו נרקם קשר אמיתי. פוטס הבטיח להתקשר אליה מוונציה, לשם שאף להגיע כדי ללמוד בבית הספר נודע לאופרה של פאבארוטי הגדול, האמן הנערץ עליו. וכך עשה.
נראה כי חלומו הגדול עומד להתגשם. מורתו הקפדנית זיהתה את כישרונו וחיברה אותו לאלסנדרה (ולריה ביללו) היפה והשאפתנית, לביצוע משותף של קטע בפני פאבארוטי, שמגיע להגיע לבית הספר כדי לזהות כישרונות ולקדם אותם. בהופעה הגורלית מול אמן האופרה ההתרגשות מכריעה את פוטס והוא נכשל וסופג מילים מעליבות מהמאסטרו, שמחזירות אותו מובס ומושפל לעירו. מימוש החלום נראה רחוק מתמיד. וזו רק ההתחלה של סדרת אירועים אומללים המאיימים לנפץ את חלומו של פוטס להפוך לזמר אופרה.
סיפורו של פוטס קורץ מהחומרים מהם עשויה אגדה וכך בדיוק נראה "צ'אנס אחרון". הסרט אנושי ומרגש, לעיתים עד דמעות. התסריטאי ג'סטין זקהאם והבמאי פרנקל לא ברחו מאלמנטים של קיטש וקלישאות, בכפוף לחיי הגיבור בעלי המוטיבים הרומנטיים המובהקים ותחנות החיים הלא קלות. עוד החלטה נכונה היא ללהק שחקנים מצוינים, שאינם כוכבים. בראשם קורדן, המוכר בעיקר כיוצר וכשחקן קומי בטלוויזיה בבריטניה, שהופיע גם בסרטים, הידוע בהם "שלושת המוסקטרים".
אגב, את שירות האופרה מבצע פוטס עצמו. קורדן ניסה כוחו אבל לצערו המפיקים חשבו שלא עשה זאת מספיק טוב והוא נאלץ להסתפק בהנעת שפתיו. בסרט שולבו במינון נכון גם כמה רגעים קומיים בתוך המכלול הדרמתי. הצילום המצוין של הגרמני פלוריאן בולהאוס מבליט נכונה את הקונטרסט שבין משכנות הפועלים האפרוריים בעיר הולדת של פוטס, פורט טלבוט, ובין תעלות ואתרי ונציה הרומנטית והשמאלצית, כמתבקש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם