דרום אדום מטילים וכלניות
סבב תערוכות חדש מכנס מציאות פורחת תחת סכנה קיומית, אותיות תלויות ביהודית-ערבית והיסטוריה במשקל כבד של אמן גרמני
אותיות תלויותתערוכת יחיד לאמן דור גז בגלריה "דביר" בתל אביב. היצירה של גז, ראש המחלקה לצילום ב"בצלאל" וחוקר צילום, בוחנת את הדרכים בהן מעורבת האמנות העכשווית בשכתוב נרטיבים היסטוריים מעולמם התרבותי של יהודים שעלו מארצות ערב.
עוד בתרבות:
הגיטריסט הטוב בעולם לא נוגע בסמים או בבשר
נועה גולן בראל לא נרדמת
מחלות חדשות בעברית
בתערוכה מוצגים שבעה אובייקטים, ובהם ארבע עבודות וידאו ודימויים צילומיים המבוססים על טכניקת סריקה שהאמן פיתח בעבר לצורך הקמת פרוייקט הארכיון הפלסטיני נוצרי (CPA).
שם התערוכה: "אותיות תלויות", הוא תרגום מילולי למילה הערבית: "מעאלק", היא שפתם של היהודים במדינות ערב (יהודית-ערבית).
באחת מעבודות הוידאו מופיע מחזה ב'אותיות תלויות' שכתב בשנות החמישים המחזאי היהודי תוניסאי שאהדני. בוידיאו נוסף מוצג סיפורה של זינה, אשתו, שהייתה שחקנית ידועה בתיאטרון היהודי בתוניס בשנות ה-30 וה-40. עם עליית המשפחה לישראל השכירה להם הסוכנות היהודית בית ערבי "נטוש" בעיר לוד, ובו הקימו בני הזוג קבוצת תיאטרון ערבי-יהודי, והמחיזו סיפורים מקראיים על יהודים המתמודדים עם היותם מיעוט. אגב, זינה כיום בת 97.
בתערוכה מוצג גם אוסף פריטים ובהם המחברת בה כתב שהאדני את המחזה 'יוסף וכתונת הפסים', סקיצות לתחפושות ופריטי לבוש שעיצבה זינה, צילומים מתוך ההצגה מלכת אסתר, קלטות עם שירים בערבית וגם אוסף כפתורים הממוינים לפי צבעים מתוניס ומישראל.
"גז יוצר תצוגה של חפצי יודאיקה ושל פריטי לבוש 'אתניים', שאינה כפופה לכללים מוזיאליים או ארכיונאיים, אלא על תרומתו של היחיד ועל בחירותיו" מסכם האוצר דביר אינטרטור.
התערוכה תינעל ב-5 באפריל
דרום אדום
בדיוק עכשיו, כשהכלניות בשיא פריחתן, ב"דנה גלריה לאמנות" שבקיבוץ יד מרדכי מציגה תמר הירשפלד תערוכת יחיד ראשונה: "דרום אדום", כשמו של הפסטיבל האיזורי המושך מדי שנה אלפי מטיילים אל מרבדי הכלניות האדמות בחבל ארץ זה, למרות 'טפטופי הטילים' מעזה השכנה.
בתערוכה שאוצרת רווית הררי, מציגה הירשפלד מיצב דרמטי הכולל שדה כלניות הנמוג אל תוך נוף מדברי ולצידו עבודות וידאו וסאנוד שיוצרים בגלריה הקטנה מראות של ספק שדה פורח, ספק חדר מלחמה.
הירשפלד עושה שימוש בכלנית כדי ליצור ייצוג סובייקטיבי ואישי של תולדות המקום ולחקירת מקומה של הכלנית כמיתוס בתרבות המקומית. במיצב רב הפאתוס היא בונה טופוגרפיה של נוף צחיח זרוע כלניות על רקע תצלום סרוק של נוף מדברי הלקוח מספרו של הצלם פטר מירום, הממלא את קירות הגלריה. במרכז תצלום ניצב גמל ענק, ש'משקיף' על המתרחש, מעין סמל גינרי או קלישאה של מדבר בארץ ישראל התנ"כית. בנוסף מוקרנות שקופיות שעליהן צוירו פרחי כלנית, משוכפלות, מוקטנות ומעוותת באמצעות אבני קריסטל שנתלו סמוך לעינית המקרן והפרחים האדומים המרצדים על פני הנוף המדברי, נראים כאילו הם מפריחים את השממה.
תצלומים אחרים שנסרקו מספרו של מירום, מהווים בסיס לעבודת וידאו, ובה נראה כאילו נופי המדבר עולים באש, עד שהנייר המתפורר חושף צילום נוסף, שנשרף גם הוא, ויוצר תחושה של קטסטרופה ביטחונית או אסון טבע.
התערוכה במסגרת פרויקט "במדבר דברים", מקבץ תערוכות בנושא המדבר המוצגות במקביל בחודשים פברואר-אפריל בחללי תצוגה שונים בדרום ובהם מוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע, הגלריה באוניברסיטת בן גוריון, הגלריה בקיבוץ בארי ועוד.
זימון מחדש
דגנית ברסט, תמר גטר, נורית דוד ומיכל נאמן נפגשות בתערוכה "זימון מחדש" המוצגת בגלריה העירונית כפר סבא. ארבע היוצרות, הממוקמות בלב העשייה האמנותית בישראל בארבעים השנים האחרונות, הביאו לשינוי ברצף הגברי בעולם האמנות והעמידו קנון נשי, מקיימות בעבודתן ממד ביקורתי כלפי הציור הטהור תוך שהן מעלות שאלות מהותיות לגבי מעשה האמנות.
בתערוכה שאוצרת אילנה טננבאום, מציגה נורית דוד שבע עבודות מתוך סדרות, שיצרה בין השנים 1987-2006, עולמות ציוריים מורכבים מפיסות של מציאויות שנות, המונחות זו ליד זו ומייצרות עולם פנטסטי לצד תחושת אי נחת.
לתמר גטר, שתי עבודות חדשות שנעשו במיוחד לתערוכה ועוד עבודת וידיאו "נערת הרוגטקה" משנת 2004. גטר מוותרת מראש על היומרה לבנות עולם תמונתי, היא בוחרת דימויים שונים, כמו פסלו של רודן "איריס שליחת האלים" אותו היא רושמת פעמים רבות עד שהוא 'הופך לשלה' ומוטבע בגופה.
דגנית ברסט מציגה 7 עבודות מסדרות מוקדמות שלה. עבודתה מאופיינת בסדרתיות וחזרתיות. היא משתמשת בטכניקות צילום ליצירת פיקסלים, כמו בסדרה 'פני הים', בו מופיעה דמות שחציה במים וחציה בחוץ, כשהדימוי עובר תהליך פיקסליזציה.
גם מיכל נאמן מציגה שלוש עבודות מוקדמות, הבנויות כהכלאה בין ציור ומילה. הדימוי נבנה מפעולה חזרתית של ציור והסתרה באמצעות רצועות מסקינגטייפ במבנה של פירמידה ש'קובר' את הדימוי שמתחתיו.
התערוכה תינעל ב-30 באפריל
כריסטיאן ינקובסקי
תערוכת יחיד לאמן הגרמני הבולט כריסטיאן ינקובסקי, "היסטוריה במשקל כבד" במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב. החוט המקשר והעקבי ביצירתו של כריסטיאן ינקובסקי הוא האינטראקציה שהוא יוצר עם התקשורת ההמונית, וחדירתו אליהם כדי ליצור, בהומור עצמי ובאירוניה יבשה, עבודות העוסקת במדיום הטלוויזיוני ובעולם האמנות. הוא מצליב שיח אמנות 'גבוה' עם פורמטים בידוריים 'נמוכים' על מנת להעמיד בסימן שאלה את מה שנראה לצופה כנחלתו הבלעדית של עולם האמנות.
בתערוכה הנוכחית, שאוצר סרג'יו אדלשטיין, מוצגות בין היתר העבודות האלה: "היסטוריה במשקל כבד" - מיצב וידאו שבו משתמש האמן בפורמט של תוכנית ספורט: כשקבוצת מרימי משקולות פולניים מצולמים כשהם מרימים מונומנטים שונים בוורשה. המשקל ההיסטורי הכבד של האנדרטאות מעומת עם המשקל הפיזי שלהם. בעבודת הוידאו Tableau Vivant TV הוא מתחקה אחר מהדורת חדשות, כשכתבים שונים מדווחים מהשטח על תהליך יצירת העבודה שלו עצמו.
התערוכה היא פרי שיתוף פעולה בין המרכזים לאמנות עכשווית בתל אביב, ב-Ujazdowski Castle בוורשה, וקונסטמיוזיאום בבון. ובסיוע מכון גתה תל אביב וקרן משפחת אוסטרובסקי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם