היכן שחלומה של אישה הוא רק להיות חופשייה
שאיפות הנערות ב"תפילות לחטופות" של ג'ניפר קלמנט מתגמדות אל מול חלום אחד משותף – להגיע לבגרות מבלי להיחטף, ולהימלט ממציאות חייהן העגומה. היכן שגברים רק זורעים חורבן והרס, רוח נעורים וחברות אמיצה הן הכלים היחידים שעומדים לרשותן
עוד בתרבות:
כנסו לזכות בכרטיסים למופע הריקודים הענק
מצעד הבושה: יצאת צדיק יצאה סחטנית
ואגינה 3.0: לייפות את הפות
סיפורה של הנערה החכמה, המקסימה והשנונה הזו היה
תפילות לחטופות עטיפת הספר
אך כל אלו לא יהיו מנת חלקן של אותן ארבע נערות נפלאות, מסיבה אחת, צורבת בפשטותה – היותן בנות. בכפרי מקסיקו, להיות בת, פירושו גורל ידוע מראש – חטיפה ולאחריה חיים של עבדות, ניצול והשפלה. על כן, האמהות מחפשות את בנותיהן לבנים ועושות כל שביכולתן על מנת לכער אותן ולעיתים אף להטיל בהן מומים של ממש, כך שגם אם דבר היותן בנות ייחשף, איש לא ירצה בהן, ולו כשפחות. על הגשמת חלומות אין בכלל מה לדבר, ויום מוצלח הוא יום בו ברוני הסמים אינם פושטים על הכפר בחיפוש אחר טרף קל, בעל עור פנים צעיר, רענן ומתוח.
ביד אמן, ג'ניפר קלמנט טווה יחד את סיפוריהן של ארבע החברות, החיות חיי פחד ומחבוא תחת מרות אימהית נוקשה ומגבילה ובצל היעדרה של דמות אב אמיתית. למרות האיסורים, המגבלות והחשש המתמיד, הן מגלות אומץ רב יותר מאמהותיהן, מפגינות חברות אמת, שומרות אמונים זו לזו, ושואפות לצאת מכלא חייהן.
יחסי אמהות-בנות וכן יחסים בין חברות מצויים כאן בקדמת הבמה, והאופן בו קלמנט מאפשרת לנו להציץ אל מורכבות מערכות היחסים האלה הוא לא פחות ממרהיב. כישוריה העיתונאים לצד יכולתה לבנות סיפורים משתלבים זה בזה באופן מופתי ומשמשים אותה בהצגת עולם נשי ברובו, הצורם בדיכוטומיות שבו – האמהות מבלות את זמנן במכון היופי, מתגנדרות ומתיפייפות עבור הבעל שאולי ישוב, או המורה החדש והשרמנטי שהגיע מן העיר, ואילו הילדות והנערות גוזזות את שיערן, משחירות את שיניהן ומצלקות את פניהן, משום שחייהן תלויים בהיעדר חנן.
לעומת הדמויות הנשיות, האמיצות, המתוחכמות והרגשיות, הגברים נמצאים בתמונה על תקן מנצלים בלבד, שעושים שימוש בנשים ובנערות – בין אם רגשי, מיני או אחר, ומותירים אותן ריקות וחלולות כקליפות ריקות על האבנים הלוהטות בקיץ המקסיקני בכפר. לדידה של קלמנט, במקום שבו יש גברים, הם רק זורעים חורבן והרס.
אך יחד עם זאת, לא ניתן לומר שלגברים לא הייתה תרומה לחייהן של הנערות. ההיפך הוא הנכון, הם לימדו אותן שיעור שערכו לא יסולא בפז – לעולם
"תפילות לחטופות" הוא מסוג הספרים שעשויים לחולל תמורה בנפשו של הקורא, והוא מלווה אותו שעה ארוכה לאחר שהניח אותו, סגור וחתום, על גבו. בתום הקריאה, לא קל להפסיק להרהר בו ולשוב אל ענייני היום יום, והוא רובץ מעל הקורא כעננה אפורה וכבדה. למען הסר ספק - זה טוב. נפלא, אפילו, משום שטבעם של עננים אפורים וכבדים להתפקע מכובד משקלם ולהמטיר עלינו גשם. במקרה זה, גשם של תובנות. על החיים שלנו, על החיים שאנחנו רוצים שיהיו לנו ועל ההעזה והאומץ שעלינו לסגל לעצמנו על מנת לצמצם את התהום שלעיתים נפערת ביניהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם