"אני גיטרה": יש אלטרנטיבה, אבל למי אכפת

התוכנית החדשה של אבי סינגולדה בחינוכית מזקקת לשבע דקות את כל מה שתוכנית על מוזיקה לילדים שמתעניינים ביותר מריהאנה צריכה להכיל, אבל תקועה במשבצת סתומה. בכל מקרה היא טובה מכדי לעניין מישהו

ג'וני דוב | 3/7/2014 7:41

כולם אוהבים את אבי סינגולדה, הגיטריסט הלאומי. מגיל 9 הוא מנגן על גיטרה ומאז הספיק להופיע לצידם של האמנים המובילים בארץ על הבמות הנחשבות ביותר, נשאר נאמן בעיקר לשלמה ארצי אבל מנגן גם בעבור ארקדי דוכין, נורית גלרון, ריטה, עידן רייכל ועשרות אחרים.

עוד בתרבות:
כנסו לקבל כרטיסים במתנה לרד בנד
הישראלי שהצחיק את מונטי פייתון
בא לחדש לכם במשבצת הנכונה

מלאת כוונות טובות. ''אני גיטרה'' איה אפרים

במסגרת "אני גיטרה" שמשודרת מדי יום בשעה 17:15 בחינוכית 23, מארח סינגולדה ילד מוכשר שמספר כיצד התאהב בצלילי הגיטרה, ולאחר מכן מצטרף אליהם לשיחה אמן ישראלי נבחר והשלושה מנגנים יחד קלאסיקה כזו או אחרת. בין האמנים המתארחים תוכלו לראות את מיקי גבריאלוב, קורין אלאל, מיקה שדה ואחרים.

"אני גיטרה" כמובן מלאת כוונות טובות - הפוגה מהתוכניות ההיפראקטיביות שמוגשות בערוצי הילדים המובילים וניסיון לעורר עניין בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית. ולמרות שהיא אכן מצליחה בשני התחומים קשה לראות מישהו מזפזפ לעברה.

אורך כל תוכנית 7 דקות בלבד והיא משובצת בין תכנים כל כך לא רלוונטיים כמו "היה היה" ו"המומינים" שכבר מזמן לא מגרים את הקטנטנים. גם אם הורה

מתעניין היה רוצה לשלוח את ילדו לצפיה של 7 דקות בתוכנית החביבה הזו, הוא כנראה היה מתעצל להעביר ערוץ.

תוכניות מהסוג של "אני גיטרה" הן תוכניות שאולי תזכרו מראשיתו של ערוץ 24, לפני שהפך למעצמת שיווק צהובה - תוכניות ישראליות תמימות שהופכות את תולדות המוזיקה הישראלית לנושא שיחה, ולמרות ש"אני גיטרה" מוסיפה לעשות בזמנה הקצר ומעבר להתרפקות על שירים נוסטלגיים גם מספקת נקודות טריוויה מעניינות בנוגע לאמן המתארח ולשיר המבוצע, נראה כאילו היא נמצאת לא במקומה.

בסופה של שנת לימודים נדמה יותר מתמיד כי תוכניות החינוכית הן התוכניות בהם ילדים יצפו רק בהיעדר אפשרות בחירה. בינתיים, ההורים שבכל זאת רוצים להוציא לילדיהם את ריהאנה מהלקסיקון ולהנחיל להם כמה דקות של היסטוריית רוק ישראלית, יכולים למצוא בתוכנית הזו את הפתרון המושלם.